אושרה התכנית שנועדה לקצר בהליך הקמת מתקנים לאנרגיה סולארית
הממשלה אישרה את העדכון לתוכנית המתאר הארצית, במסגרתו יתאפשרו מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, ויורחבו ייעודי הקרקע בהם ניתן לקדם מתקנים פוטו וולטאים; "בשורה סביבתית וכלכלית, נמשיך לקדם מהלכים נוספים עבור האנרגיה המתחדשת"
הממשלה אישרה עדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים שהוגש ע"י שרת הפנים איילת שקד. התוכנית שקודמה על ידי מינהל התכנון ומשרד האנרגיה, מקצרת את הליך הוצאת היתרי הבנייה עבור הקמת אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרקע, והיא בגדר של בשורה של ממש למשק האנרגיה.
מדובר בעדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים, שאושרה לפני כעשור בהתאם להחלטות הממשלה. השינוי, נועד לבסס את מקומה של האנרגיה הסולארית כמקור ייצור חשמל משמעותי, תוך מתן דגש על הליכי תכנון מקלים להקמת מתקנים פוטו וולטאיים בדו שימוש לסוגיו ובכדי להפחית את הקמת המתקנים על הקרקע.
העדכון לתוכנית, יאפשר מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, שלא נקבעו בתמ"א המקורית, דבר שיקצר באופן משמעותי את הליך האישור עבור מתקנים להפקת אנרגיה סולארית. התכנית גם מרחיבה את ייעודי הקרקע בהם ניתן יהיה לקדם מתקנים פוטו וולטאים מכוח התמ"א בהליך של היתר בלבד בשטחים מבונים ובשימוש כפול. בנוסף לשימושי וייעודי הקרקע הקיימים בתמ"א: אחסנה, מבני משק, תעשייה, תעסוקה, מלאכה, מתקן הנדסי, מאגר, בריכת דגים, חניון וחלקה א' בנחלה, התוכנית מאפשרת לראשונה הקמת מתקנים פוטו-וולטאים על גבי מחלפים, מיגון אקוסטי, קירות תמך, מטמנות, ועוד, כל זאת תוך פישוט הליך האישור של ההיתרים למתקנים הפוטו וולטאים.
בנוסף, התוכנית תאפשר הקמת מתקני אגירת אנרגיה שיוקמו בתחומי תוכניות למתקנים פוטו-וולטאים שכבר אושרו. לאגירת אנרגיה יתרונות רבים בכל הקשור לוויסות ייצור החשמל בעיקר ממתקנים פוטו-וולטאים שמייצרים חשמל רק בשעות האור, וצפוי כי בשנים הקרובות יוקמו בהדרגה יותר ויותר מתקני אגירה.
- איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
- משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך זה הוא בהמשך להחלטת ממשלה 465 שהוביל משרד האנרגיה מאוקטובר 2020 להעלאת יעדי השימוש באנרגיות מתחדשות של מדינת ישראל מ-17% ל-30% עד שנת 2030.
שרת הפנים, איילת שקד: "מדובר בבשורה גדולה לקידום האנרגיה המתחדשת במדינת ישראל, וזהו הישג נוסף אותו הבטחתי לקדם עם כניסתי לתפקיד. התוכנית מביאה הן בשורה סביבתית והן בשורה כלכלית ויחד עם המשרדים הרלוונטיים נמשיך לקדם מהלכים נוספים עבור האנרגיה המתחדשת".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "מברכת על תיקון החקיקה החשוב שיאפשר לבעלי קרקעות להתקין פאנלים סולאריים בשטחם, ובכך גם להרוויח כלכלית וגם לתרום למאמץ הלאומי למעבר למשק אנרגיה דל פליטות הנסמך על אנרגיות מתחדשות".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
