אושרה התכנית שנועדה לקצר בהליך הקמת מתקנים לאנרגיה סולארית
הממשלה אישרה את העדכון לתוכנית המתאר הארצית, במסגרתו יתאפשרו מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, ויורחבו ייעודי הקרקע בהם ניתן לקדם מתקנים פוטו וולטאים; "בשורה סביבתית וכלכלית, נמשיך לקדם מהלכים נוספים עבור האנרגיה המתחדשת"
הממשלה אישרה עדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים שהוגש ע"י שרת הפנים איילת שקד. התוכנית שקודמה על ידי מינהל התכנון ומשרד האנרגיה, מקצרת את הליך הוצאת היתרי הבנייה עבור הקמת אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרקע, והיא בגדר של בשורה של ממש למשק האנרגיה.
מדובר בעדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים, שאושרה לפני כעשור בהתאם להחלטות הממשלה. השינוי, נועד לבסס את מקומה של האנרגיה הסולארית כמקור ייצור חשמל משמעותי, תוך מתן דגש על הליכי תכנון מקלים להקמת מתקנים פוטו וולטאיים בדו שימוש לסוגיו ובכדי להפחית את הקמת המתקנים על הקרקע.
העדכון לתוכנית, יאפשר מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, שלא נקבעו בתמ"א המקורית, דבר שיקצר באופן משמעותי את הליך האישור עבור מתקנים להפקת אנרגיה סולארית. התכנית גם מרחיבה את ייעודי הקרקע בהם ניתן יהיה לקדם מתקנים פוטו וולטאים מכוח התמ"א בהליך של היתר בלבד בשטחים מבונים ובשימוש כפול. בנוסף לשימושי וייעודי הקרקע הקיימים בתמ"א: אחסנה, מבני משק, תעשייה, תעסוקה, מלאכה, מתקן הנדסי, מאגר, בריכת דגים, חניון וחלקה א' בנחלה, התוכנית מאפשרת לראשונה הקמת מתקנים פוטו-וולטאים על גבי מחלפים, מיגון אקוסטי, קירות תמך, מטמנות, ועוד, כל זאת תוך פישוט הליך האישור של ההיתרים למתקנים הפוטו וולטאים.
בנוסף, התוכנית תאפשר הקמת מתקני אגירת אנרגיה שיוקמו בתחומי תוכניות למתקנים פוטו-וולטאים שכבר אושרו. לאגירת אנרגיה יתרונות רבים בכל הקשור לוויסות ייצור החשמל בעיקר ממתקנים פוטו-וולטאים שמייצרים חשמל רק בשעות האור, וצפוי כי בשנים הקרובות יוקמו בהדרגה יותר ויותר מתקני אגירה.
- איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
- משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך זה הוא בהמשך להחלטת ממשלה 465 שהוביל משרד האנרגיה מאוקטובר 2020 להעלאת יעדי השימוש באנרגיות מתחדשות של מדינת ישראל מ-17% ל-30% עד שנת 2030.
שרת הפנים, איילת שקד: "מדובר בבשורה גדולה לקידום האנרגיה המתחדשת במדינת ישראל, וזהו הישג נוסף אותו הבטחתי לקדם עם כניסתי לתפקיד. התוכנית מביאה הן בשורה סביבתית והן בשורה כלכלית ויחד עם המשרדים הרלוונטיים נמשיך לקדם מהלכים נוספים עבור האנרגיה המתחדשת".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "מברכת על תיקון החקיקה החשוב שיאפשר לבעלי קרקעות להתקין פאנלים סולאריים בשטחם, ובכך גם להרוויח כלכלית וגם לתרום למאמץ הלאומי למעבר למשק אנרגיה דל פליטות הנסמך על אנרגיות מתחדשות".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
