אושרה התכנית שנועדה לקצר בהליך הקמת מתקנים לאנרגיה סולארית
הממשלה אישרה את העדכון לתוכנית המתאר הארצית, במסגרתו יתאפשרו מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, ויורחבו ייעודי הקרקע בהם ניתן לקדם מתקנים פוטו וולטאים; "בשורה סביבתית וכלכלית, נמשיך לקדם מהלכים נוספים עבור האנרגיה המתחדשת"
הממשלה אישרה עדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים שהוגש ע"י שרת הפנים איילת שקד. התוכנית שקודמה על ידי מינהל התכנון ומשרד האנרגיה, מקצרת את הליך הוצאת היתרי הבנייה עבור הקמת אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרקע, והיא בגדר של בשורה של ממש למשק האנרגיה.
מדובר בעדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים, שאושרה לפני כעשור בהתאם להחלטות הממשלה. השינוי, נועד לבסס את מקומה של האנרגיה הסולארית כמקור ייצור חשמל משמעותי, תוך מתן דגש על הליכי תכנון מקלים להקמת מתקנים פוטו וולטאיים בדו שימוש לסוגיו ובכדי להפחית את הקמת המתקנים על הקרקע.
העדכון לתוכנית, יאפשר מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, שלא נקבעו בתמ"א המקורית, דבר שיקצר באופן משמעותי את הליך האישור עבור מתקנים להפקת אנרגיה סולארית. התכנית גם מרחיבה את ייעודי הקרקע בהם ניתן יהיה לקדם מתקנים פוטו וולטאים מכוח התמ"א בהליך של היתר בלבד בשטחים מבונים ובשימוש כפול. בנוסף לשימושי וייעודי הקרקע הקיימים בתמ"א: אחסנה, מבני משק, תעשייה, תעסוקה, מלאכה, מתקן הנדסי, מאגר, בריכת דגים, חניון וחלקה א' בנחלה, התוכנית מאפשרת לראשונה הקמת מתקנים פוטו-וולטאים על גבי מחלפים, מיגון אקוסטי, קירות תמך, מטמנות, ועוד, כל זאת תוך פישוט הליך האישור של ההיתרים למתקנים הפוטו וולטאים.
בנוסף, התוכנית תאפשר הקמת מתקני אגירת אנרגיה שיוקמו בתחומי תוכניות למתקנים פוטו-וולטאים שכבר אושרו. לאגירת אנרגיה יתרונות רבים בכל הקשור לוויסות ייצור החשמל בעיקר ממתקנים פוטו-וולטאים שמייצרים חשמל רק בשעות האור, וצפוי כי בשנים הקרובות יוקמו בהדרגה יותר ויותר מתקני אגירה.
- איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
- משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך זה הוא בהמשך להחלטת ממשלה 465 שהוביל משרד האנרגיה מאוקטובר 2020 להעלאת יעדי השימוש באנרגיות מתחדשות של מדינת ישראל מ-17% ל-30% עד שנת 2030.
שרת הפנים, איילת שקד: "מדובר בבשורה גדולה לקידום האנרגיה המתחדשת במדינת ישראל, וזהו הישג נוסף אותו הבטחתי לקדם עם כניסתי לתפקיד. התוכנית מביאה הן בשורה סביבתית והן בשורה כלכלית ויחד עם המשרדים הרלוונטיים נמשיך לקדם מהלכים נוספים עבור האנרגיה המתחדשת".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "מברכת על תיקון החקיקה החשוב שיאפשר לבעלי קרקעות להתקין פאנלים סולאריים בשטחם, ובכך גם להרוויח כלכלית וגם לתרום למאמץ הלאומי למעבר למשק אנרגיה דל פליטות הנסמך על אנרגיות מתחדשות".
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
