רכבים
צילום: Carles Rabada unsplash

הממשלה רוצה להוריד עומס בכבישים? 87% מעובדיה מגיעים ברכב לעבודה

האוצר פרסם מסמך לפיו עובדי המנהל הציבורי נוטים להחזיק מספר רכבים גדול יותר בהשוואה למועסקים ביתר ענפי המשק - איך זה מסתדר עם האגנד'ה של הממשלה?
סתיו קורן | (2)

בשנים האחרונות עומסי התנועה בכבישים גדלים משמעותית, דבר הגורם להשפעות סביבתיות שליליות הכרוכות בעלות כלכלית למשק. משרד האוצר פרסם מסמך המתמקד בעובדים בענף המנהל הציבורי (הכולל את משרדי הממשלה) כיוון שמסתבר שהם נוטים להחזיק מספר גדול של רכבים בהשוואה למועסקים ברמות הכנסה דומות ביתר ענפי המשק. המסמך נוצר בעקבות החלטת הממשלה להפחית את הנסועה הפרטית (קילומטרז' ברכבים פרטיים) ב-20% עד שנת 2030. 

האוצר בחן את האפשרות לפיה מגמה זו נובעת מהסדר הנפוץ במגזר הציבורי, המותנה בבעלות על רכב, בגינו זכאים העובדים להחזר הוצאות אחזקה קבועות, ביטוח רכב, אגרת רישוי, גילום מס הכנסה וגילום ביטוח לאומי (להלן: ההסדר).

על פי נתוני האוצר כ-80% מהעובדים במשרדים ממשלתיים זכאים להחזר הוצאות רכב

השווי הכספי של רכיב ההוצאות הקבועות, לרבות ביטוחים ואגרות, נע בין 1,400 ל-2,500 שקל ובממוצע עמד במשרדי הממשלה בשנת 2019 על כ-2,000 שקל בחודש. שוויו הממוצע של רכיב ההשתתפות בהוצאות המשתנות על שימוש ברכב עומד על כ-533 שקל לחודש.

 

כדי לבחון את השפעת ההסדר, נערכה השוואה בין עובדים בענף מנהל ציבורי ליתר העובדים במשק על בסיס סקרי ההוצאות של משקי בית בשנים 2013-2018. בענף מועסקים כ-370 אלף עובדים המהווים כ-50% מכלל עובדי המגזר הציבורי. נדגיש כי ההסדר נפוץ גם בחלקים במגזר הציבורי שאינם מוגדרים כענף מנהל ציבורי ובהם חברות ממשלתיות ובמידה פחותה יותר גם במערכת ההשכלה הגבוהה, בשלטון המקומי ובמערכת הבריאות. 

התוצאות מלמדות שהעסקה בענף מנהל ציבורי מעלה את ההסתברות של משק בית להחזיק לפחות רכב אחד בכ-4-7 נקודות אחוז. הקשר בין השניים מגיע לשיא בקרב עובדים בחמישון ההכנסה האמצעי, עבורם העלייה בהסתברות להחזקת רכב נאמדה בכ-8-11 נקודות אחוז. הקשר חלש יותר בקרב משקי בית ברמות ההכנסה הגבוהות.

מבדיקה של כלל ענפי המשק עולה כי השתתפות המעסיק בהוצאות רכב או מתן רכב צמוד מתואמת עם עלייה בהסתברות להתניידות למקום העבודה ברכב פרטי בכ-18 נקודות אחוז. עם זאת, לא נמצאה עדות לכך שבהינתן בעלות על רכב, היקף הנסועה של בעלי רכב בענף המנהל הציבורי גבוה יותר מאשר היקף הנסועה מבעלי רכב המועסקים בענפים אחרים.

עצם הזכאות להחזר על הוצאות הביטוח מובילה להוצאה עודפת של הזכאים על ביטוחי רכב

בפרט בקרב רמות ההכנסה הנמוכות. נמצא כי הזכאות להחזר מעלה את ההוצאה על ביטוחי רכב בקרב בעלי רכב בחמישון התחתון בכ-16 אחוזים, השפעה זו יורדת עם עליית ההכנסה ונובעת במידה רבה מרכישה מוגברת של ביטוחי רכב מסוג מקיף בקרב הזכאים בהשוואה למי שאינם. סך ההוצאה העודפת על ביטוח רכב במשק בית טיפוסי שבו ישנו מפרנס במנהל הציבורי, נאמדת בכ-400 שקל בשנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יהודה אלידע 29/07/2021 01:37
    הגב לתגובה זו
    טעות בכותרת: אין יום בו רק 13 אחוז מעובדי המדינה נעדרו מעבודתם. לגם אלה שנכנסו למשרדים, גמרו את מכסת העבודה בהחתמת כרטיס השעות
  • 1.
    דרור 28/07/2021 19:53
    הגב לתגובה זו
    חבל שהממשלה החדשה לא חותכת בשומן שהותירה לה ממשלת ביבי וקודמיה . ממשיכה לספסר בקרקעות וממשיכה לשמן את המגזר הציבורי במשרות מיותרות , רכבים צמודים שאינם חשמליים , שלא לדבר על מספר השרים והלשכות . בושה !
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום/ לעמ

בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו

נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף

אדיר בן עמי |

שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.


נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.

השפעה מיידית על המשקיעים הזרים

הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.


נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.


הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר

אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.