גדרה: בעל סופרמרקט העלים מס במיליוני שקלים
משה אברהם, בעל מינימרקט בגדרה נעצר בחשד להעלמת הכנסות בסכום כולל של מיליוני שקלים. אברהם הובא אתמול בפני בית משפט השלום בתל אביב בחשד להעלמת הכנסות בסכום כולל של מיליוני שקלים; השופטת יעל הניג שחררה את החשוד בתנאים מגבילים הכוללים ערבות עצמית על סך 300 אלף שקל, ערבות צד ג' על סך 150 אלף שקל, הפקדת מזומן על סך 30 אלף שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.
- 11.דביר 23/04/2021 10:18הגב לתגובה זוהעצמאיים מעלימים מיסים כאילו אין מחר
- 10.יואב 22/04/2021 11:40הגב לתגובה זועד מתי יתעסקו עם חינווני ,עם בעל משפחה שמנסה לשרוד למה מכולת ההכנסה שלה היא נטו,איפה מ.ע.משרוצה נתח,איפה החשמל על המקררים,איפה הארנוננה , איפה המקדמות,איפה תשלום לרואה חשבון, איפה הוצאות לעובדים, תנו לאנשים הקטנים להתפרנס . בעלי עסק עד 10 מליון בשנה המעסקים 2 עובדים ומעלה צריכים להיןץ פטורים מדיווח ותשלום מסים
- 9.יאיר תיבון עו"ד 22/04/2021 10:39הגב לתגובה זועצוב ומקומם שמפרסמים שם של חשוד ומכתימים את שמו הטוב עוד לפני שהורשע. מרבית התיקים האלה בסופו של דבר נסגרים לאחר שנים של עינוי דין ללא כל הרשעה או עם עסקת טיעון שהמרחק בינה להאשמות המקוריות כמרחק בין מזרח למערב. במרבית המקרים הנאשמים נכנעו לעסקת הטיעון רק מתוך שיקול עלות מול תועלת - לאחר שהמדינה מוטטה אותם כלכלית ונפשית.
- 8.אשר רובין 22/04/2021 06:56הגב לתגובה זואם העלים קניות ב 3.9 מליון שקל ועשה מכירות רק ב 1.6 אז הפסיד מלא כסף ומגיע לו התנצלות או חקירה עמוקה יותר.
- 7.גולש זועם 21/04/2021 23:52הגב לתגובה זואם הוא השתתף בהפגנות של אלו "שהגיעו עד פת לחם בגלל הקורונה.
- 6.יוס 21/04/2021 21:30הגב לתגובה זולא קוראים לו ציפי רפאלי
- 5.רשות המיסים חייבת לו 21/04/2021 20:35הגב לתגובה זומס משולם מרווח נקי אם לא דיווח הכנסה של 1.3 מיליון הוצאות של 3.6 אז בסוף הוא דיווח על רווח של 2.3 מיליון שקל מעל מה שהיה אמור לשלם מס
- 4.bardaat 21/04/2021 15:42הגב לתגובה זובעל עסק שמעלים הכנסות - חוסך מס פעמיים! פעם אחת שאינו משלם מס בגין ההכנסה שהעלים פעם שניה חוסך מס בגין ההכנסה שעליה דיווח משום שמההכנסה שכן דווח עליה מפחיתים את כל העלויות של העסק ובכך מקטינים את הרווח לצרכי מס הכנסה וממילא את סך המס המשולם!
- 3.NRMG 21/04/2021 15:40הגב לתגובה זואזרח סוג א חותם הסכם עם מס הכנסה ומשלם עד 50 אחוז פחות ממה שקובע החוק. זה בסמכות פקיד השומה. זה מה שנקרא שיקול דעתו של פקיד השומה. איך משפיעים על שיקול דעתו של פקיד השומה?. תפעילו את הדמיון
- 2.נישמע שלא רשם שום תקבול (ל"ת)להיא 21/04/2021 15:38הגב לתגובה זו
- 1.הרמאויות בישראל, הן מגדרה עד חדרה... (ל"ת)בידי 21/04/2021 15:12הגב לתגובה זו

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
