גדרה: בעל סופרמרקט העלים מס במיליוני שקלים
העלמת מס משה אברהם, בעל מינימרקט בגדרה נעצר בחשד להעלמת הכנסות בסכום כולל של מיליוני שקלים. אברהם הובא אתמול בפני בית משפט השלום בתל אביב בחשד להעלמת הכנסות בסכום כולל של מיליוני שקלים; השופטת יעל הניג שחררה את החשוד בתנאים מגבילים הכוללים ערבות עצמית על סך 300 אלף שקל, ערבות צד ג' על סך 150 אלף שקל, הפקדת מזומן על סך 30 אלף שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.
- 11.דביר 23/04/2021 10:18הגב לתגובה זוהעצמאיים מעלימים מיסים כאילו אין מחר
- 10.יואב 22/04/2021 11:40הגב לתגובה זועד מתי יתעסקו עם חינווני ,עם בעל משפחה שמנסה לשרוד למה מכולת ההכנסה שלה היא נטו,איפה מ.ע.משרוצה נתח,איפה החשמל על המקררים,איפה הארנוננה , איפה המקדמות,איפה תשלום לרואה חשבון, איפה הוצאות לעובדים, תנו לאנשים הקטנים להתפרנס . בעלי עסק עד 10 מליון בשנה המעסקים 2 עובדים ומעלה צריכים להיןץ פטורים מדיווח ותשלום מסים
- 9.יאיר תיבון עו"ד 22/04/2021 10:39הגב לתגובה זועצוב ומקומם שמפרסמים שם של חשוד ומכתימים את שמו הטוב עוד לפני שהורשע. מרבית התיקים האלה בסופו של דבר נסגרים לאחר שנים של עינוי דין ללא כל הרשעה או עם עסקת טיעון שהמרחק בינה להאשמות המקוריות כמרחק בין מזרח למערב. במרבית המקרים הנאשמים נכנעו לעסקת הטיעון רק מתוך שיקול עלות מול תועלת - לאחר שהמדינה מוטטה אותם כלכלית ונפשית.
- 8.אשר רובין 22/04/2021 06:56הגב לתגובה זואם העלים קניות ב 3.9 מליון שקל ועשה מכירות רק ב 1.6 אז הפסיד מלא כסף ומגיע לו התנצלות או חקירה עמוקה יותר.
- 7.גולש זועם 21/04/2021 23:52הגב לתגובה זואם הוא השתתף בהפגנות של אלו "שהגיעו עד פת לחם בגלל הקורונה.
- 6.יוס 21/04/2021 21:30הגב לתגובה זולא קוראים לו ציפי רפאלי
- 5.רשות המיסים חייבת לו 21/04/2021 20:35הגב לתגובה זומס משולם מרווח נקי אם לא דיווח הכנסה של 1.3 מיליון הוצאות של 3.6 אז בסוף הוא דיווח על רווח של 2.3 מיליון שקל מעל מה שהיה אמור לשלם מס
- 4.bardaat 21/04/2021 15:42הגב לתגובה זובעל עסק שמעלים הכנסות - חוסך מס פעמיים! פעם אחת שאינו משלם מס בגין ההכנסה שהעלים פעם שניה חוסך מס בגין ההכנסה שעליה דיווח משום שמההכנסה שכן דווח עליה מפחיתים את כל העלויות של העסק ובכך מקטינים את הרווח לצרכי מס הכנסה וממילא את סך המס המשולם!
- 3.NRMG 21/04/2021 15:40הגב לתגובה זואזרח סוג א חותם הסכם עם מס הכנסה ומשלם עד 50 אחוז פחות ממה שקובע החוק. זה בסמכות פקיד השומה. זה מה שנקרא שיקול דעתו של פקיד השומה. איך משפיעים על שיקול דעתו של פקיד השומה?. תפעילו את הדמיון
- 2.נישמע שלא רשם שום תקבול (ל"ת)להיא 21/04/2021 15:38הגב לתגובה זו
- 1.הרמאויות בישראל, הן מגדרה עד חדרה... (ל"ת)בידי 21/04/2021 15:12הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
