צילום: Istock

מנהל חשבונות בן 70 ניסה להתחמק מתשלום מע"מ וקיבל 4 שנים בפועל

פעל במטרה לאפשר לחברות להתחמק מתשלום מע"מ של 42 מיליון שקל ומתשלום מס על הכנסה של מעל 186 מיליון שקל. השופט: "לא בלב קל יטיל בית המשפט מאסר ממושך על אדם בן שבעים"

גיא עיני | 03/06/2019 12:30 (9)

נושאים בכתבה מס הכנסה מעמ משפט רשות המסים

רשות המיסים דיווחה היום (ב') על הרשעתו של מנהל חשבונות שבמסגרת תפקידו, ביצע עבירות מע"מ ומס הכנסה, כחלק מפרשיית "אור גנוז", ירצה 4 שנות מאסר בפועל, כך גזר כב' השופט ירון מינטקביץ, מבית משפט השלום בירושלים. בנוסף, נגזרו עליו, בין השאר, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בגובה 50 אלף שקל.

כפי שעולה מגזר הדין, בין השנים 2014-2013, עסק הנאשם, רם אברהם נחליאלי (70), מירושלים, במתן שירותי הנהלת חשבונות. במהלך תקופה זו, העניק שירותי הנהלת חשבונות, בין השאר, לחברת מ.ט.ר מסחר קמעונאי ומתן שירותים לחברת גלנדאואר אנרגיה תשנ"ט, תוך שהוא מקבל הוראותיו ביחס לשתי חברות אלו מאדם בשם מיכאל ענתבי, למרות שלא היה בעל מניות או מנהל בחברות הללו.

נחליאלי, כלל לאורך כל התקופה בספרי החשבונות של חברת מ.ט.ר 249 חשבוניות תשומות פיקטיביות בסכום מצטבר של מעל 200 מיליון שקלים, כשסכום המע"מ הנובע מהן עומד על מעל 30 מיליון שקל. מחברת גלנדאואר כלל הנאשם, 21 חשבוניות בסכום מצטבר של למעלה מ-18 מיליון שקל, כשסכום המע"מ הנובע מהן עומד על כ-3 מיליון שקל.

בנוסף, כפי שנכתב בגזר הדין, הכין וקיים הנאשם פנקסי חשבונות כוזבים במזיד ובכוונה לסייע לחברות מ.ט.ר וגלנדאואר להתחמק מתשלום מס הכנסה בגין סכום הכנסה כולל העולה על 186 מיליון שקל, וכן ניכה הנאשם, על פי הנחייתו של ענתבי, מס תשומות שלא כדין בסכום כולל של כ-9 מיליון שקל, מדוחות המע"מ של חברת גלדנאואר, מבלי שהיו כנגדן חשבוניות.

בסיכומו של דבר, כפי שעולה מגזר הדין, פעל הנאשם על מנת לאפשר לחברות מ.ט.ר וגלנדאואר להתחמק מתשלום מס הכנסה בגין הכנסה בסכום כולל של 186 מיליון שקל ומתשלום מע"מ בסכום כולל של מעל 42 מיליון שקל.

התיק טופל ונוהל על ידי עורכי הדין אסתי ששון ויונתן דובינסקי מהמחלקה המשפטית מע"מ תל-אביב וכן מהמחלקה המשפטית מע"מ הארצית פלילית, בעקבות חקירה מורכבת ומסועפת של פרשת אור גנוז, שנוהלה בשיתוף פעולה של יחידת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב, יחידת חקירות מס הכנסה מרכז, ויחידת להב 433 יאל"כ של משטרת ישראל.

פרשת אור גנוז, שחקירתה הגלויה החלה בינואר 2015, עוסקת בעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-213 מיליון שקלים, עבירות על חוק העונשין וכן בעבירות מס שנעברו בנסיבות מחמירות.

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
אריק 04/06/2019 08:56
הגב לתגובה זו
היחס בין הקנס הכספי לבין חומרת המעשה מגוחך. זה נכון בכול המשפטים הכלכליים בארץ.
7.
אלי 04/06/2019 07:25
הגב לתגובה זו
מישהו מוכן להסביר את הקשר בין הכותרת שלכאורה מאשימה את מנהל החשבונות בהעלמת מס בתיק המעמ של עצמו ואילו האישומים המוזכרים מדברים על סיוע להעלמת מעמ בחברות מעמ של מישהו אחר! כאיש מקצוע בתחום אני לא מזלזל בחומרת שיתוף הפעולה אבל הכותרת מנותקת מהאישומים
6.
גיגסי 03/06/2019 17:09
הגב לתגובה זו
"לא בלב קל" קאעלק, קל קל מאוד בטח שזה השופט מינטקביץ. בלי להצדיק את המקרה הנדון שאינני מכיר, מדובר בשופט רע שתתמיד לטובת פוסק לטובת המדינה באופן גורף ולא פרופרורציונאלי. כך שהעומד לדין באולמו מרגיש כבר מראשית המשפט כי משפט צדק הוא לא יקבל אצל כבוד השופטטטט מינטקביץ. ונכד האדם העובד.
5.
עם הרבה דמעות גזרו על הקשיש גזר דין מוות (ל"ת)
ומה עם המנהלים 03/06/2019 16:31
הגב לתגובה זו
למה קברת אותו בגיל 73? (אחרי ניכוי שליש) (ל"ת)
יובל 05/06/2019 07:38
הגב לתגובה זו
4.
גרגר 03/06/2019 14:48
הגב לתגובה זו
הרי לא התחיל להיות גנב בגיל 69 נתפס מאוחר זבשו
3.
זיני . 03/06/2019 14:23
הגב לתגובה זו
שישב בכלא ויעשה שוב קורס איך לרמות את מס הכנסה. שיקפיא לו את תעודת יועץ מס. שיקבל עבודות פרך בבנין. להעסיק אותו בבנית בתים למחיר למשתכן.
2.
שלחו קשיש לכלא - מתכנני העוקץ בחוץ (ל"ת)
לילי 03/06/2019 14:05
הגב לתגובה זו
1.
nk 03/06/2019 12:57
הגב לתגובה זו
האם נגד נותן ההוראות הללו לרואה החשבון הואשם גם כן? או שהוא יצא בלא פגע?

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

בנימין נתניהו

פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג | 30/11/2025 13:33

נושאים בכתבה בנימין נתניהו חנינה יצחק הרצוג

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".