צילום: Istock

מנהל חשבונות בן 70 ניסה להתחמק מתשלום מע"מ וקיבל 4 שנים בפועל

פעל במטרה לאפשר לחברות להתחמק מתשלום מע"מ של 42 מיליון שקל ומתשלום מס על הכנסה של מעל 186 מיליון שקל. השופט: "לא בלב קל יטיל בית המשפט מאסר ממושך על אדם בן שבעים"

גיא עיני | 03/06/2019 12:30 (9)

נושאים בכתבה מס הכנסה מעמ משפט רשות המסים

רשות המיסים דיווחה היום (ב') על הרשעתו של מנהל חשבונות שבמסגרת תפקידו, ביצע עבירות מע"מ ומס הכנסה, כחלק מפרשיית "אור גנוז", ירצה 4 שנות מאסר בפועל, כך גזר כב' השופט ירון מינטקביץ, מבית משפט השלום בירושלים. בנוסף, נגזרו עליו, בין השאר, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בגובה 50 אלף שקל.

כפי שעולה מגזר הדין, בין השנים 2014-2013, עסק הנאשם, רם אברהם נחליאלי (70), מירושלים, במתן שירותי הנהלת חשבונות. במהלך תקופה זו, העניק שירותי הנהלת חשבונות, בין השאר, לחברת מ.ט.ר מסחר קמעונאי ומתן שירותים לחברת גלנדאואר אנרגיה תשנ"ט, תוך שהוא מקבל הוראותיו ביחס לשתי חברות אלו מאדם בשם מיכאל ענתבי, למרות שלא היה בעל מניות או מנהל בחברות הללו.

נחליאלי, כלל לאורך כל התקופה בספרי החשבונות של חברת מ.ט.ר 249 חשבוניות תשומות פיקטיביות בסכום מצטבר של מעל 200 מיליון שקלים, כשסכום המע"מ הנובע מהן עומד על מעל 30 מיליון שקל. מחברת גלנדאואר כלל הנאשם, 21 חשבוניות בסכום מצטבר של למעלה מ-18 מיליון שקל, כשסכום המע"מ הנובע מהן עומד על כ-3 מיליון שקל.

בנוסף, כפי שנכתב בגזר הדין, הכין וקיים הנאשם פנקסי חשבונות כוזבים במזיד ובכוונה לסייע לחברות מ.ט.ר וגלנדאואר להתחמק מתשלום מס הכנסה בגין סכום הכנסה כולל העולה על 186 מיליון שקל, וכן ניכה הנאשם, על פי הנחייתו של ענתבי, מס תשומות שלא כדין בסכום כולל של כ-9 מיליון שקל, מדוחות המע"מ של חברת גלדנאואר, מבלי שהיו כנגדן חשבוניות.

בסיכומו של דבר, כפי שעולה מגזר הדין, פעל הנאשם על מנת לאפשר לחברות מ.ט.ר וגלנדאואר להתחמק מתשלום מס הכנסה בגין הכנסה בסכום כולל של 186 מיליון שקל ומתשלום מע"מ בסכום כולל של מעל 42 מיליון שקל.

התיק טופל ונוהל על ידי עורכי הדין אסתי ששון ויונתן דובינסקי מהמחלקה המשפטית מע"מ תל-אביב וכן מהמחלקה המשפטית מע"מ הארצית פלילית, בעקבות חקירה מורכבת ומסועפת של פרשת אור גנוז, שנוהלה בשיתוף פעולה של יחידת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב, יחידת חקירות מס הכנסה מרכז, ויחידת להב 433 יאל"כ של משטרת ישראל.

פרשת אור גנוז, שחקירתה הגלויה החלה בינואר 2015, עוסקת בעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-213 מיליון שקלים, עבירות על חוק העונשין וכן בעבירות מס שנעברו בנסיבות מחמירות.

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
אריק 04/06/2019 08:56
הגב לתגובה זו
היחס בין הקנס הכספי לבין חומרת המעשה מגוחך. זה נכון בכול המשפטים הכלכליים בארץ.
7.
אלי 04/06/2019 07:25
הגב לתגובה זו
מישהו מוכן להסביר את הקשר בין הכותרת שלכאורה מאשימה את מנהל החשבונות בהעלמת מס בתיק המעמ של עצמו ואילו האישומים המוזכרים מדברים על סיוע להעלמת מעמ בחברות מעמ של מישהו אחר! כאיש מקצוע בתחום אני לא מזלזל בחומרת שיתוף הפעולה אבל הכותרת מנותקת מהאישומים
6.
גיגסי 03/06/2019 17:09
הגב לתגובה זו
"לא בלב קל" קאעלק, קל קל מאוד בטח שזה השופט מינטקביץ. בלי להצדיק את המקרה הנדון שאינני מכיר, מדובר בשופט רע שתתמיד לטובת פוסק לטובת המדינה באופן גורף ולא פרופרורציונאלי. כך שהעומד לדין באולמו מרגיש כבר מראשית המשפט כי משפט צדק הוא לא יקבל אצל כבוד השופטטטט מינטקביץ. ונכד האדם העובד.
5.
עם הרבה דמעות גזרו על הקשיש גזר דין מוות (ל"ת)
ומה עם המנהלים 03/06/2019 16:31
הגב לתגובה זו
למה קברת אותו בגיל 73? (אחרי ניכוי שליש) (ל"ת)
יובל 05/06/2019 07:38
הגב לתגובה זו
4.
גרגר 03/06/2019 14:48
הגב לתגובה זו
הרי לא התחיל להיות גנב בגיל 69 נתפס מאוחר זבשו
3.
זיני . 03/06/2019 14:23
הגב לתגובה זו
שישב בכלא ויעשה שוב קורס איך לרמות את מס הכנסה. שיקפיא לו את תעודת יועץ מס. שיקבל עבודות פרך בבנין. להעסיק אותו בבנית בתים למחיר למשתכן.
2.
שלחו קשיש לכלא - מתכנני העוקץ בחוץ (ל"ת)
לילי 03/06/2019 14:05
הגב לתגובה זו
1.
nk 03/06/2019 12:57
הגב לתגובה זו
האם נגד נותן ההוראות הללו לרואה החשבון הואשם גם כן? או שהוא יצא בלא פגע?

צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי | 30/12/2025 21:31

נושאים בכתבה צהל פנסיה מילואים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.

התנגדות חריפה להצעת החוק

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

להמשך הכתבה לחץ כאן