משטרת ישראל הודיעה על סיום חקירת דרעי, התיק יועבר לפרליטות
משטרת ישראל ורשות המיסים הודיעו על סיום החקירה של שר הפנים, אריה דרעי, אחיו שלמה דרעי וחשודים נוספים. התיק נפתח בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שבועת שקר בהצהרות רשמיות, עבירות מס, והלבנת הון.
החקירה התקיימה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 בצוות חקירה משותף עם רשות המיסים- פקיד שומה חקירות תל אביב ולוותה על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה.
החקירה החלה בשנת 2015 כחקירה סמויה שהעלתה חשד לכאורה להתנהלות חריגה בחשבונות בנק הקשורים באריה דרעי ובני משפחתו, והצביעה על העברות סכומי כסף משמעותיים מאנשי עסקים למשפחת דרעי, חלקם קודם לחזרתו לפעילות פוליטית וחלקם לאחר שובו לכנסת.
באפריל 2016 החלה חקירה גלויה בפרשה במהלכה בוצעו פעולות חקירה מגוונות, ונחקרו עשרות מעורבים, ובמאי 2017 החל שלב נוסף בחקירה במסגרתו נחקר באזהרה השר דרעי.
- העלאת המע"מ ב-1% - פוגעים בחלשים כי אפשר
- דרעי ניצח את כספית: העיתונאי ישלם 60 אלף שקל פיצוי על לשון הרע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המשטרה, החקירה עסקה בהעברות כספיות בסכומים של מאות אלפי שקלים, שהועברו לדרעי מאנשי עסקים שונים, במהות התשלומים, טיבם ואופן הדיווח עליהם; בעסקאות למכירת מגרשים בבעלות דרעי בהר שמואל ובגבעת שאול; ברכישת מגרש בספסופה; בהצהרות של השר ליו"ר הכנסת ולמבקר המדינה; בדיווחים חסרים בהצהרות הון לרשויות המס ועוד.
במשטרה מדווחים כי למרות העובדה שהשר דרעי נדרש מפורשות שלא לשוחח עם אחד המעורבים על הסוגיות שנחקרו והוזהר מפני שיבוש ראיות, הוא פנה אליו מיד בסמוך לסיום חקירתו ושוחח עמו על תוכן הדברים, ועל עדותו הצפויה במשטרה ורענן את זכרונו.
ממצאי החקירה ביססו תשתית ראייתית נגד השר דרעי לביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים באשר להתנהלותו בעניינו של איש עסקים בעת שכיהן כשר, וכן לביצוע עבירות מס בסכומים משמעותיים של מיליוני ש"ח, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ומסירת תצהיר כוזב (שבועת שקר) למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו והכנסותיו.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
כן התבססה תשתית ראייתית נגד עו"ד שלמה דרעי המשמש כיום בתפקיד סגן יו"ר קק"ל, לביצוע עבירות מס בסכומים משמעותיים של מיליוני ש"ח, וכן התבסס חשד לביצוע עבירות הלבנת הון ועבירות מס נגד חשודים נוספים.
החקירה בנוגע לחשדות נוספים שנחקרו, טרם הסתיימה, אך מדובר בפרשה נפרדת שבה לא התבססה בחומר שנאסף תשתית ראייתית נגד השר דרעי ועל כן הוחלט שלא לעכב העברת התיק בו נחקרו החשדות שפורטו לעיל – לעיון הפרקליטות.
מהמשטרה נמסר כי תיק החקירה יועבר בימים הקרובים לפרקליטות.
- 1.אלי 20/11/2018 11:22הגב לתגובה זומעניין איך ממה העלים מליונים ממס הכנסה ?
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
