אריה דרעי
צילום: משה גולדשטיין

משטרת ישראל הודיעה על סיום חקירת דרעי, התיק יועבר לפרליטות

החקירה עסקה בהעברות כספיות בסכומים של מאות אלפי שקלים, שהועברו לדרעי מאנשי עסקים שונים, במהות התשלומים, טיבם ואופן הדיווח עליהם
גיא עיני | (1)

משטרת ישראל ורשות המיסים הודיעו על סיום החקירה של שר הפנים, אריה דרעי, אחיו שלמה דרעי וחשודים נוספים. התיק נפתח בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שבועת שקר בהצהרות רשמיות, עבירות מס, והלבנת הון. 

החקירה התקיימה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 בצוות חקירה משותף עם רשות המיסים- פקיד שומה חקירות תל אביב ולוותה על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה. 

החקירה החלה בשנת 2015 כחקירה סמויה שהעלתה חשד לכאורה להתנהלות חריגה בחשבונות בנק הקשורים באריה דרעי ובני משפחתו, והצביעה על העברות סכומי כסף משמעותיים מאנשי עסקים למשפחת דרעי, חלקם קודם לחזרתו לפעילות פוליטית וחלקם לאחר שובו לכנסת. 

באפריל 2016 החלה חקירה גלויה בפרשה במהלכה בוצעו פעולות חקירה מגוונות, ונחקרו עשרות מעורבים, ובמאי 2017 החל שלב נוסף בחקירה במסגרתו נחקר באזהרה השר דרעי.

על פי המשטרה, החקירה עסקה בהעברות כספיות בסכומים של מאות אלפי שקלים, שהועברו לדרעי מאנשי עסקים שונים, במהות התשלומים, טיבם ואופן הדיווח עליהם; בעסקאות למכירת מגרשים בבעלות דרעי בהר שמואל ובגבעת שאול; ברכישת מגרש בספסופה; בהצהרות של השר ליו"ר הכנסת ולמבקר המדינה; בדיווחים חסרים בהצהרות הון לרשויות המס ועוד. 

במשטרה מדווחים כי למרות העובדה שהשר דרעי נדרש מפורשות שלא לשוחח עם אחד המעורבים על הסוגיות שנחקרו והוזהר מפני שיבוש ראיות, הוא פנה אליו מיד בסמוך לסיום חקירתו ושוחח עמו על תוכן הדברים, ועל עדותו הצפויה במשטרה ורענן את זכרונו.

ממצאי החקירה ביססו תשתית ראייתית נגד השר דרעי לביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים באשר להתנהלותו בעניינו של איש עסקים בעת שכיהן כשר, וכן לביצוע עבירות מס בסכומים משמעותיים של מיליוני ש"ח, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ומסירת תצהיר כוזב (שבועת שקר) למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו והכנסותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

כן התבססה תשתית ראייתית נגד עו"ד שלמה דרעי המשמש כיום בתפקיד סגן יו"ר קק"ל, לביצוע עבירות מס בסכומים משמעותיים של מיליוני ש"ח, וכן התבסס חשד לביצוע עבירות הלבנת הון ועבירות מס נגד חשודים נוספים. 

החקירה בנוגע לחשדות נוספים שנחקרו, טרם הסתיימה,  אך מדובר בפרשה נפרדת שבה לא התבססה בחומר שנאסף תשתית ראייתית נגד השר דרעי ועל כן הוחלט שלא לעכב העברת התיק בו נחקרו החשדות שפורטו לעיל – לעיון הפרקליטות.

מהמשטרה נמסר כי תיק החקירה יועבר בימים הקרובים לפרקליטות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 20/11/2018 11:22
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך ממה העלים מליונים ממס הכנסה ?
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).