סוסים
צילום: ביגסטוק

חובבי רכיבה? 4 הסוסים שאתם פשוט חייבים להכיר!

תוכן מקודם |

סוסים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות וההיסטוריה האנושית בכל רחבי העולם, הסוסים שימשו ככלי מלחמה, ככלי חקלאי ותמיד היוו סמל סטטוס של עושר, הצלחה וכבוד. כיום הסוסים עודם מהווים סמל סטטוס אך הם אינם נחלתם רק של העשירים ביותר ומלבד חקלאות הם משמשים למטרות פנאי, תרפיה ועוד.

גזעי סוסים טיילו ונדדו בכל רחבי תבל ועולם הסוסים כיום הוא עיסוק נכבד ומפואר ובו ישנם כמה וכמה כוכבים - סוסים "סלבריטאים" - אשר כל מי שחובב סוסים ורכיבה פשוט חייב להכיר!

סוס הטיולים המושלם - טנסי ווקר

 

אחד הגזעים הנפוצים והמוצלחים ביותר בישראל הוא הטנסי ווקר (Tennessee Walking Horse) - גזע סוסים שפותח בטנסי, ארה"ב, שתכונתו המאפיינת ביותר היא ההליכה שלו (Running Walk), מקצב אשר פותח לצורך תצוגות בהן הרוכב יכול לשבת על הסוס מבלי  להזדעזע והוא מציג לראווה את יכולותיו של הסוס.

רון פסקא, הבעלים של חוות המורשת טנסי המתמחה בגידול סוסים מסוג זה אומר "הטנסי ווקר הוא חזק, נוח לשליטה ובעל מזג רגוע ונינוח, גזע מושלם עבור טיולים וטיפולים תרפים בעזרת סוסים. בין אם לטיולים רגועים עם ילדים, רכיבה טיפולית, פעילות פנאי מהנה עם חברים או לגידול פרטי סוסי הטנסי הם גזע משובח בעל יתרונות רבים המתאים במיוחד לאלו האוהבים את הסוסים באשר הם ונהנים מרכיבה חובבנית שאינה תחרותית".

שלא כמו זנים אחרים - דוגמת הטורוברד המפורסם - סוסים אלו אינם מתאימים לתחרות, תכונה אשר עושה אותה מושלמים עבור אלו שחדשים לרכיבה והם משמשים בשיעורי רכיבה רבים - הם אינם גדולים מדי, תכונה העושה סוסי עבודה דוגמת הפריזיאן לבלתי מתאימים ללימוד רכיבה.

בישראל בפרט, ובעולם בכלל, טנסי ווקר משמש חוות רבות ללימודי רכיבה ורכיבות פנאי ותצוגות. לסוסי טנסי ווקר ישנה מורשת מפוארת ומכובדת, תכונת ההליכה המיוחדת שלהם נרכשה לאחר אימונים רבים ורק באמצעות הקפדה יתרה על הרבעה טהורה בתוך הגזע היא נשמרה לאורך השנים וכך אנו מקבלים כיום סוס נעים להדהים ברכיבה.

60,000,000$ : הסוס היקר ביותר בעולם!

״כולם יודעים שגידול סוסים יכול להיות עסק יקר ושהסוסים עצמם בעלי מחיר נכבד״, מציין פסקא, ״אבל מעטים יודעים עד כמה גבוה המחיר יכול להיות״. עסקת המכירה המתועדת היקרה ביותר בעולם, אי פעם, נעשתה בין פוסאו סקיגוצ'י - איש עסקים יפני - לבין קולמור סטאד, מגדל הסוסים האירי, על סך 60 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

פוסאיצ'י פגסוס (השם הראשון הוא חיבור בין שם הבעלים לבין המילה "איצ'י" - מספר אחד ביפנית) הסוס המרהיב, מגזע טורוברד טהור, כאשר אמו ואביו שניהם מוכרים וידועים בעולם המרוצים ובקרב מגדלי הסוסים המובחרים ביותר, הוא הסוס היקר ביותר בהיסטוריה.

לבעליו המקוריים הוא הרוויח כמעט שני מיליון דולר במרוצים וזכה במירוץ דרבי קנטאקי הנכסף בשנת 2000. למרות מחירו העצום הסוס נחשב לאכזבה, הכנסותיו לא היו גדולות כמצופה והוא לא זכה במרוצים רבים. אכן ציפו ממנו להרבה אולם בניו ונכדיו של הסוס נחשבו למוצלחים יותר (לא יקירם כמו אביהם המקורי) וזכו במספר של תחרויות ומרוצים חשובים. מאז שנת 2010 פוסאיצ'י פגסוס נמצא בבית הגידול בקנטאקי, ארה"ב.

 

גם ישראל על המפה: הסוס היקר במדינה

 

וגם במדינתנו הקטנה ישנו סוס יקר במיוחד אשר מחירו נמדד במיליוני שקלים. טדי מקרידי הוא סוס מגזע ת׳ורוברד גם כן - נכד לסוסתה של מלכת אנגליה! - הוא סוס יפהפה בעל רעמה כפולה, צבע ערמוני עמוק ומבנה בריא וחזק.

טדי היום בן עשרים אבל הוא נרכש כשהיה בן תשע שנים, באנגליה, על ידי מגדל הסוסים והחקלאי הישראלי אורי אהרוני, הוא משמש היום כסוס הרבעה וגר בחווה נעימה בכפר סבא.

״גזע הטורוברד״, מציין פסקא, ״פותח באנגליה לפני 300 שנה כאשר סוסים ערביים וטורקיים יובאו מאגן הים התיכון והמזרח התיכון לאנגליה, שם הם הרביעו סוסות אנגליות מקומיות אשר הולידו סוסים בעלי "דם חם" - מהירים, זריזים ובעלי רוח לחימה עזה״

 

בעברו טדי מקרידי שימש כסוס הרבעה בחצר מלכת אנגליה - סבתו הייתה הסוסה הפרטית של המלכה ואביו סוס מרוצים ידוע בזמנו - ועד הגיעו לגיל שש הוא אף התחרה במרוצים רבים ואפילו ניצח כמה וכמה.

היום, אמנם, הוא לא רואה כמעט בכלל רוכבים, שכן רכיבה עכל סוסים מגזע טורוברד מחייבת מיומנות גבוהה ומשקל נמוך - לכן הם משמשים (ומנצחים) מרוצים רבים. בעליו, אורי אהרוני, אינו מסגיר את מחירו המדויק אך הוא מוערך בכמה מיליוני שקלים.

 

עם למעלה מ – 50 אלף עוקבים: הסוס היפה ביותר בעולם

 

פרדריק הגדול - הקרוי על שמו של קיסר פרוסיה במאה ה-18 - הוא, ככל הנראה, הסוס היפה בעולם. פרדריק הוא סוס מגזע פריזיאן, צבעו שחור עמוק ביותר, מבריק, רעמתו הכפולה מתולתלת, ארוכה ומטופחת להפליא וגוף חזק, בריא במיוחד ויכולת אתלטית מרשימה.

״גזע הפריזיאן״, מוסיף פסקא, ״אשר פותח באירופה בעת העתיקה בחבל פריזלנד בצפון הולנד של היום, שימש בעיקר כסוס מלחמה (בישראל הוא הגזע הרשמי של יחידת הפרשים של המשטרה) - וכמו פריזיאנים רבים הוא מתהדר במראה מרהיב במיוחד ואלגנטיות ועדינות מדהימים ביחס לגודלו.״

 

נאמן למקורותיו פרדריק נולד בהולנד ונמכר לחוות מגדלים אמריקאית בהיותו בן שש. לפרדריק יש חשבון פייסבוק אישי ולו למעלה מ-50,000 עוקבים וכן חשבון אינסטגרם בריא המציג תמונות וסרטונים מלאי חיים, רובן מציגות את הסוס היפה דוהר על חוף הים או באחו ירוק ופורח.

בשנת 2015 פרדריק העמיד צאצא מרשים ויפה כמעט כמוהו, המבטיח את המשך השושלת המפוארת (של הסוס, לא של הקיסר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).