מועדון זאפה תחת חקירה בשל חשד להטעיית צרכנים
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מודיעה על פתיחה בחקירה כנגד זאפה עקב מכירת משקאות באירועים שהחברה הפיקה באמצעות צמידים וללא החזרת הסכום שנותר.
בהמשך לפרסומים ברשת מלפני כשבוע מהופעות באמפי פארק בראשון לציון, ניתן לומר מילה טובה על מהירות התגובה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שפתחה בחקירה כנגד חברת זאפה. במסגרת החקירה נאספו חומרים ממשרדי החברה ומנכ"ל החברה נחקר.
החקירה נפתחה בעקבות פרסומים בדבר מכירת משקאות באמצעות חבילות רכישה, באירועים שהחברה הפיקה - הופעות חיות, במסגרת ההופעות נמכרו לצרכנים משקאות אלכוהוליים רק באמצעות רכישת צמידים שהחברה הנפיקה, כאשר הצמידים הוטענו בסכומים קבועים מראש (29 שקלים, 55 שקלים, 85 שקלים). לאחר קניית הצמיד, הצרכן ניגש לבר ורוכש אלכוהול באמצעות הצמיד. סכומי הקנייה של האלכוהול לא תואמים לסכומי החבילות וברוב המוחלט של המקרים הצרכן נשאר עם עודף, שאותו החברה סירבה להחזיר.
במזכר שפרסמה הרשות להגנת הצרכן מוסברים המושגים הטעיה והשפעה בלתי הוגנת בהקשר של המקרה המדובר באופן הבא:
הטעיה – כאשר רצה צרכן לרכוש מים מינרלים בלבד בסכום של 12 שקלים בהתאם למוצג במחירון שהוצג באירוע, הוא לא יכול היה לעשות זאת כיוון שהמחיר המינימלי של הצמיד היה 29 שקלים. כך, הוטעו הצרכנים לכאורה לחשוב כי מחיר מים הינו 12 שקלים ולמעשה מחירם הוא 29 שקלים. כיוון שמחירי המוצרים הבודדים אינם מתאימים במדויק למסלולי החבילות, למעשה המחירים המשולמים בפועל שונים מאשר אלו המוצגים במחירון.
השפעה בלתי הוגנת – הצרכן נמצא בתוך המתחם בו מתקיים האירוע / מתחם סגור, אין לו אפשרות לרכוש את המשקאות האלכוהוליים אלא באמצעות חבילות הרכישה בסכומים שנקבעו. כאשר הצרכן רוצה לקנות רק מוצר אחד, הוא נאלץ לקנות מוצרים נוספים שלא מרצונו החופשי. לדוגמה, כאשר הוא רוצה לקנות מים ב-12 שקלים הוא יצטרך לקנות עוד משקה כלשהו על מנת להצדיק את רכישת הצמיד ב 29 שקלים (למרות שלא תכנן לקנות פריט נוסף מעבר למים). לכך מתווסף הלחץ הקיים בקופות ולחץ הזמן להגיע למקומות הישיבה. בכך מופעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן שמניעה אותו לבצע רכישה.
- שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל
- יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, מסר כי: "הרשות לא תסבול כל ניצול של צרכנים ולכן נפתחה חקירה באופן מיידי. התגובה המהירה של הרשות תועיל להכוונת ההתנהגות של זאפה וגם של מפיקי אירועים אחרים כמותה, כבר עתה לקראת תקופת המופעים הקרבה, עוד לפני השלמת הליך האכיפה".
במענה הטלפוני של הזאפה דאגו לחזור על התקליט שהשיחה חשובה להם אולם קיימת אפשרות אחת בלבד והיא רכישת כרטיסים, לאחר המתנה על הקו לנציג במטרה לקבל הסבר האם וכיצד ניתן לקבל החזר על סכום שלא מומש בצמיד הנציג שענה לנו אמר כי יש מי שמטפל בנושא הזה וחוזר לאנשים במטרה להחזיר את העודף שלא נוצול, כששאלנו האם יש צורך להציג הוכחת קנייה כלשהי הנציג התחמק ואמר שאין לו מידע ושכרגע חוזרים לאנשים לפי רשימה אבל לא ידע לתת טווח לחזרה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
