ZAPA זאפה
צילום: יח"צ

מועדון זאפה תחת חקירה בשל חשד להטעיית צרכנים

מנכ"ל זאפה נחקר בחשד להטעיה ולהשפעה בלתי הוגנת על הצרכנים
גיא עיני |

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מודיעה על פתיחה בחקירה כנגד זאפה עקב מכירת משקאות באירועים שהחברה הפיקה באמצעות צמידים וללא החזרת הסכום שנותר.

בהמשך לפרסומים ברשת מלפני כשבוע מהופעות באמפי פארק בראשון לציון, ניתן לומר מילה טובה על מהירות התגובה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שפתחה בחקירה כנגד חברת זאפה. במסגרת החקירה נאספו חומרים ממשרדי החברה ומנכ"ל החברה נחקר.

החקירה נפתחה בעקבות פרסומים בדבר מכירת משקאות באמצעות חבילות רכישה, באירועים שהחברה הפיקה - הופעות חיות, במסגרת ההופעות נמכרו לצרכנים משקאות אלכוהוליים רק באמצעות רכישת צמידים שהחברה הנפיקה, כאשר הצמידים הוטענו בסכומים קבועים מראש (29 שקלים, 55 שקלים, 85 שקלים). לאחר קניית הצמיד, הצרכן ניגש לבר ורוכש אלכוהול באמצעות הצמיד. סכומי הקנייה של האלכוהול לא תואמים לסכומי החבילות וברוב המוחלט של המקרים הצרכן נשאר עם עודף, שאותו החברה סירבה להחזיר.

במזכר שפרסמה הרשות להגנת הצרכן מוסברים המושגים הטעיה והשפעה בלתי הוגנת בהקשר של המקרה המדובר באופן הבא:

הטעיה – כאשר רצה צרכן לרכוש מים מינרלים בלבד בסכום של 12 שקלים בהתאם למוצג במחירון שהוצג באירוע, הוא לא יכול היה לעשות זאת כיוון שהמחיר המינימלי של הצמיד היה 29 שקלים. כך, הוטעו הצרכנים לכאורה לחשוב כי מחיר מים הינו 12 שקלים ולמעשה מחירם הוא 29 שקלים. כיוון שמחירי המוצרים הבודדים אינם מתאימים במדויק למסלולי החבילות, למעשה המחירים המשולמים בפועל שונים מאשר אלו המוצגים במחירון.

השפעה בלתי הוגנת – הצרכן נמצא בתוך המתחם בו מתקיים האירוע / מתחם סגור, אין לו אפשרות לרכוש את המשקאות האלכוהוליים אלא באמצעות חבילות הרכישה בסכומים שנקבעו. כאשר הצרכן רוצה לקנות רק מוצר אחד, הוא נאלץ לקנות מוצרים נוספים שלא מרצונו החופשי. לדוגמה, כאשר הוא רוצה לקנות מים ב-12 שקלים הוא יצטרך לקנות עוד משקה כלשהו על מנת להצדיק את רכישת הצמיד ב 29 שקלים (למרות שלא תכנן לקנות פריט נוסף מעבר למים). לכך מתווסף הלחץ הקיים בקופות ולחץ הזמן להגיע למקומות הישיבה. בכך מופעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן שמניעה אותו לבצע רכישה.

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, מסר כי: "הרשות לא תסבול כל ניצול של צרכנים ולכן נפתחה חקירה באופן מיידי. התגובה המהירה של הרשות תועיל להכוונת ההתנהגות של זאפה וגם של מפיקי אירועים אחרים כמותה, כבר עתה לקראת תקופת המופעים הקרבה, עוד לפני השלמת הליך האכיפה".

במענה הטלפוני של הזאפה דאגו לחזור על התקליט שהשיחה חשובה להם אולם קיימת אפשרות אחת בלבד והיא רכישת כרטיסים, לאחר המתנה על הקו לנציג במטרה לקבל הסבר האם וכיצד ניתן לקבל החזר על סכום שלא מומש בצמיד הנציג שענה לנו אמר כי יש מי שמטפל בנושא הזה וחוזר לאנשים במטרה להחזיר את העודף שלא נוצול, כששאלנו האם יש צורך להציג הוכחת קנייה כלשהי הנציג התחמק ואמר שאין לו מידע ושכרגע חוזרים לאנשים לפי רשימה אבל לא ידע לתת טווח לחזרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.