ZAPA זאפה
צילום: יח"צ

מועדון זאפה תחת חקירה בשל חשד להטעיית צרכנים

מנכ"ל זאפה נחקר בחשד להטעיה ולהשפעה בלתי הוגנת על הצרכנים
גיא עיני |

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מודיעה על פתיחה בחקירה כנגד זאפה עקב מכירת משקאות באירועים שהחברה הפיקה באמצעות צמידים וללא החזרת הסכום שנותר.

בהמשך לפרסומים ברשת מלפני כשבוע מהופעות באמפי פארק בראשון לציון, ניתן לומר מילה טובה על מהירות התגובה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שפתחה בחקירה כנגד חברת זאפה. במסגרת החקירה נאספו חומרים ממשרדי החברה ומנכ"ל החברה נחקר.

החקירה נפתחה בעקבות פרסומים בדבר מכירת משקאות באמצעות חבילות רכישה, באירועים שהחברה הפיקה - הופעות חיות, במסגרת ההופעות נמכרו לצרכנים משקאות אלכוהוליים רק באמצעות רכישת צמידים שהחברה הנפיקה, כאשר הצמידים הוטענו בסכומים קבועים מראש (29 שקלים, 55 שקלים, 85 שקלים). לאחר קניית הצמיד, הצרכן ניגש לבר ורוכש אלכוהול באמצעות הצמיד. סכומי הקנייה של האלכוהול לא תואמים לסכומי החבילות וברוב המוחלט של המקרים הצרכן נשאר עם עודף, שאותו החברה סירבה להחזיר.

במזכר שפרסמה הרשות להגנת הצרכן מוסברים המושגים הטעיה והשפעה בלתי הוגנת בהקשר של המקרה המדובר באופן הבא:

הטעיה – כאשר רצה צרכן לרכוש מים מינרלים בלבד בסכום של 12 שקלים בהתאם למוצג במחירון שהוצג באירוע, הוא לא יכול היה לעשות זאת כיוון שהמחיר המינימלי של הצמיד היה 29 שקלים. כך, הוטעו הצרכנים לכאורה לחשוב כי מחיר מים הינו 12 שקלים ולמעשה מחירם הוא 29 שקלים. כיוון שמחירי המוצרים הבודדים אינם מתאימים במדויק למסלולי החבילות, למעשה המחירים המשולמים בפועל שונים מאשר אלו המוצגים במחירון.

השפעה בלתי הוגנת – הצרכן נמצא בתוך המתחם בו מתקיים האירוע / מתחם סגור, אין לו אפשרות לרכוש את המשקאות האלכוהוליים אלא באמצעות חבילות הרכישה בסכומים שנקבעו. כאשר הצרכן רוצה לקנות רק מוצר אחד, הוא נאלץ לקנות מוצרים נוספים שלא מרצונו החופשי. לדוגמה, כאשר הוא רוצה לקנות מים ב-12 שקלים הוא יצטרך לקנות עוד משקה כלשהו על מנת להצדיק את רכישת הצמיד ב 29 שקלים (למרות שלא תכנן לקנות פריט נוסף מעבר למים). לכך מתווסף הלחץ הקיים בקופות ולחץ הזמן להגיע למקומות הישיבה. בכך מופעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן שמניעה אותו לבצע רכישה.

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, מסר כי: "הרשות לא תסבול כל ניצול של צרכנים ולכן נפתחה חקירה באופן מיידי. התגובה המהירה של הרשות תועיל להכוונת ההתנהגות של זאפה וגם של מפיקי אירועים אחרים כמותה, כבר עתה לקראת תקופת המופעים הקרבה, עוד לפני השלמת הליך האכיפה".

במענה הטלפוני של הזאפה דאגו לחזור על התקליט שהשיחה חשובה להם אולם קיימת אפשרות אחת בלבד והיא רכישת כרטיסים, לאחר המתנה על הקו לנציג במטרה לקבל הסבר האם וכיצד ניתן לקבל החזר על סכום שלא מומש בצמיד הנציג שענה לנו אמר כי יש מי שמטפל בנושא הזה וחוזר לאנשים במטרה להחזיר את העודף שלא נוצול, כששאלנו האם יש צורך להציג הוכחת קנייה כלשהי הנציג התחמק ואמר שאין לו מידע ושכרגע חוזרים לאנשים לפי רשימה אבל לא ידע לתת טווח לחזרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות