ZAPA זאפה
צילום: יח"צ

מועדון זאפה תחת חקירה בשל חשד להטעיית צרכנים

מנכ"ל זאפה נחקר בחשד להטעיה ולהשפעה בלתי הוגנת על הצרכנים
גיא עיני |

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מודיעה על פתיחה בחקירה כנגד זאפה עקב מכירת משקאות באירועים שהחברה הפיקה באמצעות צמידים וללא החזרת הסכום שנותר.

בהמשך לפרסומים ברשת מלפני כשבוע מהופעות באמפי פארק בראשון לציון, ניתן לומר מילה טובה על מהירות התגובה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שפתחה בחקירה כנגד חברת זאפה. במסגרת החקירה נאספו חומרים ממשרדי החברה ומנכ"ל החברה נחקר.

החקירה נפתחה בעקבות פרסומים בדבר מכירת משקאות באמצעות חבילות רכישה, באירועים שהחברה הפיקה - הופעות חיות, במסגרת ההופעות נמכרו לצרכנים משקאות אלכוהוליים רק באמצעות רכישת צמידים שהחברה הנפיקה, כאשר הצמידים הוטענו בסכומים קבועים מראש (29 שקלים, 55 שקלים, 85 שקלים). לאחר קניית הצמיד, הצרכן ניגש לבר ורוכש אלכוהול באמצעות הצמיד. סכומי הקנייה של האלכוהול לא תואמים לסכומי החבילות וברוב המוחלט של המקרים הצרכן נשאר עם עודף, שאותו החברה סירבה להחזיר.

במזכר שפרסמה הרשות להגנת הצרכן מוסברים המושגים הטעיה והשפעה בלתי הוגנת בהקשר של המקרה המדובר באופן הבא:

הטעיה – כאשר רצה צרכן לרכוש מים מינרלים בלבד בסכום של 12 שקלים בהתאם למוצג במחירון שהוצג באירוע, הוא לא יכול היה לעשות זאת כיוון שהמחיר המינימלי של הצמיד היה 29 שקלים. כך, הוטעו הצרכנים לכאורה לחשוב כי מחיר מים הינו 12 שקלים ולמעשה מחירם הוא 29 שקלים. כיוון שמחירי המוצרים הבודדים אינם מתאימים במדויק למסלולי החבילות, למעשה המחירים המשולמים בפועל שונים מאשר אלו המוצגים במחירון.

השפעה בלתי הוגנת – הצרכן נמצא בתוך המתחם בו מתקיים האירוע / מתחם סגור, אין לו אפשרות לרכוש את המשקאות האלכוהוליים אלא באמצעות חבילות הרכישה בסכומים שנקבעו. כאשר הצרכן רוצה לקנות רק מוצר אחד, הוא נאלץ לקנות מוצרים נוספים שלא מרצונו החופשי. לדוגמה, כאשר הוא רוצה לקנות מים ב-12 שקלים הוא יצטרך לקנות עוד משקה כלשהו על מנת להצדיק את רכישת הצמיד ב 29 שקלים (למרות שלא תכנן לקנות פריט נוסף מעבר למים). לכך מתווסף הלחץ הקיים בקופות ולחץ הזמן להגיע למקומות הישיבה. בכך מופעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן שמניעה אותו לבצע רכישה.

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, מסר כי: "הרשות לא תסבול כל ניצול של צרכנים ולכן נפתחה חקירה באופן מיידי. התגובה המהירה של הרשות תועיל להכוונת ההתנהגות של זאפה וגם של מפיקי אירועים אחרים כמותה, כבר עתה לקראת תקופת המופעים הקרבה, עוד לפני השלמת הליך האכיפה".

במענה הטלפוני של הזאפה דאגו לחזור על התקליט שהשיחה חשובה להם אולם קיימת אפשרות אחת בלבד והיא רכישת כרטיסים, לאחר המתנה על הקו לנציג במטרה לקבל הסבר האם וכיצד ניתן לקבל החזר על סכום שלא מומש בצמיד הנציג שענה לנו אמר כי יש מי שמטפל בנושא הזה וחוזר לאנשים במטרה להחזיר את העודף שלא נוצול, כששאלנו האם יש צורך להציג הוכחת קנייה כלשהי הנציג התחמק ואמר שאין לו מידע ושכרגע חוזרים לאנשים לפי רשימה אבל לא ידע לתת טווח לחזרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהמעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרה

עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות



רן קידר |

בית משפט השלום בחיפה שחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות, בחשד שסיפק חברות לרשת שעסקה בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בענף הדלקים. כמו כן, שוחרר בתנאים מגבילים תושב דליית אל כרמל, החשוד כי היה אחד מראשי הרשת אם לא הבכיר ביותר בה.

במחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון ברשות המסים מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בחשד להתארגנות עבריינית מורכבת ומסועפת שמטרתה להונות את קופת המדינה באמצעות שימוש בחברות קש לשם הוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בענף הדלקים ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל.

על פי החשד, התארגנות זו נבנתה בצורה סדורה והיררכית, עם "מגייסים" שפעלו על מנת לאתר אנשי קש ולהעביר את החברות לבעלותם. הניהול החשבונאי ברשת התנהל תחת ידיו של ובאמצעות משרדו של רו"ח נביל ואכים מחיפה, שנעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בינואר האחרון, עם הפיכת החקירה לגלויה.   

שלשום עוכב ושוחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות ושימש על פי החשד כאחד מספקי החברות של הרשת. החברות שנמכרו לרשת והושמו בהם אנשי קש, שימשו על פי החשד להפצת החשבוניות הפיקטיביות לחברות שונות, על מנת לסייע להן להתחמק מתשלום מס. מהחקירה עולה חשד כי העורך דין, שפרטיו אסורים לפרסום, נטל חלק פעיל בהפצת החשבוניות הפיקטיביות, בהיקף של עשרות מיליוני שקל.

היום שוחרר חשוד נוסף בתנאים מגבילים, תושב דליית אל-כרמל בשם עמיר נאטור. על פי החשד, שימש נאטור כאחד מראשי הרשת אם לא הבכיר שבהם מבחינת תפעול ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות,