חברות ההייטק הישראליות גיוסו 1.52 מילארד דולר ברבעון הראשון
האקזיטים בהייטק הישראלי נותנים למשקיעים תחושת בטחון. 36% מסך ההון שגויס ברבעון הראשון הושקעו בסבבים הראשונים של סטארט-אפ. מדובר על סכום של 549 מיליון דולר ב-57 עסקאות, הסכום הגבוה ביותר מאז 2012. כך עולה מסקר של IVC-ZAG זיסמן אהרוני גייר ושות' בנושא גיוסי חברות ההייטק לרבעון הראשון של 2018.
הסקר מצביע על עלייה במספר העסקאות ובסכום שגויס לעומת הרבעון הקודם וצמיחה בתחום הסייבר וזינוק בהיקף ההון המושקע בחברות מחקר ופיתוח (מו"פ, R&D). מהדו"ח שפורסם נראה כי המגמה החיובית בהייטק הישראלי נמשכת - חברות ההייטק הישראליות גייסו 1.52 מיליארד דולר ב-181 עסקאות ברבעון הראשון של 2018. היקף ההון שגויס, כמו גם מספר העסקאות, עלו לעומת הרבעון הקודם (שבו גויסו 1.46 מיליארד דולר ב- 161 עסקאות); וכן לעומת הרבעון הראשון ב-2017 (שבו גויסו 1.06 מיליארד דולר ב- 155 עסקאות).
עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההייטק במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' אומר כי:"ההייטק הישראלי פותח את השנה בתנופה חזקה. מגמה משמעותית ברבעון זה ביחס לרבעון אשתקד, היא ההשקעות מקרנות זרות שכמעט הוכפלו. אנו מייחסים את העלייה בהשקעות ממשקיעים זרים בין היתר לשינויים הרגולטוריים בסין, שקבעו כללי השקעה ברורים והמלצה להשקיע בתחומי הטכנולוגיה, תחום שישראל חזקה בו במיוחד. עלייה זו תואמת את התחזית הקודמת שלנו, וכעת אנו מתחילים לראות את האפקט של השקעות אלו, לצד ההון שמושקע באופן סדיר בטכנולוגיה הישראלית. נראה כי ההייטק הישראלי מהווה מוקד התעניינות הולך וגדל, אשר מושך יותר ויותר משקיעים מהעולם".
בתרשים: גיוסי הון של חברות הייטק ישראליות Q1/2012 – Q1/2018
לפי הממצאים, 36% מסך ההון שגויס ברבעון הראשון הושקעו בסבבים הראשונים - 549 מיליון דולר ב-57 עסקאות, הסכום הגבוה ביותר מאז 2012. הסכום הכולל שגויס, גבוה משמעותית בהשוואה לרבעונים קודמים. יתרה מכך, ב-17 עסקאות בסבבי A, הגדולות מ-10 מיליון דולר כל אחת, הושקעו 77% מסך כל ההון שגויס בסבבי A. עם זאת, מספר העסקאות נותר ללא שינוי בהשוואה לרבעון הקודם, אך מספרן היה גבוה יותר מ- 42 עסקאות שנעשו ברבעון הראשון ב-2017.
- סאטורי סייבר: אקזיט של 100 מיליון דולר עם מכירה לקומוולט
- בדרך למיליארד דולר: אפווינד הישראלית במו"מ למכירה לדאטה דוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתרשים: גיוסי הוון של חברות הייטק ישראליות לפי סבב גיוס Q1/2012-Q12018
סך גיוסי הון של חברות מו"פ (חברות בשלבי פיתוח המוצר) זינק ב-60% והסתכם ב-451 מיליון דולר. גם מספר העסקאות בחברות בעלות הכנסות ראשוניות (עד 10 מיליון דולר) עלה במידה ניכרת -77 עסקאות לעומת 66 ו-60 עסקאות ברבעונים הרביעי והראשון ב-2017. מנגד, נרשמה ירידה בהיקף ההון שגויס על-ידי חברות אלו, ל-609 מיליון דולר, בהשוואה ל-705 מיליון דולר שגויסו ברבעון הקודם, אך פי שניים מהממוצע הרבעוני בשש השנים האחרונות.
בגיוסי ההון של חברות בשלבי מו"פ והכנסות ראשוניות חלה עלייה משמעותית ברבעון הראשון. העלייה החדה ביותר חלה בסבבי A, ומלמדת על השינוי שחל בתפקידו של סבבי A בתעשיית ההייטק הישראלית.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
חברות הסיד, גייסו 57 מיליון דולר ב-45 עסקאות. מספר העסקאות בחברות בצמיחה (רווחים של מעל 10 מיליון דולר) ירד ל-11 (מ-15 ו-18 עסקאות ברבעונים הרביעי והראשון ב-2017), הסכום שגויס –408 מיליון דולר-שמר על יציבות בהשוואה ל-393 מיליון דולר ו-348 מיליון דולר ברבעונים הרביעי והראשון אשתקד.
ניתוח סקטוריאלי מלמד, כי חברות התוכנה הישראליות ממשיכות למשוך משקיעים, והן גייסו ברבעון הראשון 754 מיליון דולר, הרבה יותר מ- 592 מיליון דולר ו- 411 מיליון דולר שגויסו ברבעון הרביעי והראשון ב- 2017.
ניתוח IVC לפי אשכולות טכנולוגיים נבחרים מלמד, כי חברות הפינטק הישראליות גייסו ברבעון הראשון 328 מיליון דולר, עלייה של 141% בהשוואה לרבעון הראשון ב-2017. רוב ההון גויס בסבבי הגיוס המאוחרים. מגמה דומה הסתמנה גם בחברות הסייבר - חברות סייבר ישראליות גייסו 328 מיליון דולר ב-34 עסקאות ברבעון הראשון לעומת 18 סבבי גיוס שנעשו ברבעון הקודם. רוב סבבי הגיוס נעשו בחברות סייבר צעירות (סבביseed ו-A). נתונים אלה עשוים להצביע על גל חדש בתחום. מספר העסקאות בחברות IoT המשיך לגדול – והחברות גייסו 265 מיליון דולר ב-29 עסקאות - הסכום הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות.
בתרשים: גיוסי הון של חברות הייטק ישראליות לפי אשכולות נבחרים ולפי סבבי גיוס
Q1/2012 – Q1/2018
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
