עו"ד שמוליק זיסמן
צילום: יח"צ

חברות ההייטק הישראליות גיוסו 1.52 מילארד דולר ברבעון הראשון

תחום הסייבר ממשיך לצמוח. 36% מסך ההון שגויס ברבעון הראשון הושקעו בסבבים הראשונים 
גיא עיני |

האקזיטים בהייטק הישראלי נותנים למשקיעים תחושת בטחון. 36% מסך ההון שגויס ברבעון הראשון הושקעו בסבבים הראשונים של סטארט-אפ. מדובר על סכום של 549 מיליון דולר ב-57 עסקאות, הסכום הגבוה ביותר מאז 2012. כך עולה מסקר של IVC-ZAG זיסמן אהרוני גייר ושות' בנושא גיוסי חברות ההייטק לרבעון הראשון של 2018.

הסקר מצביע על עלייה במספר העסקאות ובסכום שגויס לעומת הרבעון הקודם וצמיחה בתחום הסייבר וזינוק בהיקף ההון המושקע בחברות מחקר ופיתוח (מו"פ, R&D). מהדו"ח שפורסם נראה כי המגמה החיובית בהייטק הישראלי נמשכת - חברות ההייטק הישראליות גייסו 1.52 מיליארד דולר ב-181 עסקאות ברבעון הראשון של 2018. היקף ההון שגויס, כמו גם מספר העסקאות, עלו לעומת הרבעון הקודם (שבו גויסו 1.46 מיליארד דולר ב- 161 עסקאות); וכן לעומת הרבעון הראשון ב-2017 (שבו גויסו 1.06 מיליארד דולר ב- 155 עסקאות). 

עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההייטק במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' אומר כי:"ההייטק הישראלי פותח את השנה בתנופה חזקה. מגמה משמעותית ברבעון זה ביחס לרבעון אשתקד, היא ההשקעות מקרנות זרות שכמעט הוכפלו. אנו מייחסים את העלייה בהשקעות ממשקיעים זרים בין היתר לשינויים הרגולטוריים בסין, שקבעו כללי השקעה ברורים והמלצה להשקיע בתחומי הטכנולוגיה, תחום שישראל חזקה בו במיוחד. עלייה זו תואמת את התחזית הקודמת שלנו, וכעת אנו מתחילים לראות את האפקט של השקעות אלו, לצד ההון שמושקע באופן סדיר בטכנולוגיה הישראלית. נראה כי ההייטק הישראלי מהווה מוקד התעניינות הולך וגדל, אשר מושך יותר ויותר משקיעים מהעולם".

בתרשים: גיוסי הון של חברות הייטק ישראליות Q1/2012 – Q1/2018

לפי הממצאים, 36% מסך ההון שגויס ברבעון הראשון הושקעו בסבבים הראשונים - 549 מיליון דולר ב-57 עסקאות, הסכום הגבוה ביותר מאז 2012. הסכום הכולל שגויס, גבוה משמעותית בהשוואה לרבעונים קודמים. יתרה מכך, ב-17 עסקאות בסבבי A, הגדולות מ-10 מיליון דולר כל אחת, הושקעו 77% מסך כל ההון שגויס בסבבי A. עם זאת, מספר העסקאות נותר ללא שינוי בהשוואה לרבעון הקודם, אך מספרן היה גבוה יותר מ- 42 עסקאות שנעשו ברבעון הראשון ב-2017.

בתרשים: גיוסי הוון של חברות הייטק ישראליות לפי סבב גיוס Q1/2012-Q12018

סך גיוסי הון של חברות מו"פ (חברות בשלבי פיתוח המוצר) זינק ב-60% והסתכם ב-451 מיליון דולר. גם מספר העסקאות בחברות בעלות הכנסות ראשוניות (עד 10 מיליון דולר) עלה במידה ניכרת -77 עסקאות לעומת 66 ו-60 עסקאות ברבעונים הרביעי והראשון ב-2017. מנגד, נרשמה ירידה בהיקף ההון שגויס על-ידי חברות אלו, ל-609 מיליון דולר, בהשוואה ל-705 מיליון דולר שגויסו ברבעון הקודם, אך פי שניים מהממוצע הרבעוני בשש השנים האחרונות.

בגיוסי ההון של חברות בשלבי מו"פ והכנסות ראשוניות חלה עלייה משמעותית ברבעון הראשון. העלייה החדה ביותר חלה בסבבי A, ומלמדת על השינוי שחל בתפקידו של סבבי A בתעשיית ההייטק הישראלית.

חברות הסיד, גייסו 57 מיליון דולר ב-45 עסקאות. מספר העסקאות בחברות בצמיחה (רווחים של מעל 10 מיליון דולר) ירד ל-11 (מ-15 ו-18 עסקאות ברבעונים הרביעי והראשון ב-2017), הסכום שגויס –408 מיליון דולר-שמר על יציבות בהשוואה ל-393 מיליון דולר ו-348 מיליון דולר ברבעונים הרביעי והראשון אשתקד.

קיראו עוד ב"בארץ"

ניתוח סקטוריאלי מלמד, כי חברות התוכנה הישראליות ממשיכות למשוך משקיעים, והן גייסו ברבעון הראשון 754 מיליון דולר, הרבה יותר מ- 592 מיליון דולר ו- 411 מיליון דולר שגויסו ברבעון הרביעי והראשון ב- 2017. 

ניתוח IVC לפי אשכולות טכנולוגיים נבחרים מלמד, כי חברות הפינטק הישראליות גייסו ברבעון הראשון 328 מיליון דולר, עלייה של 141% בהשוואה לרבעון הראשון ב-2017. רוב ההון גויס בסבבי הגיוס המאוחרים. מגמה דומה הסתמנה גם בחברות הסייבר - חברות סייבר ישראליות גייסו 328 מיליון דולר ב-34 עסקאות ברבעון הראשון לעומת 18 סבבי גיוס שנעשו ברבעון הקודם. רוב סבבי הגיוס נעשו בחברות סייבר צעירות (סבביseed ו-A). נתונים אלה עשוים להצביע על גל חדש בתחום. מספר העסקאות בחברות IoT המשיך לגדול – והחברות גייסו 265 מיליון דולר ב-29 עסקאות - הסכום הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות.

בתרשים: גיוסי הון של חברות הייטק ישראליות לפי אשכולות נבחרים ולפי סבבי גיוס

 Q1/2012 – Q1/2018

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.