הכספומט לא הוציא כסף, הבנק סירב להחזיר - וזו היתה החלטת בית המשפט
פועלים בית המשפט לתביעות קטנות באילת פסק כי על בנק פועלים להשיב סכום של 6,060 שקל ללקוח שניסה למשוך כסף מהכספומט, ללא הועיל.
לפי כתב התביעה, ביום שישי ב-6 ביוני של 2015 ניגש התובע למכשיר בנקט בסניף פועלים באילת וביקש למשוך 6,000 שקלים. לדבריו, הבנקט לא פלט את המזומנים שביקש למשוך תוך שהופיעה על המסך הערה כי בשל תקלה לא ניתן לבצע את הפעולה. משהגיע התובע לסניף הבנק ביום ראשון לאחר סוף השבוע נדהם לגלות כי חשבונו חויב בסכום המשיכה של 6,000 שקל. לטענתו מיד הוא מילא טופס אותו מסר לנציגי הבנק ועל פיו ביקש שיושב לו הסכום. לאחר שנענה בשלילה שב וערער על קביעת הבנק תוך שביקש לצפות במצלמות האבטחה ואף להיבדק במכונת פוליגרף, אך גם ערעור זה נדחה על ידי הבנק ומכאן הוגשה התביעה.
בתדפיס חשבון הבנק של התובע, שצורף לכתב התביעה, נרשמו ביום שישי של אותו יום שתי משיכות ממכשיר הבנקט של התובע: האחת, בשעה 08:24 מסניף 411 בסך של 6,000 שקל, השניה, בשעה 09:00 מסניף 644 (הסניף הנתבע) גם כן בסך של 6,000 שקל. בהתאם לשתי משיכות אלה חויב חשבונו של התובע בסך של 12,000 שקל.
לדברי נציג בנק פועלים המשיכה שבוצעה בשעה 08:24 היא משיכה שבוצעה ביום 06.03.2015 והיא זו שנמצאת במחלוקת בין הצדדים ואילו המשיכה השנייה משעה 09:00 היא למעשה משיכה שבוצעה ביום 05.03.2015 בסניף בנק דיסקונט, אלא שמחמת העובדה שביום 05.03.2015 חל חג הפורים משיכה זו נרשמה כמשיכה שבוצעה ביום 06.03.2015.
אלא שהסבר זה אינו מתיישב עם שאילתת החשבון שצירף הנתבע לכתב ההגנה, שכן ממנו עולה כי פעולת המשיכה שבוצעה ביום 05.03.2015 סווגה כפעולה שנכשלה ואילו ביום 06.03.2015 מופיעה רק משיכה אחת על סך של 6,000 שקל.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי פסק הדין: "מתעוררת תמיהה כיצד חויב חשבון הבנק של התובע בסכום של 6,000 שקל בגין משיכה לכאורה שבוצעה ביום 05.03.2015, כאשר על פי רישומי הבנק עצמו משיכה זו כלל לא צלחה וסווגה כפעולה שנכשלה. קיימת אי התאמה מהותית ברישומי הבנק עצמו. נציג הנתבע לא ידע לתת הסבר לאי ההתאמה האמורה".
"זאת ועוד, מעיון בתדפיס חשבון הבנק של התובע, נרשם כי המשיכה שבוצעה ביום 06.03.2015 נעשתה מסניף 411 כאשר אין חולק כי אין לנתבע סניף 411 באילת ובשום מקום אחר בארץ. לא ברור אם כן כיצד ניתן לבצע משיכה מסניף שאינו קיים כלל. גם לעניין זה לא היה בפני נציג הנתבע הסבר כלשהו. הנה כי כן, לא ניתן להסתמך על רישומי הבנק שכן אלה מעוררים בעייתיות של ממש".
- 2.האחד 08/11/2016 13:45הגב לתגובה זואיפה ההחלטה של בית המשפט ? תשנו את הכותרת יש לכם חצי מידע.
- 1.דמיקולו 08/11/2016 13:15הגב לתגובה זוהתובע לא בזבז ימים על הקשקוש הזה?
- יודע 08/11/2016 18:53הגב לתגובה זוהשופטים שייכים לבנקים
- מצליח 08/11/2016 16:30הגב לתגובה זוחייבים ללמד את הבנק לקח ולקנוס אותו בסכום הרתעתי!!!
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
