לשכת עוה"ד חזרה בה מבקשתה להפסיק את שירות "כל עובד" בתחום דיני העבודה

לשכת עורכי הדין כשלה בניסיונה להפסיק את פעילות המאגר המקצועי "כל עובד" לציבור המעסיקים בתחום יחסי העבודה והשכר, וחזרה בה מבקשתה למתן צווי מניעה זמניים נגד חברת חשבים, מפעילת האתר. הצדדים הגיעו להסכמות על הגדרת הפעילויות המותרות שאינן מהוות הסגת גבול המקצוע, באופן התואם את עמדת החברה ואת הפסיקה האחרונה בעניין לבנת פורן
מערכת Bizportal | (2)
נושאים בכתבה חשבים משפט

לשכת עורכי הדין חזרה בה בדיון שנערך היום (ד', 11.11) בבית המשפט המחוזי בירושלים מבקשתה הגורפת למתן צווי מניעה זמניים נגד חברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי, מפעילת אתר האינטרנט "כל עובד" – מאגר מקצועי לציבור המעסיקים בתחום יחסי העבודה והשכר. תחת זאת, ובהמלצת בית המשפט המחוזי, הסכימו הצדדים על הגדרת הפעילויות המותרות שיכולה חשבים לבצע באמצעות האתר, המשקפת את עמדת החברה באשר לאופן שבו עליה להתנהל. בית המשפט דחה את בקשת הלשכה למתן תוקף מיידי להסכמות, והורה כי אלה יקבלו תוקף פורמאלי של פסק דין תוך פרקי זמן של חצי שנה עד שנה וחצי, בהתאם לסוגי הפעילויות ובשים לב, בין היתר, לשיהוי שאפיין את התנהלות הלשכה.

שירות "כל עובד", הנמצא בלב המחלוקת, הוא מאגר מידע מקצועי בתחום יחסי העבודה והשכר, ועיקר פעילותו בהנגשתו ובריכוזו של המידע הרלוונטי לתחום זה במקום אחד. באתר "כל עובד" ניתן למצוא מגוון מנועי חיפוש בתחום החקיקה, הפסיקה, חוזרי נציבות שירות המדינה, נהלים, צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים, הוראות תקשי"ר ועוד. בנוסף למאגרי המידע, מפרסם האתר עדכוני חקיקה ופסיקה למנוייו ומפיץ מבזק שבועי המסכם את כלל הפעילות בתחום דיני העבודה בשבוע שחלף. עם מנויי השירות נמנים חשבי שכר, מנהלי כספים בארגונים, רואי חשבון ואף כ-170 משרדי עורכי דין בישראל ומחלקות משפטיות של חברות וארגונים.

בבקשתה לצו מניעה זמני טענה לשכת עורכי הדין כי השירות המוצע הוא ייעוץ משפטי, המהווה הסגת גבול המקצוע. הלשכה הסתמכה, בין היתר, על פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות (ע"א 4223/12), שם קבע בית המשפט העליון אמות מידה לבחינה האם שירות הוא משפטי ועל כן מיוחד בחוק לעורכי דין בלבד.  

אלא שפסק הדין בעניין לבנת פורן קבע במפורש כי שירותים שונים שיש בהם כדי להנגיש מידע משפטי אינם מהווים הסגת גבול המקצוע. למעשה, טענה חשבים בתגובתה לבקשה לצו מניעה, הלשכה מבקשת להחיל אמות מידה שאין להן אחיזה בפסק הדין במטרה להנהיג איסור הרמטי לכל פעולה בעלת "ניחוח משפטי". קבלת פרשנות זו היתה כופה על מעסיקים, ובעיקר על מחלקות השכר וכוח האדם אצלם, לשכור את שירותיהם של עורכי דין, בתשלום שכר טרחה גבוה עשרות מונים מעלות המנוי של "כל עובד", וזאת רק לצורך קבלת מידע בסיסי בתחום יחסי העבודה והשכר, אשר ניתן במגבלות שקבע בית המשפט העליון. 

כמו כן, חשבים הבהירה בתגובתה כי בין מנויי "כל עובד" לשכת עורכי הדין עצמה (מחוז דרום) משנת 2008 והלשכה עצמה (גזברות) מ 2011, כאשר עובדות אלה הוסתרו מבית המשפט. לא ברור, כך נטען, כיצד יכולה הלשכה להלין על שירותים כמסיגים את גבול המקצוע שעה שהיא עושה שימוש באותם שירותים ממש מזה שנים.

בדיון שהתקיים היום הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן שירות המענה המקצועי של "כל עובד" יפעל כך שבמקרה של שאלה הנוגעת לסיטואציה קונקרטית, יכלול המענה הודעה לפיה "אין באפשרותנו לתת מענה לשאלה הנוגעת לסיטואציה קונקרטית. ככל שהנך מעוניין ללמוד על הסוגיה, תוכל להיעזר בקישורים לעמוד באתר, המרכזים לגבי סוגיה זאת את הפסיקה ו/או החקיקה ו/או המאמרים הרלוונטיים". הודעה בנוסח זה תימסר לפונים אל המענה הטלפוני במסגרת השירות. כמו כן, המאמרים המופיעים באתר כל עובד לא יכללו התייחסות לסיטואציות קונקרטיות, אלא אם כן מדובר במאמרים משפטיים שפורסמו בכתבי עת אקדמאיים או משפטיים, לרבות באינטרנט, וכן במאמרים שפורסמו מטעם רשות ציבורית מוסמכת. על חשבים להתאים את המענה הטלפוני לנוסח המוסכם בתוך כשישה חודשים, ולהתאים את המאמרים המופיעים באתר למוסכם בתוך כשנה וחצי.

נוכח הסכמות אלה, הוחלט כי ההתדיינות בתיק העיקרי תימשך רק לגבי הסעדים המתבקשים על ידי לשכת עורכי הדין לגבי מחולל חוזה עבודה ומחולל סיום העסקה, המהווים מערכת אוטומטית להפקת מסמכים סטנדרטיים על פי נתונים שמקליד המעסיק.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההסכמות שהושגו אינן תואמות את נוסחם הגורף של הצווים שביקשה הלשכה, והן משקפות את עמדתה של חשבים לגבי האופן שבו עליה להתנהל. כך, למעשה, התיר בית המשפט ל"כל עובד" להמשיך ולהעניק את השירות הניתן על ידה לציבור ולהפעיל את מאגר המידע המוביל בישראל ליחסי עבודה במתן מענה מתאים ללקוחותיה, על אף ניסיונה של הלשכה להפסיק פעילות זו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הלשכה התקפלה!! דמי חבר גבוהים (ל"ת)
    ותפוקה נמוכה 15/11/2015 01:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    "מאגר המידע המוביל בישראל" (ל"ת)
    זו כתבה או פרסומת??? 15/11/2015 01:16
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.