הצעת חוק התוכנית הכלכלית ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016 - בחירת הסוכן הפנסיוני

ביום 31.8.2015 פורסמה ברשומות הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016), התשע"ה-2015. במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 ואת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. מוצע לבצע הפרדה בין שירותי תפעול הניתנים למעסיק לשירותי שיווק פנסיוני הניתנים לעובדים וכך לאפשר לעובד לבחור באופן חופשי בבעל רישיון, לצמצם ניגוד עניינים של בעל הרישיון ושל המעסיק, לעודד תחרות ולהוזיל עלויות דמי ניהול לעובד. עוד מוצע, לעגן את זכות העובד לקבל ייעוץ או שיווק לגבי החיסכון הפנסיוני שלו מבעל רישיון בו יבחר ולאסור על המעסיק להתנות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני בביצועו ע"י בעל רישיון מסוים (ובכלל זה סוכן הביטוח המספק שירותי תפעול למעסיק). כמו כן, בהתאם להצעת החוק, מוצע לקבוע שמעסיק לא יהיה רשאי להתנות ביצוע הפקדות כספים לקופת גמל בעבור עובד או מתן טובת הנראה אחרת לעובד בכך שפעולות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני יעשו ע"י בעל רישיון מסוים. עו"ד הלית כהן-רזניצקי.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביום 31.8.2015 פורסמה ברשומות הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016), התשע"ה-2015 (להלן: "הצעת החוק").

מטרת הצעת החוק, בין היתר, לתקן חוקים שונים במטרה לחזק את הצמיחה במשק, להגדיל את הפריון במשק ורמת התחרות בו ולהוזיל את יוקר המחיה.

במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 ואת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. להלן עיקרי התיקונים המוצעים בחוקים אלה הנוגעים ליחסי עובד מעביד:

הפרדה בין השיווק הפנסיוני לשירותי תפעול

החל מינואר 2008 חלה חובה על כל מעסיק להפקיד עבור עובדיו לחיסכון הפנסיוני מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.

כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, חישוב הזכויות המגיעות לכל עובד, הפקדת הכספים בגופים המוסדיים השונים, וביצוע בקרה על נכונות ההפקדה (להלן: "שירותי תפעול") כרוכים בעלות כספית.

בשל האמור, מעסיקים רבים מתקשרים עם סוכנויות ביטוח לשם הענקת שירותי שיווק פנסיוני לעובדיהם וביצוע פעולות באותם מוצרים. במסגרת שירות זה מספקות סוכנויות הביטוח שירותי תפעול למעסיקים, לעיתים קרובות ללא תמורה, מאחר והתשלומים שמשלמים הגופים המוסדיים לסוכנות הביטוח מתוך דמי הניהול שנגבים מהלקוח מממנים למעשה את עלויות התפעול.

כך יוצא שסוכן הביטוח, שמחויב להציע לעובד את החיסכון הפנסיוני המתאים ביותר עבורו ולדאוג לענייניו בכל תקופת הביטוח, מחלק זמנו בין שירותי השיווק שהוא מספק לעובד לשירותי התפעול שהוא מספק למעסיקו של אותו עובד. כמו כן, התוצאה היא שהעובד מממן את הוצאות התפעול של מעסיקו.

לפיכך מוצע לבצע הפרדה בין שירותי תפעול הניתנים למעסיק לשירותי שיווק פנסיוני הניתנים לעובדים וכך לאפשר לעובד לבחור באופן חופשי בבעל רישיון, לצמצם ניגוד עניינים של בעל הרישיון ושל המעסיק, לעודד תחרות ולהוזיל עלויות דמי ניהול לעובד.

חופש הבחירה במשווק וביועץ הפנסיוני

עוד מוצע, לעגן את זכות העובד לקבל ייעוץ או שיווק לגבי החיסכון הפנסיוני שלו מבעל רישיון בו יבחר ולאסור על המעסיק להתנות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני בביצועו ע"י בעל רישיון מסוים (ובכלל זה סוכן הביטוח המספק שירותי תפעול למעסיק).

קיראו עוד ב"בארץ"

איסור התניית ביצוע פעולות באמצעות בעל רישיון מסוים

בהתאם להצעת החוק, מוצע לקבוע שמעסיק לא יהיה רשאי להתנות ביצוע הפקדות כספים לקופת גמל בעבור עובד או מתן טובת הנראה אחרת לעובד בכך שפעולות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני יעשו ע"י בעל רישיון מסוים.

תחילה

על פי הצעת החוק, תחילתו של התיקון המוצע תהיה ביום 1.12.2015.

הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.