הצעת חוק התוכנית הכלכלית ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016 - בחירת הסוכן הפנסיוני
חשבים ביום 31.8.2015 פורסמה ברשומות הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016), התשע"ה-2015 (להלן: "הצעת החוק").
מטרת הצעת החוק, בין היתר, לתקן חוקים שונים במטרה לחזק את הצמיחה במשק, להגדיל את הפריון במשק ורמת התחרות בו ולהוזיל את יוקר המחיה.
במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 ואת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. להלן עיקרי התיקונים המוצעים בחוקים אלה הנוגעים ליחסי עובד מעביד:
הפרדה בין השיווק הפנסיוני לשירותי תפעול
החל מינואר 2008 חלה חובה על כל מעסיק להפקיד עבור עובדיו לחיסכון הפנסיוני מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.
כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, חישוב הזכויות המגיעות לכל עובד, הפקדת הכספים בגופים המוסדיים השונים, וביצוע בקרה על נכונות ההפקדה (להלן: "שירותי תפעול") כרוכים בעלות כספית.
בשל האמור, מעסיקים רבים מתקשרים עם סוכנויות ביטוח לשם הענקת שירותי שיווק פנסיוני לעובדיהם וביצוע פעולות באותם מוצרים. במסגרת שירות זה מספקות סוכנויות הביטוח שירותי תפעול למעסיקים, לעיתים קרובות ללא תמורה, מאחר והתשלומים שמשלמים הגופים המוסדיים לסוכנות הביטוח מתוך דמי הניהול שנגבים מהלקוח מממנים למעשה את עלויות התפעול.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך יוצא שסוכן הביטוח, שמחויב להציע לעובד את החיסכון הפנסיוני המתאים ביותר עבורו ולדאוג לענייניו בכל תקופת הביטוח, מחלק זמנו בין שירותי השיווק שהוא מספק לעובד לשירותי התפעול שהוא מספק למעסיקו של אותו עובד. כמו כן, התוצאה היא שהעובד מממן את הוצאות התפעול של מעסיקו.
לפיכך מוצע לבצע הפרדה בין שירותי תפעול הניתנים למעסיק לשירותי שיווק פנסיוני הניתנים לעובדים וכך לאפשר לעובד לבחור באופן חופשי בבעל רישיון, לצמצם ניגוד עניינים של בעל הרישיון ושל המעסיק, לעודד תחרות ולהוזיל עלויות דמי ניהול לעובד.
חופש הבחירה במשווק וביועץ הפנסיוני
עוד מוצע, לעגן את זכות העובד לקבל ייעוץ או שיווק לגבי החיסכון הפנסיוני שלו מבעל רישיון בו יבחר ולאסור על המעסיק להתנות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני בביצועו ע"י בעל רישיון מסוים (ובכלל זה סוכן הביטוח המספק שירותי תפעול למעסיק).
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
איסור התניית ביצוע פעולות באמצעות בעל רישיון מסוים
בהתאם להצעת החוק, מוצע לקבוע שמעסיק לא יהיה רשאי להתנות ביצוע הפקדות כספים לקופת גמל בעבור עובד או מתן טובת הנראה אחרת לעובד בכך שפעולות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני יעשו ע"י בעל רישיון מסוים.
תחילה
על פי הצעת החוק, תחילתו של התיקון המוצע תהיה ביום 1.12.2015.
הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
