הצעת חוק התוכנית הכלכלית ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016 - בחירת הסוכן הפנסיוני

ביום 31.8.2015 פורסמה ברשומות הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016), התשע"ה-2015. במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 ואת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. מוצע לבצע הפרדה בין שירותי תפעול הניתנים למעסיק לשירותי שיווק פנסיוני הניתנים לעובדים וכך לאפשר לעובד לבחור באופן חופשי בבעל רישיון, לצמצם ניגוד עניינים של בעל הרישיון ושל המעסיק, לעודד תחרות ולהוזיל עלויות דמי ניהול לעובד. עוד מוצע, לעגן את זכות העובד לקבל ייעוץ או שיווק לגבי החיסכון הפנסיוני שלו מבעל רישיון בו יבחר ולאסור על המעסיק להתנות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני בביצועו ע"י בעל רישיון מסוים (ובכלל זה סוכן הביטוח המספק שירותי תפעול למעסיק). כמו כן, בהתאם להצעת החוק, מוצע לקבוע שמעסיק לא יהיה רשאי להתנות ביצוע הפקדות כספים לקופת גמל בעבור עובד או מתן טובת הנראה אחרת לעובד בכך שפעולות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני יעשו ע"י בעל רישיון מסוים. עו"ד הלית כהן-רזניצקי.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביום 31.8.2015 פורסמה ברשומות הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו- 2016), התשע"ה-2015 (להלן: "הצעת החוק").

מטרת הצעת החוק, בין היתר, לתקן חוקים שונים במטרה לחזק את הצמיחה במשק, להגדיל את הפריון במשק ורמת התחרות בו ולהוזיל את יוקר המחיה.

במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 ואת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. להלן עיקרי התיקונים המוצעים בחוקים אלה הנוגעים ליחסי עובד מעביד:

הפרדה בין השיווק הפנסיוני לשירותי תפעול

החל מינואר 2008 חלה חובה על כל מעסיק להפקיד עבור עובדיו לחיסכון הפנסיוני מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.

כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, חישוב הזכויות המגיעות לכל עובד, הפקדת הכספים בגופים המוסדיים השונים, וביצוע בקרה על נכונות ההפקדה (להלן: "שירותי תפעול") כרוכים בעלות כספית.

בשל האמור, מעסיקים רבים מתקשרים עם סוכנויות ביטוח לשם הענקת שירותי שיווק פנסיוני לעובדיהם וביצוע פעולות באותם מוצרים. במסגרת שירות זה מספקות סוכנויות הביטוח שירותי תפעול למעסיקים, לעיתים קרובות ללא תמורה, מאחר והתשלומים שמשלמים הגופים המוסדיים לסוכנות הביטוח מתוך דמי הניהול שנגבים מהלקוח מממנים למעשה את עלויות התפעול.

כך יוצא שסוכן הביטוח, שמחויב להציע לעובד את החיסכון הפנסיוני המתאים ביותר עבורו ולדאוג לענייניו בכל תקופת הביטוח, מחלק זמנו בין שירותי השיווק שהוא מספק לעובד לשירותי התפעול שהוא מספק למעסיקו של אותו עובד. כמו כן, התוצאה היא שהעובד מממן את הוצאות התפעול של מעסיקו.

לפיכך מוצע לבצע הפרדה בין שירותי תפעול הניתנים למעסיק לשירותי שיווק פנסיוני הניתנים לעובדים וכך לאפשר לעובד לבחור באופן חופשי בבעל רישיון, לצמצם ניגוד עניינים של בעל הרישיון ושל המעסיק, לעודד תחרות ולהוזיל עלויות דמי ניהול לעובד.

חופש הבחירה במשווק וביועץ הפנסיוני

עוד מוצע, לעגן את זכות העובד לקבל ייעוץ או שיווק לגבי החיסכון הפנסיוני שלו מבעל רישיון בו יבחר ולאסור על המעסיק להתנות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני בביצועו ע"י בעל רישיון מסוים (ובכלל זה סוכן הביטוח המספק שירותי תפעול למעסיק).

קיראו עוד ב"בארץ"

איסור התניית ביצוע פעולות באמצעות בעל רישיון מסוים

בהתאם להצעת החוק, מוצע לקבוע שמעסיק לא יהיה רשאי להתנות ביצוע הפקדות כספים לקופת גמל בעבור עובד או מתן טובת הנראה אחרת לעובד בכך שפעולות ביצוע עסקה במוצר פנסיוני יעשו ע"י בעל רישיון מסוים.

תחילה

על פי הצעת החוק, תחילתו של התיקון המוצע תהיה ביום 1.12.2015.

הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.