אבי כץ על יוקר המחיה: "במבה עולה לייצר 70 אג' ומוכרים אותה ב-6 שקלים"

מיכאל גולן: "צריך תחרות - שחקנים חדשים מחוץ לקופסא ואז זה יכול להצליח". אנשי העסקים התראיינו בתוכנית "נכון להבוקר" של גלי צה"ל
אבי שאולי | (28)

מחאת ברלין לא יורדת מהכותרות: אנשי העסקים מיכאל גולן ואבי כץ ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דורון כהן, השתתפו היום בבוקר בדיון בנושא בתחנת הרדיו גלי צה"ל. ניב רסקין שאל את המשתתפים מה הסיבות ליוקר המחיה בישראל וכיצד ניתן לפתור זאת.

מיכאל גולן, מנכ"ל "גולן טלקום": "צריך תחרות - שחקנים חדשים מחוץ לקופסא ואז זה יכול להצליח כפי שקרה בשוק הסלולר".

אבי כץ, ממייסדי רשת "קופיקס" ו"קרן הגשמה": "שולטים פה מעט גופים: טבעול, קטשופ, מטרנה, תינוק של במבה וכולי. במבה עולה לייצר 70 אגורות ומוכרים אותה ב-6 שקלים - המחירים חזרו למה שהיה מלפני המחאה החברתית. אני מכרתי ברשת הכל בדולר שמפו ב-5 שקלים - זה מלח ותמציות וכל השאר זה תשלום על המותג".

מי אשם, מי האיש הרע?

אבי כץ: "האיש הרע זה הלקוח שמוכן לשלם 7 שקלים על שקדי מרק. יצרניות המזון הן שמרוויחות ולא הרשתות הקמעונאיות. משלמים הרבה על המותג. אם אני נוהג במרצדס ויש לי שעון רולקס - זה כי בחרתי, אבל אפשר גם לנהוג בפיאט. כדי שתהיה מהפכה צריך יזם, יכולת כלכלית והזדמנות".

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    אחד העם 19/10/2014 19:25
    הגב לתגובה זו
    פיקוח על מחירים של מוצרים רבים יעזור מאוד - כולל לתחרות. לדוגמא מחיר גבינה לבנה 250 ג מוגבאל ל 5.10, מאז בכל רשתות הדיסקאונט, מוכרים 2 גבינות של טרה ב 9 שח או קצת פחות כלומר בהנחה של 60 אגורות ליחידה. אפילו מחיר הקוטג' של טרה השופעו מכך ונמכרים 2 ב 9 עד 10 שח, תנובה ממשיכ הלהיות יקרה אז אפשר להחרים אותה. צריך מע"מ דיפרנציאלי - כלומר נמוך יותר ככל שמהחיר ליחידת מדה יהיה נמוך יותר, זה יעודד יצרנים ומשווקים להוריד מחירים מתחת לספי מדרגות המע"מ. צריך לחסל את התרגיל של הקטנת אריזות ולקבוע גדלי אריזות סטנדרטיים בהפרשים קבועים למשל חזקות של 10 כפול 1, 2 או 5 ,כלומר אפשר למכור ביחידות של 100 גרם , 200 , 500 או ק"ג אבל לא 400, 650 וכל מידות הביניים, כך ניתן להבחין בקלות בין אריזה קטנה לגדולה (יחס הכמות הוא לפחות פי 2) וקשה יותר להטעות את הצרכן.
  • 21.
    אור 18/10/2014 19:55
    הגב לתגובה זו
    ו ב י ש ר א ל ק צ ת ת כ ו ל ה ב ה ר ב ה שקית . כך לגבי כ ל מ ו צ ר
  • 20.
    דן 17/10/2014 01:45
    הגב לתגובה זו
    אם לכל עיר היה נציג בכנסת - הוא לא היה מתחשב בכל הלחצים של הלוביסטים והיה מצביע אך ורק לפי מה שהבוחרים שלו רוצים. היות ואין קשר בין הנבחר לבוחר - הגענו למצב הנוכחי. אם מישהו ראה מה ענה הנציג שנשלח לכנסת לטפל בבעיה של מאות אלפי ישראלים ילידי ברה"מ והצביע נגד - זה מסביר את הכל ! כמובן שזה גם בא לידי ביטוי בשוק המזון הסגור ובשוק החקלאות עם המכסות והמגבלות. וכמובן גם הקרקעות - היו עפות למכירה אם הנציג המקומי שלנו היה נלחם על זה....ברור שבפתרון הוא בהיצע ולא בביקוש. למעשה בכל תחומי החיים השיטה הגרועה של הבחירות באה לידי ביטוי. ולכן עד שלא תשתנה השיטה - לא יהיה שינוי מהותי !
  • 19.
    אורן 15/10/2014 08:13
    הגב לתגובה זו
    צריכים באמת לפתח את השוק הפרטי ולא את כל המותגים הגדולים שהם חברות ענק
  • 18.
    תעיפו את מכון התקנים ותראו איל המחירים יורדים (ל"ת)
    אלי לנדאו 15/10/2014 01:01
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    כלכלן 14/10/2014 16:35
    הגב לתגובה זו
    הציבור לא אשם! הממשלה אשמה. אומנם הציבור בחר בממשלה, אך כבר שנים באו והלכו ממשלות וכל הפוליטיקאים התחמקו מהנושא (הם יודעים שיש פתרון אך הוא יטיב עם הציבור ולא איתם בחיים שאחרי הפוליטיקה). יש 2 פתרונות למצב שלנו, אחד זה רגולציה והשני הוא שוק חופשי (למי שתהה, בישראל אין שוק חופשי). אני לא בעד רגולציה (איך הגענו למציאות שמנכ"ל שלא באמת עושה משהו מרוויח פי 100 ויותר מהעובד הפשוט). אני בעד שוק חופשי, אבל שוק חופשי זה אומר שכמעט כל החסמים לייבוא מחו"ל נפתחים לאזרח הקטן וביחס מתאים ליבואנים. כשזה יקרה, לא נשמע יותר על ברלין וכו'.
  • אלי לנדאו 15/10/2014 01:03
    הגב לתגובה זו
    גוף שלא מכיר בבדיקות הבינלאומיות אין לו זכות קיום. מעניין מי דואג לשמר אותו?
  • 16.
    דוד 14/10/2014 12:00
    הגב לתגובה זו
    ומה לגבי העלויות העקיפות כמה זה עולה ? אין שום קשר ישיר בין עלות ישירה למחיר
  • 15.
    דורון 13/10/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
    בחו"ל מטביעים על מוצרים את המחיר שלהם כך שבכל מקום המחיר אחיד, את הרווח שתעשה החנות מול הספק שלה, זו כבר הבעיה של החנות.ברגע שהמחיר קבוע יהיה יותר קל ללחוץ על היצרנים להוריד מחיר כי יבוא של מוצר זהה מחו"ל או ממותג פרטי יכול לאיים על המותג.זה הפיתרון הכי אלגנטי.
  • 14.
    אם רשת ALDI האירופאית תכנס לישראל היא תעשה לנו בית ספר (ל"ת)
    ALDI בואו-נעמוד בתור 13/10/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    דודו 13/10/2014 12:52
    הגב לתגובה זו
    שתי הרעות החולות של הקרטלים הם: - הסבסוד הצולב למוצרי מזון. במוצרים שיש בהם תחרות אז הם מורידים מחיר, ובתמורה הם מעלים את המחירים של מוצרים ללא תחרות כדי לכסות את עצמם. - מתן הנחות על בלעדיות. יצרניות יכולות לתת הנחות לסופרמרקטים, שבלעדיהם הסופר יפשוט רגל. זה נותן להם מנוף רציני על הסופרים. בשביל לפתור את שתי הבעיות האלו צריך לכפות על היצרניות לפרסם מחירון אחיד למוצרי המזון שהם מייצרים. המחירון אחיד לכולם והאפשרות שלהם לתת הנחות היא מוגבלת מאוד. מותר לתת הנחה מקסימלית של עד 10% על הזמנת היקפים על מוצר ספציפי בלבד, אי אפשר לתת הנחה צולבת - תזמין הרבה קולה ותקבל הנחה גם על ספרייט. וכמובן צריך לאסור על היצרניות לסרב לספק הזמנה. הם חייבים לספק את המוצרים שלהם לכל מזמין, הם לא יכולים להחרים מישהו רק כי הוא מוכר גם מוצר של המתחרים שלהם. מצב זה יעודד תחרות וייבוא מקביל של מוצרים שניתן להוזיל אותם בייבוא מחו"ל. הייבוא המקביל נחנק היום בגלל שיטת ההנחות של היצרניות.
  • 12.
    יוספוס פאביוס 13/10/2014 10:11
    הגב לתגובה זו
    מעניין שכל המוצרים שהוזכרו הם של יצרן אחד ...מה קרה מר קופיקס? הם לא הסכימו למכור לך במחירים שבקשת את הסחורה שלך אז החלטת להכנס בהם? מה עם היבואנים שמוכרים בשערים שערורתיים (דיפלומט, יונילוור, שסטוביץ?) גורפים רווחים אדירים בעוד שהיצרניות הגדולות מספקים כאן עבודה לאלפי עובדים בתעשיה...
  • ליאור 13/10/2014 11:32
    הגב לתגובה זו
    אם הם מעסיקים אלפי עובדים על ידי גניבת הציבור, שיפשטו רגל והעובדים ילכו לחפש עבודה אצל חברה לא נצלנית. אם אתה עובד אצל חברה מנוולת, אתה חלק מהבעיה, ואני לא אעזור לך.
  • 11.
    אנונימי 13/10/2014 10:02
    הגב לתגובה זו
    יש למכור את הממשלה בשקל וגם על זה יש רווח תפעולי. מדיניות כלכלית 0 הססנות בהחלטות נותן לגיטימציה לטיקונים לעשות תספורות ולקחת כל מחיר שיחפצו
  • הממשלה אינה שווה שקל. היא שווה אפס. (ל"ת)
    רועי 13/10/2014 10:51
    הגב לתגובה זו
  • על מחיר 0 לא ניתן לבצע רווח תפעולי (ל"ת)
    אנונימי 13/10/2014 11:38
  • 10.
    יורם דירות"א 13/10/2014 09:44
    הגב לתגובה זו
    חסום לשווק ברשתות השווק יצרן טוב נוסף לממתקים שוכן בשדרות מצבו דומה רשתות השווק ביד אחת עם היצרנים המובילים חוסמים תחרות כדי לשמור על חלקם בעוגה כל השאר סיפורים וגלגול אשמה לפח
  • אחד העם 19/10/2014 19:29
    הגב לתגובה זו
    עם כניסתו לתוקף של חוק המזון יצטרכו הרשתות הגדולה לשריין חלק ניכר משטחי המדף ליצרנים קטנים, זה אומר שהם יצטרכו לחפש את יצרן הבמבה מאשקלון או עמק יזרעאל , כדי למלא את שטחי המדף שאסור לשים בהם מוצרים של אסם ויונילווור. החשש שלי היא שזה לא באמת ישנה את המצב, כי את המדפים של אוסם כל הזמן ימלאו בסחורה חדשה ואת אלו של המותג החלופי לא, זה קורה גם היום שלא ממלאים מחדש מוצרים במבצע של יצרנים קטנים, אלא רק של המותג המוביל
  • 9.
    אפי 13/10/2014 09:40
    הגב לתגובה זו
    למי ימכרו ביוקר אם לא ניקנה?לא ניקנה יורידו מחירים.ככה זה עובד. כל השאר זה דיבורי סרק.
  • 8.
    אחד 13/10/2014 09:25
    הגב לתגובה זו
    אני תוהה אם אחרי הדוגמה שאבי כץ נתן על במבה שעולה לייצר 60 אגורות ומוכרים ב 7 שקלים, האם מי שקונה אותה לא מרגיש פראייר.
  • 7.
    היהודים גרידיים צריך חינוך מחדש (ל"ת)
    זו לו אנטישמיות 13/10/2014 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גריד וצרכנות ברמה נמוכה שילוב של יהודים וישראלים (ל"ת)
    זו לו אנטישמיות 13/10/2014 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 13/10/2014 09:03
    הגב לתגובה זו
    בועת הנדלן המגעילה שנולדה במשבר הקודם .
  • 4.
    עמלת שורה 13/10/2014 08:58
    הגב לתגובה זו
    לא 6. נניח שלאוסם עולה לייצר את הבמבה 70 אג ואז לאחר הוספה של הובלה, אריזה, מלאים ומעמ זה יכול להגיע גם ל-2 שח לפני רווח תפעולי. אבל בינתיים רואים בעלים של קופיקס שמוכר זבל סחורה ב-5 ₪ מתלהב כמו ילד קטן שיש לו מרצדס ולא בפעם הראשונה.
  • יודע 15/10/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
    תאמין לי 70 אג כולל הכל. באושר עד מוכרים 6 ב10
  • 3.
    רועה חשבון 13/10/2014 08:54
    הגב לתגובה זו
    נכון פתח רשת אשר מוכרת קפה במחיר מצויין ,אבל קיימים כמוהו אלפים בכל התחומים,רק בתי קפה יש בעולם? תתנו לנו דברים אשר באמת חוסכים ללקוחות כסף כגון:עורכי דין זולים,שיפוצניקים זולים,מוצרי חשמל זולים וכו'
  • 2.
    במבה לילד . (ל"ת)
    בא 13/10/2014 08:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בא 13/10/2014 08:50
    הגב לתגובה זו
    ת ,בזה הכול מתחיל וניגמר נכון ביבי .
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.