אבי כץ על יוקר המחיה: "במבה עולה לייצר 70 אג' ומוכרים אותה ב-6 שקלים"
מחאת ברלין לא יורדת מהכותרות: אנשי העסקים מיכאל גולן ואבי כץ ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דורון כהן, השתתפו היום בבוקר בדיון בנושא בתחנת הרדיו גלי צה"ל. ניב רסקין שאל את המשתתפים מה הסיבות ליוקר המחיה בישראל וכיצד ניתן לפתור זאת.
מיכאל גולן, מנכ"ל "גולן טלקום": "צריך תחרות - שחקנים חדשים מחוץ לקופסא ואז זה יכול להצליח כפי שקרה בשוק הסלולר".
אבי כץ, ממייסדי רשת "קופיקס" ו"קרן הגשמה": "שולטים פה מעט גופים: טבעול, קטשופ, מטרנה, תינוק של במבה וכולי. במבה עולה לייצר 70 אגורות ומוכרים אותה ב-6 שקלים - המחירים חזרו למה שהיה מלפני המחאה החברתית. אני מכרתי ברשת הכל בדולר שמפו ב-5 שקלים - זה מלח ותמציות וכל השאר זה תשלום על המותג".
מי אשם, מי האיש הרע?
אבי כץ: "האיש הרע זה הלקוח שמוכן לשלם 7 שקלים על שקדי מרק. יצרניות המזון הן שמרוויחות ולא הרשתות הקמעונאיות. משלמים הרבה על המותג. אם אני נוהג במרצדס ויש לי שעון רולקס - זה כי בחרתי, אבל אפשר גם לנהוג בפיאט. כדי שתהיה מהפכה צריך יזם, יכולת כלכלית והזדמנות".
- 22.אחד העם 19/10/2014 19:25הגב לתגובה זופיקוח על מחירים של מוצרים רבים יעזור מאוד - כולל לתחרות. לדוגמא מחיר גבינה לבנה 250 ג מוגבאל ל 5.10, מאז בכל רשתות הדיסקאונט, מוכרים 2 גבינות של טרה ב 9 שח או קצת פחות כלומר בהנחה של 60 אגורות ליחידה. אפילו מחיר הקוטג' של טרה השופעו מכך ונמכרים 2 ב 9 עד 10 שח, תנובה ממשיכ הלהיות יקרה אז אפשר להחרים אותה. צריך מע"מ דיפרנציאלי - כלומר נמוך יותר ככל שמהחיר ליחידת מדה יהיה נמוך יותר, זה יעודד יצרנים ומשווקים להוריד מחירים מתחת לספי מדרגות המע"מ. צריך לחסל את התרגיל של הקטנת אריזות ולקבוע גדלי אריזות סטנדרטיים בהפרשים קבועים למשל חזקות של 10 כפול 1, 2 או 5 ,כלומר אפשר למכור ביחידות של 100 גרם , 200 , 500 או ק"ג אבל לא 400, 650 וכל מידות הביניים, כך ניתן להבחין בקלות בין אריזה קטנה לגדולה (יחס הכמות הוא לפחות פי 2) וקשה יותר להטעות את הצרכן.
- 21.אור 18/10/2014 19:55הגב לתגובה זוו ב י ש ר א ל ק צ ת ת כ ו ל ה ב ה ר ב ה שקית . כך לגבי כ ל מ ו צ ר
- 20.דן 17/10/2014 01:45הגב לתגובה זואם לכל עיר היה נציג בכנסת - הוא לא היה מתחשב בכל הלחצים של הלוביסטים והיה מצביע אך ורק לפי מה שהבוחרים שלו רוצים. היות ואין קשר בין הנבחר לבוחר - הגענו למצב הנוכחי. אם מישהו ראה מה ענה הנציג שנשלח לכנסת לטפל בבעיה של מאות אלפי ישראלים ילידי ברה"מ והצביע נגד - זה מסביר את הכל ! כמובן שזה גם בא לידי ביטוי בשוק המזון הסגור ובשוק החקלאות עם המכסות והמגבלות. וכמובן גם הקרקעות - היו עפות למכירה אם הנציג המקומי שלנו היה נלחם על זה....ברור שבפתרון הוא בהיצע ולא בביקוש. למעשה בכל תחומי החיים השיטה הגרועה של הבחירות באה לידי ביטוי. ולכן עד שלא תשתנה השיטה - לא יהיה שינוי מהותי !
- 19.אורן 15/10/2014 08:13הגב לתגובה זוצריכים באמת לפתח את השוק הפרטי ולא את כל המותגים הגדולים שהם חברות ענק
- 18.תעיפו את מכון התקנים ותראו איל המחירים יורדים (ל"ת)אלי לנדאו 15/10/2014 01:01הגב לתגובה זו
- 17.כלכלן 14/10/2014 16:35הגב לתגובה זוהציבור לא אשם! הממשלה אשמה. אומנם הציבור בחר בממשלה, אך כבר שנים באו והלכו ממשלות וכל הפוליטיקאים התחמקו מהנושא (הם יודעים שיש פתרון אך הוא יטיב עם הציבור ולא איתם בחיים שאחרי הפוליטיקה). יש 2 פתרונות למצב שלנו, אחד זה רגולציה והשני הוא שוק חופשי (למי שתהה, בישראל אין שוק חופשי). אני לא בעד רגולציה (איך הגענו למציאות שמנכ"ל שלא באמת עושה משהו מרוויח פי 100 ויותר מהעובד הפשוט). אני בעד שוק חופשי, אבל שוק חופשי זה אומר שכמעט כל החסמים לייבוא מחו"ל נפתחים לאזרח הקטן וביחס מתאים ליבואנים. כשזה יקרה, לא נשמע יותר על ברלין וכו'.
- אלי לנדאו 15/10/2014 01:03הגב לתגובה זוגוף שלא מכיר בבדיקות הבינלאומיות אין לו זכות קיום. מעניין מי דואג לשמר אותו?
- 16.דוד 14/10/2014 12:00הגב לתגובה זוומה לגבי העלויות העקיפות כמה זה עולה ? אין שום קשר ישיר בין עלות ישירה למחיר
- 15.דורון 13/10/2014 14:10הגב לתגובה זובחו"ל מטביעים על מוצרים את המחיר שלהם כך שבכל מקום המחיר אחיד, את הרווח שתעשה החנות מול הספק שלה, זו כבר הבעיה של החנות.ברגע שהמחיר קבוע יהיה יותר קל ללחוץ על היצרנים להוריד מחיר כי יבוא של מוצר זהה מחו"ל או ממותג פרטי יכול לאיים על המותג.זה הפיתרון הכי אלגנטי.
- 14.אם רשת ALDI האירופאית תכנס לישראל היא תעשה לנו בית ספר (ל"ת)ALDI בואו-נעמוד בתור 13/10/2014 14:03הגב לתגובה זו
- 13.דודו 13/10/2014 12:52הגב לתגובה זושתי הרעות החולות של הקרטלים הם: - הסבסוד הצולב למוצרי מזון. במוצרים שיש בהם תחרות אז הם מורידים מחיר, ובתמורה הם מעלים את המחירים של מוצרים ללא תחרות כדי לכסות את עצמם. - מתן הנחות על בלעדיות. יצרניות יכולות לתת הנחות לסופרמרקטים, שבלעדיהם הסופר יפשוט רגל. זה נותן להם מנוף רציני על הסופרים. בשביל לפתור את שתי הבעיות האלו צריך לכפות על היצרניות לפרסם מחירון אחיד למוצרי המזון שהם מייצרים. המחירון אחיד לכולם והאפשרות שלהם לתת הנחות היא מוגבלת מאוד. מותר לתת הנחה מקסימלית של עד 10% על הזמנת היקפים על מוצר ספציפי בלבד, אי אפשר לתת הנחה צולבת - תזמין הרבה קולה ותקבל הנחה גם על ספרייט. וכמובן צריך לאסור על היצרניות לסרב לספק הזמנה. הם חייבים לספק את המוצרים שלהם לכל מזמין, הם לא יכולים להחרים מישהו רק כי הוא מוכר גם מוצר של המתחרים שלהם. מצב זה יעודד תחרות וייבוא מקביל של מוצרים שניתן להוזיל אותם בייבוא מחו"ל. הייבוא המקביל נחנק היום בגלל שיטת ההנחות של היצרניות.
- 12.יוספוס פאביוס 13/10/2014 10:11הגב לתגובה זומעניין שכל המוצרים שהוזכרו הם של יצרן אחד ...מה קרה מר קופיקס? הם לא הסכימו למכור לך במחירים שבקשת את הסחורה שלך אז החלטת להכנס בהם? מה עם היבואנים שמוכרים בשערים שערורתיים (דיפלומט, יונילוור, שסטוביץ?) גורפים רווחים אדירים בעוד שהיצרניות הגדולות מספקים כאן עבודה לאלפי עובדים בתעשיה...
- ליאור 13/10/2014 11:32הגב לתגובה זואם הם מעסיקים אלפי עובדים על ידי גניבת הציבור, שיפשטו רגל והעובדים ילכו לחפש עבודה אצל חברה לא נצלנית. אם אתה עובד אצל חברה מנוולת, אתה חלק מהבעיה, ואני לא אעזור לך.
- 11.אנונימי 13/10/2014 10:02הגב לתגובה זויש למכור את הממשלה בשקל וגם על זה יש רווח תפעולי. מדיניות כלכלית 0 הססנות בהחלטות נותן לגיטימציה לטיקונים לעשות תספורות ולקחת כל מחיר שיחפצו
- הממשלה אינה שווה שקל. היא שווה אפס. (ל"ת)רועי 13/10/2014 10:51הגב לתגובה זו
- על מחיר 0 לא ניתן לבצע רווח תפעולי (ל"ת)אנונימי 13/10/2014 11:38
- 10.יורם דירות"א 13/10/2014 09:44הגב לתגובה זוחסום לשווק ברשתות השווק יצרן טוב נוסף לממתקים שוכן בשדרות מצבו דומה רשתות השווק ביד אחת עם היצרנים המובילים חוסמים תחרות כדי לשמור על חלקם בעוגה כל השאר סיפורים וגלגול אשמה לפח
- אחד העם 19/10/2014 19:29הגב לתגובה זועם כניסתו לתוקף של חוק המזון יצטרכו הרשתות הגדולה לשריין חלק ניכר משטחי המדף ליצרנים קטנים, זה אומר שהם יצטרכו לחפש את יצרן הבמבה מאשקלון או עמק יזרעאל , כדי למלא את שטחי המדף שאסור לשים בהם מוצרים של אסם ויונילווור. החשש שלי היא שזה לא באמת ישנה את המצב, כי את המדפים של אוסם כל הזמן ימלאו בסחורה חדשה ואת אלו של המותג החלופי לא, זה קורה גם היום שלא ממלאים מחדש מוצרים במבצע של יצרנים קטנים, אלא רק של המותג המוביל
- 9.אפי 13/10/2014 09:40הגב לתגובה זולמי ימכרו ביוקר אם לא ניקנה?לא ניקנה יורידו מחירים.ככה זה עובד. כל השאר זה דיבורי סרק.
- 8.אחד 13/10/2014 09:25הגב לתגובה זואני תוהה אם אחרי הדוגמה שאבי כץ נתן על במבה שעולה לייצר 60 אגורות ומוכרים ב 7 שקלים, האם מי שקונה אותה לא מרגיש פראייר.
- 7.היהודים גרידיים צריך חינוך מחדש (ל"ת)זו לו אנטישמיות 13/10/2014 09:05הגב לתגובה זו
- 6.גריד וצרכנות ברמה נמוכה שילוב של יהודים וישראלים (ל"ת)זו לו אנטישמיות 13/10/2014 09:04הגב לתגובה זו
- 5.בא 13/10/2014 09:03הגב לתגובה זובועת הנדלן המגעילה שנולדה במשבר הקודם .
- 4.עמלת שורה 13/10/2014 08:58הגב לתגובה זולא 6. נניח שלאוסם עולה לייצר את הבמבה 70 אג ואז לאחר הוספה של הובלה, אריזה, מלאים ומעמ זה יכול להגיע גם ל-2 שח לפני רווח תפעולי. אבל בינתיים רואים בעלים של קופיקס שמוכר זבל סחורה ב-5 ₪ מתלהב כמו ילד קטן שיש לו מרצדס ולא בפעם הראשונה.
- יודע 15/10/2014 10:23הגב לתגובה זותאמין לי 70 אג כולל הכל. באושר עד מוכרים 6 ב10
- 3.רועה חשבון 13/10/2014 08:54הגב לתגובה זונכון פתח רשת אשר מוכרת קפה במחיר מצויין ,אבל קיימים כמוהו אלפים בכל התחומים,רק בתי קפה יש בעולם? תתנו לנו דברים אשר באמת חוסכים ללקוחות כסף כגון:עורכי דין זולים,שיפוצניקים זולים,מוצרי חשמל זולים וכו'
- 2.במבה לילד . (ל"ת)בא 13/10/2014 08:51הגב לתגובה זו
- 1.בא 13/10/2014 08:50הגב לתגובה זות ,בזה הכול מתחיל וניגמר נכון ביבי .

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
