החל מה- 1/1/14: שיעורי ההפרשות לפנסיה יועלו ל 17.5%
עובד חדש המתחיל בעבודה חדשה ללא הסכם פנסיה קודם יהיה זכאי להפרשות לאחר חצי שנה, זאת לעומת עובד שיש לו הסדר פנסיוני קודם, ממקום עבודה קודם, לגביו חלה חובה להפריש בגינו הפרשות לפנסיה, לאחר שלושה חדשים אך רטרואקטיבית למן היום הראשון לעבודה.
החל מה- 1/1/14 יכנס לתוקף השינוי בשיעורי ההפרשות בגין פנסיה בהתאם לצו הרחבה לפנסיה חובה. הסכם הפנסיה שנחתם בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית ומכוחו הוצא צו הרחבה, הינו בתוקף מיום 1.1.08. הסכם זה תוקן ושופר ב 2011.
במשרד הכלכלה מציינים כי הצו חל על כל העובדים במשק שלא חל עליהם הסדר פנסיה טוב יותר. עוד מדגישים ביחידה ליחסי עבודה במשרד הכלכלה כי עובד חדש המתחיל בעבודה חדשה ללא הסכם פנסיה קודם יהיה זכאי להפרשות לאחר חצי שנה, זאת לעומת עובד שיש לו הסדר פנסיוני קודם, ממקום עבודה קודם, לגביו חלה חובה להפריש בגינו הפרשות לפנסיה, לאחר שלושה חדשים אך רטרואקטיבית למן היום הראשון לעבודה.
עו"ד שלמה יצחקי הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה: "צו ההרחבה הטיב עם העובדים במשק בקביעת חובת הפרשה לפנסיה עבור כל עובד לעת פרישה, נכות או שאירים חלילה. זכות שלא עמדה לרבים מהעובדים במשק. מיום תחילת הצו הצטרפו מאות אלפי עובדים כמבוטחים חדשים.
להלן טבלה מעודכנת לגבי אחוזי ההפרשות מהשכר(עד גובה השכר הממוצע במשק):
החל מיום... ואילך הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות מעביד לפיצויים סה"כ
1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5%
1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5%
1.1.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5%
1.1.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10%
1.1.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5%
1.1.2013 5% 5% 5% 15%
1.1.2014 6% 5.5% 6% 17.5%
שר הכלכלה נפתלי בנט: מדינה חפצת חיים חייבת לדאוג למבוגרים והקשישים החיים בה ולעתים הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת, לצד קיומה של מערכת תמיכה סוציאלית בדמות הביטוח הלאומי וחוק הבריאות הממלכתי, היא הרחבה הדרגתית של חובת המעסיקים והמועסקים לחסוך יותר היום כדי להבטיח את עתידם הרחוק של העובדים כאשר יפרשו לגמלאות. חשוב שמעסיקים יבינו לא מדובר כאן בהמלצה אלא בצו הרחבה מחייב כמו חוק. מפקחי משרד הכלכלה האמונים על אכיפת זכויות עובדים יבצעו פעילות אכיפה, יטילו עיצומים כספיים על מפירי הצו ויבטיחו בכל האמצעים את זכותם של העובדים לקיום בכבוד כאשר יצאו לפנסיה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
לבנון בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
