החל מה- 1/1/14: שיעורי ההפרשות לפנסיה יועלו ל 17.5%
עובד חדש המתחיל בעבודה חדשה ללא הסכם פנסיה קודם יהיה זכאי להפרשות לאחר חצי שנה, זאת לעומת עובד שיש לו הסדר פנסיוני קודם, ממקום עבודה קודם, לגביו חלה חובה להפריש בגינו הפרשות לפנסיה, לאחר שלושה חדשים אך רטרואקטיבית למן היום הראשון לעבודה.
החל מה- 1/1/14 יכנס לתוקף השינוי בשיעורי ההפרשות בגין פנסיה בהתאם לצו הרחבה לפנסיה חובה. הסכם הפנסיה שנחתם בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית ומכוחו הוצא צו הרחבה, הינו בתוקף מיום 1.1.08. הסכם זה תוקן ושופר ב 2011.
במשרד הכלכלה מציינים כי הצו חל על כל העובדים במשק שלא חל עליהם הסדר פנסיה טוב יותר. עוד מדגישים ביחידה ליחסי עבודה במשרד הכלכלה כי עובד חדש המתחיל בעבודה חדשה ללא הסכם פנסיה קודם יהיה זכאי להפרשות לאחר חצי שנה, זאת לעומת עובד שיש לו הסדר פנסיוני קודם, ממקום עבודה קודם, לגביו חלה חובה להפריש בגינו הפרשות לפנסיה, לאחר שלושה חדשים אך רטרואקטיבית למן היום הראשון לעבודה.
עו"ד שלמה יצחקי הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה: "צו ההרחבה הטיב עם העובדים במשק בקביעת חובת הפרשה לפנסיה עבור כל עובד לעת פרישה, נכות או שאירים חלילה. זכות שלא עמדה לרבים מהעובדים במשק. מיום תחילת הצו הצטרפו מאות אלפי עובדים כמבוטחים חדשים.
להלן טבלה מעודכנת לגבי אחוזי ההפרשות מהשכר(עד גובה השכר הממוצע במשק):
החל מיום... ואילך הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות מעביד לפיצויים סה"כ
1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5%
1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5%
1.1.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5%
1.1.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10%
1.1.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5%
1.1.2013 5% 5% 5% 15%
1.1.2014 6% 5.5% 6% 17.5%
שר הכלכלה נפתלי בנט: מדינה חפצת חיים חייבת לדאוג למבוגרים והקשישים החיים בה ולעתים הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת, לצד קיומה של מערכת תמיכה סוציאלית בדמות הביטוח הלאומי וחוק הבריאות הממלכתי, היא הרחבה הדרגתית של חובת המעסיקים והמועסקים לחסוך יותר היום כדי להבטיח את עתידם הרחוק של העובדים כאשר יפרשו לגמלאות. חשוב שמעסיקים יבינו לא מדובר כאן בהמלצה אלא בצו הרחבה מחייב כמו חוק. מפקחי משרד הכלכלה האמונים על אכיפת זכויות עובדים יבצעו פעילות אכיפה, יטילו עיצומים כספיים על מפירי הצו ויבטיחו בכל האמצעים את זכותם של העובדים לקיום בכבוד כאשר יצאו לפנסיה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
