החל מה- 1/1/14: שיעורי ההפרשות לפנסיה יועלו ל 17.5%
עובד חדש המתחיל בעבודה חדשה ללא הסכם פנסיה קודם יהיה זכאי להפרשות לאחר חצי שנה, זאת לעומת עובד שיש לו הסדר פנסיוני קודם, ממקום עבודה קודם, לגביו חלה חובה להפריש בגינו הפרשות לפנסיה, לאחר שלושה חדשים אך רטרואקטיבית למן היום הראשון לעבודה.
החל מה- 1/1/14 יכנס לתוקף השינוי בשיעורי ההפרשות בגין פנסיה בהתאם לצו הרחבה לפנסיה חובה. הסכם הפנסיה שנחתם בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית ומכוחו הוצא צו הרחבה, הינו בתוקף מיום 1.1.08. הסכם זה תוקן ושופר ב 2011.
במשרד הכלכלה מציינים כי הצו חל על כל העובדים במשק שלא חל עליהם הסדר פנסיה טוב יותר. עוד מדגישים ביחידה ליחסי עבודה במשרד הכלכלה כי עובד חדש המתחיל בעבודה חדשה ללא הסכם פנסיה קודם יהיה זכאי להפרשות לאחר חצי שנה, זאת לעומת עובד שיש לו הסדר פנסיוני קודם, ממקום עבודה קודם, לגביו חלה חובה להפריש בגינו הפרשות לפנסיה, לאחר שלושה חדשים אך רטרואקטיבית למן היום הראשון לעבודה.
עו"ד שלמה יצחקי הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה: "צו ההרחבה הטיב עם העובדים במשק בקביעת חובת הפרשה לפנסיה עבור כל עובד לעת פרישה, נכות או שאירים חלילה. זכות שלא עמדה לרבים מהעובדים במשק. מיום תחילת הצו הצטרפו מאות אלפי עובדים כמבוטחים חדשים.
להלן טבלה מעודכנת לגבי אחוזי ההפרשות מהשכר(עד גובה השכר הממוצע במשק):
החל מיום... ואילך הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות מעביד לפיצויים סה"כ
1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5%
1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5%
1.1.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5%
1.1.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10%
1.1.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5%
1.1.2013 5% 5% 5% 15%
1.1.2014 6% 5.5% 6% 17.5%
שר הכלכלה נפתלי בנט: מדינה חפצת חיים חייבת לדאוג למבוגרים והקשישים החיים בה ולעתים הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת, לצד קיומה של מערכת תמיכה סוציאלית בדמות הביטוח הלאומי וחוק הבריאות הממלכתי, היא הרחבה הדרגתית של חובת המעסיקים והמועסקים לחסוך יותר היום כדי להבטיח את עתידם הרחוק של העובדים כאשר יפרשו לגמלאות. חשוב שמעסיקים יבינו לא מדובר כאן בהמלצה אלא בצו הרחבה מחייב כמו חוק. מפקחי משרד הכלכלה האמונים על אכיפת זכויות עובדים יבצעו פעילות אכיפה, יטילו עיצומים כספיים על מפירי הצו ויבטיחו בכל האמצעים את זכותם של העובדים לקיום בכבוד כאשר יצאו לפנסיה.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
