אחת מקטלוג אוטו: קיה אופטימה

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: קיה אופטימה
מערכת אוטו |

קיה אופטימהשם מלא: קיה אופטימה
אחיות לפלטפורמה: יונדאי i40, יונדאי סונטה (i45)

מתחרות עיקריות: מאזדה 6, פורד מונדיאו, פיג'ו 508, יונדאי i40, סובארו B4, סקודה סופרב, פולקסווגן פאסאט, טויוטה אוונסיס, אופל אינסיגניה, הונדה אקורד, סיטרואן C5, שברולט מאליבו, רנו לטיטיוד
 

כדאי לדעת עליה: המשפחתית הגדולה של קיה נחתה בארץ ממש לפני שנה. היא חולקת פלטפורמה עם האחות לבית יונדאי, ה-i40 אשר משווקת פה גם כן, אך יש ביניהן גם כמה הבדלים. ראשית, העיצוב שונה (ומוצלח בשתיהן לטעמנו, אגב). יתרה מזאת – לאופטימה בסיס גלגלים מעט ארוך יותר (279.5 ס"מ) והיא גם ארוכה יותר עם 484.5 ס"מ (לעומת 474 ס"מ). כפי שכבר אמרנו, האופטימה נראית מצוין לכשעצמה – בטח בהשוואה למג'נטיס אותה היא החליפה.
 
 
צילום: רונן טופלברג

תא הנוסעים של האופטימה נאה, והוא גם מרווח למדי (חוץ מלגבוהים). איכות החומרים טובה (אך לא אחידה) וגם רמת ההרכבה גבוהה. על הצד השלילי – העיצוב לוקה בחסר, האווירה מעט קודרת (למי שבוחר בגוונים הכהים) וחלק מהמתגים נראה מיושנים. רשימת האבזור מכובדת עם גג זכוכית כפול (הקדמי נפתח), תפעול חשמלי למושב הנהג, שליטה קולית ועוד – כבר בגרסת הבסיס.
 

האופטימה משווקת בארץ עם שתי יחידות הנעה – 2.0 ליטר בנזין ו-1.7 ליטר דיזל. לשתיהן משודכת תיבת 6 הילוכים אוטומטית. הביצועים בגרסת הבנזין סבירים, אך לא ממש מספקים – והמכונית משרה תחושה קצת עצלה. גם צריכת הדלק סבירה – ושוב, זה לא מספיק טוב. התנהגות הכביש טובה ומשרת ביטחון, אך ההגה מנותק ולא מתקשר. גרסת הדיזל מיועדת, בעיקר... טוב, אתם יודעים למי.
וזה גם מה שמביא אותנו לסיכום. האופטימה היא מכונית טובה, ומהווה קפיצת מדרגה עבור קיה. היא מתקשה לעמוד בסטנדרטים של מובילות הקטגוריה, מה שפוגע בה, אבל היא מצליחה בכל זאת להיות אלטרנטיבה מעניינת – ולבטח לא רעה – לאותן מתחרות.
כל מה שטוב: עיצוב נהדר, רשימת אבזור מכובדת, מרווח פנים.
כל מה שרע: עיצוב פנים, ביצועים עצלים, הגה מנותק.
מה מקבלים: חוץ מהמראה ורשימת האבזור – משפחתית גדולה ממוצעת למדי.
גרסה נבחרת: גרסת הבסיס המאובזרת דיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.69%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.