אחת מקטלוג אוטו: קיה אופטימה

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: קיה אופטימה
מערכת אוטו |

קיה אופטימהשם מלא: קיה אופטימה
אחיות לפלטפורמה: יונדאי i40, יונדאי סונטה (i45)

מתחרות עיקריות: מאזדה 6, פורד מונדיאו, פיג'ו 508, יונדאי i40, סובארו B4, סקודה סופרב, פולקסווגן פאסאט, טויוטה אוונסיס, אופל אינסיגניה, הונדה אקורד, סיטרואן C5, שברולט מאליבו, רנו לטיטיוד
 

כדאי לדעת עליה: המשפחתית הגדולה של קיה נחתה בארץ ממש לפני שנה. היא חולקת פלטפורמה עם האחות לבית יונדאי, ה-i40 אשר משווקת פה גם כן, אך יש ביניהן גם כמה הבדלים. ראשית, העיצוב שונה (ומוצלח בשתיהן לטעמנו, אגב). יתרה מזאת – לאופטימה בסיס גלגלים מעט ארוך יותר (279.5 ס"מ) והיא גם ארוכה יותר עם 484.5 ס"מ (לעומת 474 ס"מ). כפי שכבר אמרנו, האופטימה נראית מצוין לכשעצמה – בטח בהשוואה למג'נטיס אותה היא החליפה.
 
 
צילום: רונן טופלברג

תא הנוסעים של האופטימה נאה, והוא גם מרווח למדי (חוץ מלגבוהים). איכות החומרים טובה (אך לא אחידה) וגם רמת ההרכבה גבוהה. על הצד השלילי – העיצוב לוקה בחסר, האווירה מעט קודרת (למי שבוחר בגוונים הכהים) וחלק מהמתגים נראה מיושנים. רשימת האבזור מכובדת עם גג זכוכית כפול (הקדמי נפתח), תפעול חשמלי למושב הנהג, שליטה קולית ועוד – כבר בגרסת הבסיס.
 

האופטימה משווקת בארץ עם שתי יחידות הנעה – 2.0 ליטר בנזין ו-1.7 ליטר דיזל. לשתיהן משודכת תיבת 6 הילוכים אוטומטית. הביצועים בגרסת הבנזין סבירים, אך לא ממש מספקים – והמכונית משרה תחושה קצת עצלה. גם צריכת הדלק סבירה – ושוב, זה לא מספיק טוב. התנהגות הכביש טובה ומשרת ביטחון, אך ההגה מנותק ולא מתקשר. גרסת הדיזל מיועדת, בעיקר... טוב, אתם יודעים למי.
וזה גם מה שמביא אותנו לסיכום. האופטימה היא מכונית טובה, ומהווה קפיצת מדרגה עבור קיה. היא מתקשה לעמוד בסטנדרטים של מובילות הקטגוריה, מה שפוגע בה, אבל היא מצליחה בכל זאת להיות אלטרנטיבה מעניינת – ולבטח לא רעה – לאותן מתחרות.
כל מה שטוב: עיצוב נהדר, רשימת אבזור מכובדת, מרווח פנים.
כל מה שרע: עיצוב פנים, ביצועים עצלים, הגה מנותק.
מה מקבלים: חוץ מהמראה ורשימת האבזור – משפחתית גדולה ממוצעת למדי.
גרסה נבחרת: גרסת הבסיס המאובזרת דיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.