בחוקי העבודה אין התייחסות למקרים של הפסקות בעבודה או היעדרות מעבודה כתוצאה ממצב מזג האוויר, כגון: שלג, או כתוצאה ממצבים אחרים, שמוגדרים כ"כוח עליון".

הדין הוא, כי עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם כן היעדרות זו והתשלום בעדה מוסדרים באלה: בחוק (כגון: מחלה, חופשה וכו'), בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה, בחוזה אישי. עם זאת, ההלכה היא, כי עובד יהיה זכאי לשכרו, גם אם הוא לא עבד בפועל, אך הוא התייצב לעבודה, והוא מוכן ומזומן לעבוד והמעביד מיוזמתו לא סיפק לו עבודה.

במקרה של היעדרות מהעבודה עקב פגעי מזג אוויר, או כאשר לא ניתן לבצע את העבודה בשל כך - אין מדובר במצב, שבו המעביד מונע באופן חד-צדדי מן העובד לעבוד [ואם הוא מונע - אכן יחויב המעביד, כאמור], אלא מדובר במצב, שבו נמנע מהעובדים ומהמעביד כאחד להגיע לעבודה או לבצעה עקב "כוח עליון".

לאור האמור לעיל, ובהעדר כל הוראה חוקית - מעביד אינו מחויב בתשלום שכר עבודה בעד היעדרות עקב מזג האוויר, אלא אם כן קיים הסדר אחר, המעוגן בהסכם קיבוצי, או בצו הרחבה, או בחוזה אישי.

מצוין בזה, כי בהעדר הסדר לתשלום בעד היעדרות כאמור, הרי, בתנאים מסוימים, יוכל המעביד לזקוף את היום הנדון על חשבון החופשה השנתית של העובדים, בכפוף לדרישות הקבועות בחוק. בהעדר אפשרות כזו - רצוי, לדעתנו, להגיע להסדר המניח את דעת שני הצדדים.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"