ככה לפ"מ מחלקת את הכסף (שלכם): מימן מקבל יותר למרות הרייטינג החלש, אדלסון מקבל פחות למרות העוצמה
לפ"מ - סוכנות הפרסום הממשלתית, הוציאה במהלך שנת 2010 כ-90 מיליון שקל על 4 המדיות המובילות. המרוויחות הגדולים? mako, רשת מקומוני שוקן, רשות השידור וכנען מדיה. אייס בדק - מי הרוויחה הכי הרבה.
לשכת הפרסום הממשלתית דורגה במקום ה-11 בהוצאה לפרסום בחציון ה-1 של 2010. מקום מכובד לכל הדעות, מעל זרמון גולדמן, דרורי-שלומי ושמעוני פינקלשטיין ומתחת ל-jwt וראובני-פרידן, בהחלט מהמשרדים המובילים במדינה. לפ"מ אחראית על פרסומי כל המשרדים הממשלתיים, מודעות דרושים מטעם הממשלה, מודעות על מכרזים ממשלתיים ועוד.
להבדיל ממשרדי הפרסום הפרטיים, הכסף של לפ"מ הוא הכסף של כולנו וכדאי לדעת לאן הוא מופנה. 4 מדיות עיקריות תופסות את מירב ההוצאה הכספית של לפ"מ: הטלוויזיה, העיתונות, האינטרנט וענף שילוט החוצות. על-פי בדיקת אייס ו'יפעת בקרת פרסום' - היקף ההוצאה הכספית של לפ"מ במהלך 2010 (עד עתה) עומד על כ-73.5 מיליון דולר במחירי מחירון. יש לציין שמחירי המחירון רחוקים באופן ניכר מהמחירים המשולמים בפועל.
mako מעל וואלה ברשימה של לפ"מ
מבחינה אבסולוטית, ynet הוא אתר האינטרנט המוביל בדירוג ההוצאה הכספית של לפ"מ ברשת. לפ"מ פרסמה עד עתה במהלך 2010 בהיקף של כ-2.1 מיליון דולר במחיר מחירון באתר האינטרנט של 'ידיעות אחרונות'. את המקום השני המפתיע מאוד תופס mako - האתר של זכיינית הטלוויזיה 'קשת' שנהנה מ-1.48 מילין דולר מחיר מחירון שלפ"מ מפנה אליו. את המקום השלישי תופס וואלה עם 1.4 מיליון דולר במחיר מחירון.
אם נלך על-פי סקר TIM המתפרסם בדיוק בבוקר זה (יום ב'), החלוקה אינה תואמת את דירוג האתרים. כך לדוגמא בדירוג TIM לחודש אוקטובר mako תפס את המקום ה-6 בדירוג, וואלה את השלישי ו-ynet את החמישי. נענע10 לדוגמא - האתר של ערוץ 10, לא רחוק מהחשיפה לה זוכה mako (על פי TIM) ומדורג במקום ה-8 מקבל 'רק' חצי מהסכום אותו מקבל mako, כ-738,798 דולר במחיר מחירון.
סטיות נוספות ניתן לאתר בגזרת האתרים הכלכליים - בעוד שאתר 'גלובס' לוקח לעצמו נתח של כ-258,748 דולר מחיר מחירון, ו'כלכליסט' עם 330,854 דולר, נהנה TheMarker של עיתון 'הארץ' מנתח שמן במיוחד של לפ"מ שעומד על כ-862,494 דולר. TheMarker אמנם מדורג בספטמבר גבוה יותר מ'גלובס' בסקר TIM אך הפער ביניהם לא עומד ביחס ישר לפער בהוצאה הכספית, וממש לא כשמדובר בהפניית המזומנים לאתר כלכליסט.
בענף האינטראקטיב לא ממש מחזיקים מיכולות הביצוע של לפ"מ באינטרנט: "לפ"מ נוהגת להיעזר במשרדים קטנים מידי פעם כדי לתרגם את הקמפיינים שלהם לזירת האינטרנט. רמת הביצוע שלהם לא ממש תואמת את המקצועיות הנדרשת בשנת 2010 ברשת. לראייה, הנוכחות הדלילה שלהם אם בכלל במדיה החברתית. בנוסף הם גם משתמשים בשיטות מדידה מיושנות ועושים את זה באופן שטחי ובסיסי מאוד. מקסימום הם משתמשים בתוכנת ה-E-RATE ולא יותר מזה". אחרים בכלל טוענים ש"אין דבר כזה לפ"ם ברשת. הם פשוט נעזרים בפרילנסרים, יועצים וגופים אחרים שמתכננים, מפיקים ומבצעים עבורם הכל".
עיתונות: שוקן עושים קופה לא קטנה
ברמת העיתונות הארצית היומית אין ממש הפתעות בהוצאה לפרסום של לפ"מ. 'ידיעות אחרונות' מרכז את מירב הכסף אצלו עם 4.9 מיליון דולר במחיר מחירון, 'הארץ' עם 4.013 מיליון דולר ומעריב עם 3.5 מיליון דולר.
על פי סקר TGI שהתפרסם בחודש יולי 2010, 'ישראל היום' זוכה לשיעור חשיפה דומה לזה של 'ידיעות אחרונות' בימי חול, ברמה של 35%, ואף עולה עליו בחלקיקי אחוז. עם זאת, הכוכב העולה בשמי העיתונות בשנה האחרונה מצליח להעביר לידיו 'רק' כ-2 מיליון דולר במחירי מחירון.
בגזרת המקומונים שוקן עושים חיל על חשבון הממשלה. מקומוני 'העיר' של 'שוקן' מובילים על המתחרים ברחבי הארץ עם 2.2 מיליון דולר במחיר מחירון, מקומוני 'ידיעות תקשורת' עם 1.43 מיליון דולר ו'זמן מעריב' עם 503,765 אלף דולר.
בגזרה הכלכלית 'גלובס' משאיר את 'כלכליסט' ו-TheMarker לספור את הפרוטות מאחור. 'גלובס' בולט בראש מפרסמי לפ"מ עם 2.2 מיליון דולר במחירי מחירון, 'כלכליסט' הרחק מאחור עם 694,639 דולר ו-TheMarker מסתפקים ב-434,7577 דולר במחירי מחירון.
שילוט חוצות: לפ"מ אוהבים את הכסף שלהם בתנועה
בענף שילוט החוצות הנהנים העיקריים מכספי לפ"מ הם 'כנען מדיה' חברת שילוט החוצות שמתמחה בעיקר בשילוט על אוטובוסים ותחבורה ציבורית. כנען מחזיקה בנתח הגדול ביותר עם 842,542 דולר במחירי מחירון. במקום השני נמצאת חברת נור סטאר עם 492,867 דולר במחיר מחירון. MegaMedia תופסת את המקום ה-3 עם 239,174 דולר במחיר מחירון ואחריהן נמצאות רפיד עם כ-210 אלף דולר, חוצות זהב ו-Huge.
עזבו אתכם רייטינג - לפ"מ שמה את רוב תקציב הטלוויזיה בערוץ 10
ערוץ 10 אמנם מדשדש מאחור בגזרת האינטרנט אחרי האתר של הזכיינית 'קשת' אבל בכל הקשור למדיום הטלוויזיוני בערוץ מצליחים להרוויח טוב על חשבון לפ"מ והמדינה עם נתח יפה של כ-10 מיליון דולר במחירי מחירון. 'קשת' ו'רשת' המשדרות יחד בערוץ 2 מצליחות לקחת כל אחת מלפ"מ כ-3.7 מיליון דולר. כנראה שהחבילה הכוללת של ערוץ 10 עם הפלטפורמה של 7 ימים בשבוע מדברת יותר לאנשי השיווק של לפ"מ מבלי לשים יותר מדי לב לנתוני הרייטינג המציבים את ערוץ 10 במקום האחרון מבין שלושת הזכיינים.
מבלי לרדת לפרטי הפרטים ניתן להניח ש'מחירי המחירון' אותם מעבירה לפ"מ לערוץ 10 נמוכים בפועל באופן משמעותי (המחיר הוא כ-35% מהמחיר המצוין) ובעבור מחירים אלה היא זוכה לחשיפה שהייתה מחייבת אותה להעביר הרבה יותר כסף לרשת ובעיקר לקשת.
נתון שהופך את התמונה לקצת פחות מובנת הוא העובדה שהפער בחשיפה בין mako לנענע10, הזרועות האינטרנטיות של קשת וערוץ 10 בהתאמה, נוטה באופן מובהק לטובת קשת. האם בערוץ 10 לא השכילו למכור ללפ"מ חבילת פרסום כוללת שמשלבת בתוכה גם את האתר? הפער בין האתרים בהוצאת לפ"מ הוא כאמור פי 2 לטובת mako.
רשות השידור, על כל חוסר הוודאות התמידי במסדרונותיה, קיבלה מלפ"מ במהלך 2010 כ-5 מיליון דולר במחירי מחירון. חינוכית 1 שידרה פרסומות לפ"ם בשווי של כ-3.5 מיליון דולר במחיר מחירון ו'חינוכית 2' ריכזה בידיה סכום דומה.
תגובת דובר משרד ההסברה והתפוצות, גל אילן: "המידע המופיע בכתבה שגוי ומציג נתונים מעוותים לגבי תקציבי הפרסום, שאין דבר בינם ובין המחירים ששולמו בפועל. ראוי להדגיש, כפי שגם צוין בכתבה, דו"ח יפעת מתבסס על חישוב גס של מחירי מחירון ולפיכך לא מציג תמונה ריאלית
המשקפת את עלות הפרסום במדיה וחלוקת תקציבי הפרסום בפועל. רכש המדיה מתבצע לפי נתוני חשיפה אובייקטיביים ושיקולי יעילות ואפקטיביות.
חרף הבעייתיות שבנתוני דו"ח יפעת, לבחינת הפרטים בקשנו את נתוני הפילוח המדויקים לפיהם נערכה הכתבה. עד כה, טרם הועברו לידינו הנתונים ואלו המופיעים בכתבה אינם מדויקים ונכונים לנתוני הדו"חות שבידינו".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
