הבורסה בת"א חזרה לטפס: המעו"ף עלה השבוע 2.7%, קמהדע ירדה היום 4%
יום מסחר ירוק עבר על הבורסה בתל אביב. המדדים המובילים נסחרו בעליות של בין 0.6% ל-2.3% לאורך כל המסחר וסגרו לבסוף קרוב לרמות הפתיחה. ברקע, שיפור בסנטימנט המשקיעים וירידה בציפיות למיתון חוזר בהמשך לנתוני המאקרו שהתפרסמו בארה"ב.
בסופו של יום, מדד המעו"ף עלה ב-1.5% ל-1,090 נקודות ומדד ת"א 75 התחזק ב-0.95%. בלטו מעל כולן מניות הבנקים שהוסיפו בממוצע 2.3%. מדדי היתר נגררו מאחור עם עלייה נמוכה יחסית של 0.5%. מחזור המסחר בבורסה לא היה גבוה והסתכם בכ-1.32 מיליארד שקלים.
בראייה ארוכת טווח יותר היה זה שבוע מסחר חיובי למדי. מדד המעו"ף טיפס ב-2.7% ומדד ת"א 75 הוסיף 2.75%, זאת למרות שבשבוע שעבר נחתך ב-5.2%. מדד התל טק 15 עלה ב-1.4%.
בשוק המניות בלטה לרעה מניית קמהדע שסיימה את היום בירידה של 4%, אחרי שמוקדם יותר צנחה ביותר מ-10% ברקע לפרסום מחקר בסוכנות הידיעות רויטרס על פיהם לתרופת האלפא-1 אין כל תועלת רפואית. הירידות במנייה התמתנו לאחר ש-Bizportal
טרישה אופטימי יותר
הבנקים המרכזיים של גוש האירו ובריטניה הותירו היום את הריבית ללא שינוי. מיד לאחר הודעת הרבית בגוש האירו, כינס נשיא הבנק המרכזי ז'אן קלוד טרישה, מסיבת עיתונאים. לדברי טרישה, "קונצנזוס הכלכלנים בשוק הינו פאסימי שכן השוק העולמי מנפק חדשות טובות". נשיא הבנק המרכזי צופה המשך צמיחה, אם כי בקצב מתון.
להערכתו, "הכלכלה העולמית ממשיכה להתאפיין בניהול סיכונים מבוקר ויציב, תוך קיומם של לחצים אינפלציוניים קלים."
מוקדם יותר היום, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) העלתה את התחזית לצמיחה העולמית השנה, על מנת לשקף צמיחה חזקה-מהצפוי במחצית הראשונה, ובאותו הזמן מזהירה, כי הסערה האחרונה בשוק הפיננסים העלתה את הסיכונים להתאוששות. לדבריה, הכלכלה העולמית תתרחב בקצב של 4.6% ב-2010, הצמיחה החדה ביותר מאז 2007, בהשוואה לתחזית לצמיחה של 4.2% שפורסמה באפריל.
עליות חדות מסביב לעולם
בעת סגירת המסחר בתל אביב נפתח המסחר בוול סטריט בעליות קלות של כ-0.3% במדדים המובילים. מגמה חיובית עוד יותר נרשמה בבורסות אירופה אשר השלימו פערים מיום קודם - בפרנקפורט טיפס מדד הדאקס ב-1% ובפריז עלה הקאק 40 ב-1.9%.
באסיה, הסוחרים הצליחו להתעלם הבוקר מנתון מאקרו שלילי ביפן ולשלוח את המדדים לעליות בולטות. באוסטרליה מדד S&P/ASX 200 טיפס 2.4% וביפן, מדד הניקיי 225 הוסיף 2.76%.
מניות במרכז
בשורות טובות לתיק השקעות. החברה דיווחה היום כי חברת אווסקו בה היא מחזיקה בשיעור של 29.8% עשויה לקבל סכום של כ-50 מיליון דולר במסגרת תביעה משפטית. בעקבות הדיווח טיפסה מניית החברה במסחר.
שתי מניות כיכבו בצהרי יום חמישי בראש רשימת המניות הסחירות בבורסה בת"א - בזק וסלקום. "המצב היום הוא שהמשקיעים הזרים מוכרים סלקום והישראלים עומדים בצד הקונה. אותם זרים בעיקר מבצעים מעבר לכיוון בזק", כך אמר היום סוחר בכיר בשוק בשיחה עם Bizportal.
סקטור הגז והנפט המשיך להיסחר ברקע להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לשקול הקמת מתקן ימי לקליטת גז. אמש, התקיימה במשרדו של שר התשתיות, עוזי לנדאו ישיבה בהשתתפות נציגי השותפות ב'תמר' - בו מחזיקות אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ונובל אנרג'י - על מנת לאמוד את ההשלכות על פיתוח הפרויקט, שע"פ הערכות צפוי להידחות בלפחות חצי שנה.
גלוב אקספ יהש הודיעה על דחיית תחילת הסקרים הסייסמיים ברשיונות בר-אור ויהל. המכון הגיאופיסי לישראל שעמו התקשרה השותפות לביצוע הסקרים הודיעה לשותפות כי הסקרים יחלו ב-27 ביולי עקב עיכובים בהשגת אישורי הכניסה מהרשויות השונות.
חברת תפרון פרסמה אמש דוחות מתוקנים לשנת 2009 ולרבעון הראשון של 2010 בעקבות דרישה של רשות ניירות ערך לתקן את חוות דעת ואת דו"ח הסקירה של רואה החשבון המבקר ואת הביאור המתייחס לחוות הדעת בהתאמה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
