צבירת זכויות בחופשת לידה בעקבות הארכתה
החל מיום 22.3.2010, על פי סעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, תש"יד-1954 (להלן: "החוק") חופשת הלידה היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער. העובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה ובלבד שזו לא תפחת מארבעה עשר שבועות בתוספת ההארכות להן היא זכאית מכוח החוק בשל אשפוז היולדת או הנולד וכן בשל לידה של יותר מילד אחד. חופשת הלידה של עובדת, שעבדה פחות משנים עשר חודשים לפני יציאתה לחופשת לידה היא ארבעה עשר שבועות(*).
יודגש, כי משך תקופת הזכאות לדמי לידה לא השתנה במסגרת התיקון לחוק, קרי ארבעה עשר שבועות בתוספת הארכות כאמור לעיל.
עולה השאלה האם צבירת הזכויות המוקנות לעובדת תהיה בגין חופשת הלידה המוארכת או בהתאם לתקופת חופשת הלידה המזכה בתשלום.
סעיף 6(ט) לחוק קובע, כי "היעדרות מעבודה לרגל חופשת הלידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעביד".
משילוב הוראות סעיפים 6(ט) ו- 6(ב) לחוק עולה, כי ככלל העובדת תצבור זכויותיה בהתאם למשך חופשת הלידה לה היא זכאית כמפורט בסעיף 6(ב) לחוק. עם זאת, יש לבחון מהו מקור כל זכות וזכות המוקנית לעובדת ולבחון את צבירת הזכויות על פי הדין הספציפי שחל ביחס לכל זכות וזכות. להלן מספר דוגמאות:
וותק לדמי הבראה
צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה קובע, כי תקופה של חופשת לידה מהווה וותק מלא לתשלום דמי הבראה. לעומת זאת, קובע צו ההרחבה כי תקופה של חופשה ללא תשלום לא תחשב כוותק לצורך תשלום דמי הבראה.
לאור האמור, נראה, כי העובדת תהיה זכאית לתשלום דמי הבראה עבור התקופה שבה הייתה בחופשת לידה על פי החוק (כאמור בסעיף 6(ב) לחוק, כמפורט לעיל). עם זאת יודגש, כי סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין לעבודה, וייתכן שבית הדין יפסוק אחרת לכשנושא זה יובא בפניו.
צבירת ימי מחלה
על פי תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, חופשת לידה על פי החוק תובא בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה.
מלשון התקנות עולה, כי העובדת תצבור ימי מחלה במשך התקופה בה היא שוהה בחופשת לידה, כאמור בסעיף 6(ב) לחוק, המובא לעיל. עם זאת יודגש, כי סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין לעבודה, וייתכן שבית הדין יפסוק אחרת לכשנושא זה יובא בפניו.
צבירת חופשה שנתית
ימי חופשת הלידה אינם נחשבים כימי עבודה המזכים את העובדת בחופשה, אך בהתאם לחוק חופשה שנתית די שעובדת תעבוד 200 יום בשנה על מנת שתקבל את מלוא תקופת החופשה הנקובה בחוק.
הפקדות לגמל ולקרן השתלמות
בהתאם לסעיף 7א לחוק, חובת ההפקדה לגמל, ובכלל זה לקרן השתלמות, חלה ביחס לעובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי וכן לגבי עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון. בנוסף, בהתאם לתקנה 2 לתקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008, חובת ההפקדה לקופת גמל חלה ביחס לתקופה בה העובד או העובדת זכאים לדמי לידה וכן בתקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון.
מן האמור עולה, כי חובת ההפקדה לקופת גמל, ובכלל זה לקרן השתלמות, מתייחסת לתקופת הזכאות לדמי לידה, ובלבד שמתקיימים יתר התנאים הקבועים בחוק ובתקנות.
וותק לפיצויי פיטורים
סעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע, כי יראו רציפות בעבודה גם כאשר חלה בה הפסקה מחמת - "חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד". חופשת לידה נחשבת כחופשה שלא בשכר, שניתנת על פי חוק.
תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ג-1963 קובעת: "לעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במניין:?תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר, כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם?לחוק הביטוח הלאומי?"
משילוב ההוראות האמורות עולה, כי כוותק לפיצויי פיטורים תילקח בחשבון תקופת חופשת הלידה בגינה קמה זכאות לדמי לידה, קרי ארבעה עשר שבועות בתוספת ההארכות מכוח החוק המזכות בדמי לידה. בנוסף יצוין, כי בגין התקופה בגינה אין זכאות לדמי לידה, יבואו במניין עד 14 יום כוותק לפיצויי פיטורים.
(*) חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46), התש"ע-2010
***המשיבה - עו"ד הלית כהן-רזניצקי, מומחית לדיני עבודה. מנהלת המחלקה המשפטית "כל עובד" מבית "חשבים"- מרכז המידע לדיני עבודה ושכר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
