חילופי מעבידים יזכו את העובד בפיצויי פיטורים, אף אם סירב להצעת עבודה חלופית
תקציר עב 2366/07
- בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
- ע"י כבוד השופטת יהודית גלטנר-הופמן
- ניתן ב- 22.1.2009
- העובדים: 1. דנדקר בן ציון; 2. אישטו קלב; 3. אוולאו שגאו
- המעבידה: ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ
תקציר מאת עו"ד דנה להב
העובדות
מדובר בתביעות של שלושה עובדים, שעבדו מטעם חברת ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ (להלן: "המעבידה") בתפקידי שמירה ואבטחה, אשר תבעו את זכויותיהם בגין עבודתם וסיום עבודתם במעבידה.
דנדקר בן ציון (להלן: "העובד 1") עבד כשומר באגף המכס באשדוד.
ביום 14.3.2004 שלחה המעבידה לעובד 1 הודעה על סיום עבודתו ובקשה להתייצב במשרדיה, על מנת לקבל עבודה חלופית.
העובד 1 טען, כי לאור העובדה שהמעבידה הפסידה במכרז למתן שירותי שמירה, ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה, לרבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הוא זכאי לפיצויי פיטורים ואינו חייב לעבור למקום עבודה אחר המוצע לו על ידי המעבידה.
המעבידה טענה, כי העובד 1 עבד כשומר ולא כמאבטח, ולכן הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה אינן חלות על יחסי העבודה שביניהם. כמו כן טענה המעבידה, כי העובד 1 לא פוטר מעבודתו אלא הפסיק עבודתו מרצונו, למרות שהוצעה לו עבודה חלופית באותם תנאים, ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.
אישטו קלב ואוולאו שגאו (להלן: "העובדים 2-3") עבדו מטעם המעבידה בתפקידי שמירה/אבטחה בקו התפר ביו"ש. תנאי עבודתם סוכמו בחוזה עבודה אישי. בדומה לעובד 1 תבעו העובדים 2-3 פיצויי פיטורים וזכויות נוספות מהמעבידה. גם כאן טענה המעבידה, כי העובדים עבדו כשומרים ולא כמאבטחים, ולכן הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה אינן חלות על יחסי העבודה שביניהם. כמו כן, טענה המעבידה, כי העובדים לא פוטרו מעבודתם אלא הפסיקו עבודתם מרצונם, למרות שהוצעו להם עבודות חלופיות באותם תנאים, ולכן אינם זכאים לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. בנוסף, טענה המעבידה, כי לא הוכיחו את זכאותם לזכויות הסוציאליות שתבעו.
פסק הדין
זכאותו של עובד 1 לפיצויי פיטורים:
לעניין הזכות לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין, כי אמנם טענת העובד 1, לפיה הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה חלות על יחסי העבודה בין הצדדים לא הוכחה; ואמנם מכוח סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, חילופי מעבידים במקום העבודה אינם מזכים את העובד בתשלום פיצויי פיטורים, וזכות זו תקום מכוח החוק, רק כאשר ינותק הקשר בין העובד למקום העבודה. עם זאת, אין הסעיף מונע מצב שבו ישולמו פיצויי פיטורים לעובד עם חילופי מעבידים במקום העבודה.
על פי הפסיקה, זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים בעקבות חילופי מעבידים במקום העבודה, שעה שמבקש העובד להפסיק את עבודתו, על רקע השינוי בזהות המעביד.
בשורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה ע"י בית הדין הארצי, התייחס בית הדין למצב דברים, בו שומר או עובד ניקיון מבקש להמשיך לעבוד באתר עבודה בו עבד, חרף החלפת מעבידים באותו אתר. המדיניות שנקבעה באותה פסיקה הייתה, כי במקרים רבים החלפת המעסיק באתר עבודה מזכה את העובד בפיצויי פיטורים, אף אם העובד סירב להצעת העבודה של המעסיק לעבוד באתר אחר. על מנת להוכיח זכאות לפיצויי פיטורים במקרים של החלפת מעסיק או הפסד במכרז, יש להניח תשתית עובדתית מינימלית לנסיבות שהביאו להפסקת הקשר בין העובד לבין המעביד הקודם, לרבות נתונים אחרים המאפשרים לקבוע עובדתית, כי אכן ניתן לראות את העובד כמי שפוטר מעבודתו.
במקרה הנדון הובאה תשתית ראייתית מספקת לקבוע, כי יש לראות את העובד 1 כמי שפוטר מעבודתו, שכן התחלפו המעבידים במקום העבודה ללא מתן הודעה ו/או התראה מוקדמת, ולא הוכח כי הוצעה לעובד 1 עבודה חלופית קודם מועד כניסת המעביד החדש למקום העבודה. כל אלה מביאים למסקנה, כי יש לזכות את העובד 1 בפיצויי פיטורים.
סיום העסקתם של העובדים 2-3:
לעניין פיצויי הפיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, עלתה מחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה מי סיים את יחסי העבודה. בית הדין קבע, כי בעת ההכרעה מי מהצדדים רצה להביא את היחסים לידי סיום, יש לבחון, בין היתר, למי מהצדדים הייתה מוטיבציה להביא לניתוקם של יחסי העבודה. על בית הדין להכריע בסוגיה זו על פי המסכת העובדתית המובאת בפניו. יש להסיק לא רק מי יזם את ניתוק יחסי העבודה, אלא גם מי הצד שהיה מעוניין בניתוקם, שכן לעיתים נגרר הצד היוזם את הפסקת העבודה אחר התנהגות הצד המעוניין בכך. במקרים כאלה, ייתכן כי מה שנראה על פניו כהתנהגות המלמדת על התפטרות הוא למעשה פיטורים - או ההפך. בית הדין קבע, כי העובד 2 פוטר מעבודתו במעבידה, וכי היא זו שיזמה את הפסקת עבודתו והביאה את יחסי העבודה לסיומם. לכן זכאי העובד 2 לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.
כמו כן נקבע, כי בנסיבות המקרה, משלא הוכח שכוונת המעבידה הייתה לפטר את העובד 3, הרי שדין תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים להידחות.
שעות כוננות
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
