חילופי מעבידים יזכו את העובד בפיצויי פיטורים, אף אם סירב להצעת עבודה חלופית
תקציר עב 2366/07
- בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
- ע"י כבוד השופטת יהודית גלטנר-הופמן
- ניתן ב- 22.1.2009
- העובדים: 1. דנדקר בן ציון; 2. אישטו קלב; 3. אוולאו שגאו
- המעבידה: ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ
תקציר מאת עו"ד דנה להב
העובדות
מדובר בתביעות של שלושה עובדים, שעבדו מטעם חברת ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ (להלן: "המעבידה") בתפקידי שמירה ואבטחה, אשר תבעו את זכויותיהם בגין עבודתם וסיום עבודתם במעבידה.
דנדקר בן ציון (להלן: "העובד 1") עבד כשומר באגף המכס באשדוד.
ביום 14.3.2004 שלחה המעבידה לעובד 1 הודעה על סיום עבודתו ובקשה להתייצב במשרדיה, על מנת לקבל עבודה חלופית.
העובד 1 טען, כי לאור העובדה שהמעבידה הפסידה במכרז למתן שירותי שמירה, ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה, לרבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הוא זכאי לפיצויי פיטורים ואינו חייב לעבור למקום עבודה אחר המוצע לו על ידי המעבידה.
המעבידה טענה, כי העובד 1 עבד כשומר ולא כמאבטח, ולכן הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה אינן חלות על יחסי העבודה שביניהם. כמו כן טענה המעבידה, כי העובד 1 לא פוטר מעבודתו אלא הפסיק עבודתו מרצונו, למרות שהוצעה לו עבודה חלופית באותם תנאים, ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.
אישטו קלב ואוולאו שגאו (להלן: "העובדים 2-3") עבדו מטעם המעבידה בתפקידי שמירה/אבטחה בקו התפר ביו"ש. תנאי עבודתם סוכמו בחוזה עבודה אישי. בדומה לעובד 1 תבעו העובדים 2-3 פיצויי פיטורים וזכויות נוספות מהמעבידה. גם כאן טענה המעבידה, כי העובדים עבדו כשומרים ולא כמאבטחים, ולכן הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה אינן חלות על יחסי העבודה שביניהם. כמו כן, טענה המעבידה, כי העובדים לא פוטרו מעבודתם אלא הפסיקו עבודתם מרצונם, למרות שהוצעו להם עבודות חלופיות באותם תנאים, ולכן אינם זכאים לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. בנוסף, טענה המעבידה, כי לא הוכיחו את זכאותם לזכויות הסוציאליות שתבעו.
פסק הדין
זכאותו של עובד 1 לפיצויי פיטורים:
לעניין הזכות לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין, כי אמנם טענת העובד 1, לפיה הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה חלות על יחסי העבודה בין הצדדים לא הוכחה; ואמנם מכוח סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, חילופי מעבידים במקום העבודה אינם מזכים את העובד בתשלום פיצויי פיטורים, וזכות זו תקום מכוח החוק, רק כאשר ינותק הקשר בין העובד למקום העבודה. עם זאת, אין הסעיף מונע מצב שבו ישולמו פיצויי פיטורים לעובד עם חילופי מעבידים במקום העבודה.
על פי הפסיקה, זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים בעקבות חילופי מעבידים במקום העבודה, שעה שמבקש העובד להפסיק את עבודתו, על רקע השינוי בזהות המעביד.
בשורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה ע"י בית הדין הארצי, התייחס בית הדין למצב דברים, בו שומר או עובד ניקיון מבקש להמשיך לעבוד באתר עבודה בו עבד, חרף החלפת מעבידים באותו אתר. המדיניות שנקבעה באותה פסיקה הייתה, כי במקרים רבים החלפת המעסיק באתר עבודה מזכה את העובד בפיצויי פיטורים, אף אם העובד סירב להצעת העבודה של המעסיק לעבוד באתר אחר. על מנת להוכיח זכאות לפיצויי פיטורים במקרים של החלפת מעסיק או הפסד במכרז, יש להניח תשתית עובדתית מינימלית לנסיבות שהביאו להפסקת הקשר בין העובד לבין המעביד הקודם, לרבות נתונים אחרים המאפשרים לקבוע עובדתית, כי אכן ניתן לראות את העובד כמי שפוטר מעבודתו.
במקרה הנדון הובאה תשתית ראייתית מספקת לקבוע, כי יש לראות את העובד 1 כמי שפוטר מעבודתו, שכן התחלפו המעבידים במקום העבודה ללא מתן הודעה ו/או התראה מוקדמת, ולא הוכח כי הוצעה לעובד 1 עבודה חלופית קודם מועד כניסת המעביד החדש למקום העבודה. כל אלה מביאים למסקנה, כי יש לזכות את העובד 1 בפיצויי פיטורים.
סיום העסקתם של העובדים 2-3:
לעניין פיצויי הפיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, עלתה מחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה מי סיים את יחסי העבודה. בית הדין קבע, כי בעת ההכרעה מי מהצדדים רצה להביא את היחסים לידי סיום, יש לבחון, בין היתר, למי מהצדדים הייתה מוטיבציה להביא לניתוקם של יחסי העבודה. על בית הדין להכריע בסוגיה זו על פי המסכת העובדתית המובאת בפניו. יש להסיק לא רק מי יזם את ניתוק יחסי העבודה, אלא גם מי הצד שהיה מעוניין בניתוקם, שכן לעיתים נגרר הצד היוזם את הפסקת העבודה אחר התנהגות הצד המעוניין בכך. במקרים כאלה, ייתכן כי מה שנראה על פניו כהתנהגות המלמדת על התפטרות הוא למעשה פיטורים - או ההפך. בית הדין קבע, כי העובד 2 פוטר מעבודתו במעבידה, וכי היא זו שיזמה את הפסקת עבודתו והביאה את יחסי העבודה לסיומם. לכן זכאי העובד 2 לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.
כמו כן נקבע, כי בנסיבות המקרה, משלא הוכח שכוונת המעבידה הייתה לפטר את העובד 3, הרי שדין תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים להידחות.
שעות כוננות

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
