חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק") כולל תיקונים רבים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). להלן סוגיות נבחרות מן החוק. יצוין כי ביום כתיבת מאמר זה החוק טרם פורסם ברשומות בנוסחו הסופי. הגדלת דמי הביטוח החל באוגוסט 2009 למעסיקים על פי התיקון בחוק ישלמו המעסיקים 0.4% יותר דמי ביטוח לאומי בשיעור המופחת בלבד (עד 60% מהשכר הממוצע במשק). הכוונה להחזיר את שיעורי דמי הביטוח הלאומי לשיעורים שהיו בחודש דצמבר 2008, לפני הפחתת השיעור המופחת למעסיקים. שיעורים אלה בתוקף החל ביום 1 באוגוסט 2009 ועד ליום 31 במארס 2011. שיעורי דמי הביטוח לעובד נותרו בלא שינוי. לבעלי הכנסות גבוהות התיקון בחוק מעלה את סכום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות לכל המבוטחים ברמת הכנסה גבוהה, על ידי הכפלת תקרת ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, מ-38,415 ש"ח כיום, ל-76,830 ש"ח החל באוגוסט 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2010 (סך של 10 פעמים הסכום הבסיסי), כהוראת שעה. דוגמה להכפלת התקרה בגין הכנסה של 77,000 ש"ח בחודש אוגוסט 2009: עצמאי ישלם סכום כולל של כ-12,000 ש"ח. המעסיק והעובד גם יחד ישלמו סכום כולל של כ-13,000 ש"ח. חשוב לציין כי מכיוון שמדרגות המס לא רווחו בהתאם (המדרגה השולית היא 454,680 ש"ח), החל באוגוסט ועד דצמבר 2009 המס הכולל ליחיד במדרגה השולית הגבוהה יהיה כ-58% במקום 46% (המדרגה הזו תהיה בשנת 2010, על פי התיקון בפרק המסים - 45%, החל בסכום של 454,680 ש"ח). הכוונה היא למס, מכיוון שהתקרה לתשלום גמלאות מחליפות שכר (כגון: דמי פגיעה, דמי לידה ותגמולי מילואים) לא עלתה במקביל. תשומת לב למשלמי המקדמות בהוראת קבע, שהמקדמה של חודש אוגוסט (שמשולמת ביום 15.9.2009) תחויב בחשבון הבנק בסכום הגבוה. למשלמי המקדמות בפנקסים אמור להישלח פנקס חדש. למי שמתכנן להקטין משכורת בשל היותו בעל שליטה, מומלץ לבדוק היטב את הכיסוי הביטוחי מפני אובדן כושר עבודה ולהיערך בהתאם. הפחתת משכורת לסכום שנמוך מ-38,415 ש"ח (ההכנסה המרבית בחודש יולי 2009) עלולה לפגוע בזכאות לגמלאות מחליפות הכנסה כגון: דמי פגיעה בעבודה, קצבת נכות מעבודה, קצבת תלויים (לאלמנה שבן זוגה מת כתוצאה מפגיעה בעבודה, ובתנאים מסוימים גם לאלמן), דמי לידה, דמי תאונה ותגמולי מילואים. קצבאות לשוהים בחו"ל סעיפים 324(א) ו-65(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי תושב ישראל שנמצא מחוץ לישראל יותר משישה חודשים - לא תשולם לו קצבה בתקופה שעולה על ששת החודשים, אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). החל בחודש אוגוסט 2009 התקופה הזו תקוצר לשלושה חודשים בלבד, מתוך התפיסה שאחריות המדינה לביטוח סוציאלי צריכה לחול רק על מי שמתגוררים בתחומה. כלומר, התיקון חל על מי שיוצא מישראל ביום 1 באוגוסט 2009 ואילך. דוגמה בעניין קצבת ילדים: אב המשפחה יוצא לארה"ב בחודש ספטמבר 2009 לשנתיים, ומשפחתו עמו. האב הוא עובד בכיר בחברה זרה בארה"ב (ולא נשלח מטעם מעביד ישראלי). החל מן החודש הרביעי לשהיית הילדים בארה"ב, יופסק תשלום קצבת הילדים, אף שבמל"ל הם מוגדרים תושבי ישראל. נקיטת יוזמה עצמאית למובטל מובטל שפותח עסק עצמאי בזמן תקופת האבטלה, ההכנסות מהעסק החדש שלו מופחתות מדמי האבטלה: בשלב הראשון לפי הצהרה שהוא מצהיר במל"ל על גובה הכנסותיו הצפויות, ובשלב השני לפי ההכנסות בשומה. כלומר, מבוטח שפותח עסק עצמאי בתוך תקופת האבטלה אינו יכול למצות את זכותו המלאה לדמי אבטלה, ואף עלול לאבד את זכותו זו לחלוטין. מטרת התיקון בחוק היא לקבוע כי מי שפתח עסק עצמאי ושב להיות מובטל, יוכל למצות את זכותו לדמי אבטלה, בתנאים מסוימים שפורטו בהצעת החוק. בנוסח המקורי המחוקק התכוון למובטלים מיום 1.8.2009, אולם חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביקשו להקדים את הזכאות גם למובטלים קיימים, מיום 1 במאי 2009, ובלבד שמועד פתיחת העסק חל מיום 1 באוגוסט 2009 ואילך. התיקון בחוק מחייב הודעה גם לרשות המסים בישראל וגם למל"ל על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד. שלילת זכאות לדמי אבטלה לנבחנים מסוימים החל מיוני 2010 התיקון בחוק שולל מנבחנים בבחינות במקצועות משפטים וראיית חשבון את האפשרות לקבל דמי אבטלה בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה ועד מועד הבחינה, וזאת משום שהם אינם זמינים לעבודה. הכוונה בשלב זה לבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות חוק לשכת עורכי דין, ולבחינות סופיות חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת וביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות מטעם מועצת רואי חשבון. העברת מידע מרשות המסים אל המל"ל ביקורת ניכויים החל בשנת 2009 נדרשים המעסיקים להעביר אל המל"ל את שומות הניכויים של רשות המסים. להעברת השומות במועד שנקבע יש יתרון, מאחר שהמעסיק אינו מחויב בקנסות כל עוד הוא משלם את השומה בהתאם לדרישת המל"ל. להלן המועדים: 1. שומות ניכויים שוטפות של רשות המסים - יש להעביר אל המל"ל בתוך 60 ימים ממועד קבלת השומה מרשות המסים. 2. שומות ניכויים של רשות המסים שנערכו משנת 2002 ואילך - אם הועברו למל"ל עד 30 ביוני 2009 (המבצע הוארך בשנית והסתיים ביוני 2009). תיקון החוק מפרט את המידע שהמל"ל רשאי לקבל מרשות המסים בדבר חיוב בדמי ביטוח או בדבר זכאות לגמלאות. בין המידע הנדרש, רשות המסים תעביר גם את שומות הניכויים שנערכו למעסיק. תשומת לב לכך שכאשר השומות יועברו למל"ל, המבצע האמור יבוטל לחלוטין. המידע שמועבר אל המל"ל המידע שיועבר מרשות המסים מפורט בלוח י"ז (המצוי בחוק) לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה (לפי פירוט בלוח האמור), וכן מידע נוסף שמפורט בתיקון החוק לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח (סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי): 1. הכנסותיו של נישום כפי שדיווח לרשות המסים או כפי שדיווח מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווח הון לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). 2. מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית, כמשמעותן בסעיפים 64 ו- 64א לפקודה, בהתאמה. 3. מידע בדבר שומות ניכויים שרשות המסים ערכה למעסיק, כפי שהוזכר לעיל. המל"ל אמור לבקש את המידע רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות בסעיף, ובמידה שנדרש. הסעיף מסמיך את השרים באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע מידע נוסף שהמל"ל רשאי לקבל, בלא צורך בתיקון חקיקה נוסף. הסבר ללוח י"ז בלוח החדש מפורטים סוגי הגמלאות ומקורם החוקי. בטור ג' בלוח מפורט סוג המידע שרשות המסים רשאית להעביר אל המל"ל, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות בלוח. להלן סוגי המידע הדרוש ● מידע על כל הכנסה מעבודה או ממשלח יד - מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודה, ומידע כאמור בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי. ● מידע על כל הכנסה - מידע כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודה, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי. ● מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה - מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה. ● מידע על הכנסות עבודה - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי סעיף 2(2) או (8) לפקודה. דוגמה לסוג המידע הדרוש ● לקביעת זכאות לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, המל"ל דורש מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד; כלומר: מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), 2(2), 2(8) לפקודה. ● לקביעת זכאות לדמי אבטלה לפי סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי, המל"ל דורש מידע על הכנסה מעבודה וממשלח יד ועל הכנסה מפנסיה לפי סעיף 2(5) לפקודה. ● לקביעת זכאות לקצבת נכות כללית לפי סעיף 199(1) לחוק הביטוח הלאומי, המל"ל דורש מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה (הכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד עלולות לשלול את הזכאות לקצבה, והכנסות פסיביות למיניהן מפחיתות תוספת בשל תלויים). המידע שמועבר אל רשות המסים בפרק מסים בחוק יש הרחבה לעניין המידע שרשות המסים רשאית לקבל מן המל"ל, לגבי תשלומים או גמלאות שהמל"ל משלם לפי כל דין, המהווים הכנסה בידי הנישום, ובלבד שהמידע נדרש לצורך קביעת שומה או עריכת ביקורת, ובמידה שנדרש. מניעת הונאות ביטוח לאומי וחוקים נלווים בהצעת החוק המקורית היה ניסיון להתמודד עם הונאות כלפי המל"ל. הסנקציות כיום אינן אפקטיביות דיין לדעת המחוקק, והכוונה היא להעלות מדרגה בענישה בשני היבטים כלפי המבוטחים: 1. כלפי מי שמדווח הצהרה כוזבת, או כלפי מי שמעלים מידע. 2. כלפי מי שכבר מקבל גמלה ולא עדכן את המל"ל בכתב על כל שינוי שעשוי להשפיע על זכאותו לגמלה, כגון: שינוי במצבו המשפחתי (לדוגמה, ידוע בציבור), שינוי ברמת ההכנסה (לדוגמה, מקבלי קצבת נכות כללית), וכד'. על פי דברי ההסבר, ההונאות בגמלאות הביטוח הלאומי ובחוקים נלווים הסתכמו בשנת 2008 בכ-2.5 מיליארד ש"ח. ההצעה הזו אינה כלולה בחוק והוצאה לדיון נפרד. הערות הכותבת: (1) הנוסח המובא לעיל הוא לידיעה בלבד ובכל מקרה אינו מחליף את הוראות החוק, התקנות והוראות הביטוח הלאומי. (2) כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח. הכותבת - רואת חשבון, יועצת בתחום הביטוח הלאומי. מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ. בין תפקידיה הציבוריים משמשת יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי