האוצר משיק מסלול סיוע לעסקים קטנים בצפון
מדובר על הלוואות בתנאים מועדפים בשם קרן צפון, שמיועד לעסקים קטנים ובינוניים שנמצאים בטווח של עד 9 ק"מ מהגבול, בהיקף כולל של עד מיליארד שקל, בשלב ראשון. התוכנית תכלול תקופת גרייס של עד שנה על תשלומי הקרן והריבית, ערבות מדינה בשיעור של עד 90% לכל הלוואה, הפחתה בדרישות לביטחונות, תנאי פריסה נוחים ועוד. ההלוואות יינתנו גם על ידי גופים חוץ-בנקאיים
כמענה לפגיעות הכלכליות שנגרמו לעסקים בצפון הארץ בעקבות המלחמה, משרד האוצר, באמצעות החשב הכללי, הודיע היום על השקת מסלול הלוואות חדש בשם קרן צפון. הקרן נועדה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ביישובי קו העימות בצפון, בייחוד לאלה שנמצאים בטווח של עד 9 ק"מ מהגבול, להתמודד עם קשיי תזרים, לממן צורכי הון חוזר ולעודד הקמה של עסקים חדשים באזור.
בשלה ראשון, הקרן תהיה בהיקף כולל של כמיליארד שקל. הזכאים לסיוע ממנה יהיו עוסקים פטורים ועסקים עם מחזור מכירות שנתי של עד 100 מיליון שקל. הקרן גם תעניק תנאים מועדפים כמו תקופת גרייס של עד שנה על תשלומי הקרן והריבית, ערבות מדינה בשיעור של עד 90% לכל הלוואה, הפחתה בדרישות לביטחונות ותנאי פריסה נוחים. תהליך הגשת הבקשה יהיה פשוט ומהיר, ויתבצע בצורה דיגיטלית באתר של משרד האוצר. ההלוואות יועמדו באמצעות כ-11 נותני אשראי, כולל גופים חוץ-בנקאיים. הקרן צפויה להתחיל את פעילותה בשבועות הקרובים.
הקמת קרן צפון מצטרפת לשורת מסלולי הלוואות בערבות מדינה שהושקו בעבר במצבי חירום. כך לדוגמה, במהלך משבר הקורונה, הושק מסלול ייעודי לנפגעי המשבר, שכלל תנאים מועדפים כמו הגדלה של סכום ההלוואה המקסימלי, הפחתת דרישות לביטחונות, תקופת גרייס מורחבת וריבית נמוכה. המסלול אפשר לעסקים לקבל הלוואות במהירות ובתנאים נוחים - מה שסייע לרבים מהם לשרוד את התקופה הקשה אז.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו?
נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות,
אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".
43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט
לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.
מה קורה בינתיים?
בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192
נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.
