שדה תעופה בינ"ל נוסף יוקם סמוך לנבטים תוך 7 שנים
למרות שמשרד הביטחון ביקש לקבל זכות וטו על ההחלטה, ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתביא להקמה של שדה תעופה בינלאומי נוסף בנבטים
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית שתי הצעות חוק לפיהן שדה התעופה הבינ"ל הבא שיקום יהיה בנבטים, בסמוך לשדה התעופה הצבאי. לפי ההצעה שאושרה, תוך 7 שנים תושלם הקמתו של שדה התעופה בנבטים, כאשר תוך שנה ו-4 חודשים מפרסום החוק תגיש המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאישור הממשלה תכנית מפורטת לשדה. בנוסף נקבע כי סמוך להשלמת הקמת השדה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים תקבע בצו את השטח של השדה כשדה תעופה וכי הוא ישמש לטיסות בינ"ל וארציות.
בפתח הישיבה היום אמר היו"ר ביטן
כי משרד התחבורה ביקש לתת זכות וטו למשרד הביטחון, והדבר לא מקובל על הוועדה. הוא הוסיף כי יש פה הצהרה של הכנסת ששדה התעופה יהיה בנבטים, וזה אפשרי במועדים שנקבעו. לדבריו, כשהצבא רצה להזיז בסיסים מאזור המרכז וקיבל תקציב הוא עשה את זה. ח"כ וליד אלהואשלה ביקש לוודא
שהבדואים שיש להם קרקעות סביב השדה בנבטים לא יפגעו. ח"כ שלום דנינו אמר כי השדה יביא 50 אלף מקומות תעסוקה לנגב ויסייע בעיקר לאוכלוסייה הבדואית. ח"כ נעמה לזימי הוסיפה כי התפיסה היא של שיפור המצב בנגב.
נציגת מנהל התכנון, רונית מזר, ציינה
כי התכנית מקודמת משנת 2017, וכרגע יש חשש שהמועצה הארצית לא תעמוד בלוחות הזמנים ותהייה מפרת חוק כי יש דברים שלא תלוים בה. "יש כאן עוד שחקנים, צריך תסקיר השפעה על הסביבה וכדי להכין תסקיר צריך לקבל ממשרד הביטחון נתונים. עד היום משרד הביטחון לא מעביר נתונים, לכן
חברת נתיבי ישראל לא יכולה לסיים את התסקיר ואי אפשר לקיים דיון במועצה הארצית", אמרה. היו"ר ביטן אמר בתגובה כי כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו, והציע להוסיף סעיף שיחייב את צה"ל ומשרדי הממשלה להעביר למנהל התכנון כל מידע ומסמך הנדרשים לו לשם השלמת התכנון.
נציג משרד התחבורה, עופר אליישר, אמר כי 7 שנים זה זמן קצר מידי והוסיף: "אנחנו צריכים את עזרת משרד הביטחון וחיל האוויר ולא נוכל לעשות זאת בלי זה". ח"כ אלמוג כהן התפרץ לדברים ואמר כי כנראה שלא נפל האסימון ושדה התעופה יקום בנבטים. "חלאס עם המשחקים.
כל משרד שיעז לשים רגליים נפרק לו את העצמות", אמר ח"כ כהן אולם מאוחר יותר התנצל על האמירה הקשה, אך הבהיר כי כוונתו טהורה ללכת עם החוק עד הסוף. ח"כ בן ברק אמר כי הוא רוצה שמשרד התחבורה לא ירכין ראש בפני משרד הביטחון.
- 8.הרצל 24/03/2025 09:06הגב לתגובה זוואם לא אפשר להפוך אותו לשדה בינלאומי ולפנות את הרצליה ורעננה לנגב .
- 7.חומר למבקר המדינה 24/03/2025 09:02הגב לתגובה זולמה הפך לפיל לבן והדרכים להפוך אותו לפיל חי שרי התחבורה הגאונים התרגלו להתייחס למיליארדים כמו לנייר למחזור .
- 6.כן.. העומס העצום על שדה רמון מחייב עיד שדה חדש.. (ל"ת)Eran 23/03/2025 17:14הגב לתגובה זו
- שרת התחבורה 24/03/2025 09:08הגב לתגובה זוזה שייך לפשלות של הורדוס שדפק את מצב התחבורה בארץ בכלל .
- 5.רפאל 23/03/2025 16:57הגב לתגובה זושדה התעופה הזה לא יהיה משמעותי. ראה שדה תעופה רמון.הכי דרומה שמתאים למדינה זה איזור קרית גת.השקעת מיליארדים לטובת קבלנים המקורבים לשלטון.
- 4.לא מפחיד בכלל שכולם בדווים (ל"ת)אנונימי 23/03/2025 16:35הגב לתגובה זו
- 3.הומלס 23/03/2025 16:33הגב לתגובה זונמל תעופה שני בנגב על שום מה אפשר לחשוב ששדה התעופה רמון הוא הצלחה מסחררת שדה ברמה בין לאומית עבור 4 טיסות פנים ביום. ואת מי ישרת שדה תעופה בנגב בטח לא את תושבי הצפון.
- בצפון צריך ואפשר להרחיב את שדה התעופה בחיפה רק עניין של החלטה (ל"ת)אנונימי 23/03/2025 17:17הגב לתגובה זו
- בעולם יש שדות על הים . 24/03/2025 09:50אחלה רעיון .כמו j f k בניו יורק .
- אורי 23/03/2025 18:31בחיפה שתי בעיות ההר והנמל.
- 2.דן 23/03/2025 15:16הגב לתגובה זוהחלטה בן גוריונית ממדרגה ראשונה !!!
- 1.dw 23/03/2025 14:05הגב לתגובה זו2 מיליון צפוניים מחכים לשדה בצפון המדינה. השדה הצפוני יהיה שימושי כבר מהיום הראשון. השדה הדרומי ממוקם באמצע שומקום ולא יעזור לאף אחד מ 2 מיליון אזרחי המדינה שאין להם שדה בינל בסביבה. בדרום כבר הוקם רמון הגיע הזמן לשדה בצפון.עמדת המומחים היתה קודם שדה בצפון.
- ירוחם 23/03/2025 14:41הגב לתגובה זונמל תעופה בנבטים יכול לפעול בתוך שנה. המסלולים קיימים. הכול תלוי בעיכובים והתקציבים שיגדרו להפעלתו. מה שנותר הוא לסלול 10 קמ במיקטע האחרון של כביש 6 ואז נוסעים מרחוב קקל בתא לנבטים 90 דקות. ללא רמזורים. עוד תועלת רבתי תהיה הקמת מסוף רכבת בערוער. משם נסיעה מהירה לתא סבידור 65 דקות.
- dw 24/03/2025 01:29גושדן וים מסודרים.מאידך 2 מיליון ישראלים תושבי הצפון צריכים לנסוע חצי מדינה כדי לטוס לחול. זה לא הגיוני.לאותם 2 מיליון השדה הצפוני יהיה יותר קרוב לבית הוא יספק מישרות טובות שזה טיעון שקול לטיעון בדרום והשימוש של אלה בשדה הצפוני יפנה מקום בנתבג המלא לטובת הגידול הצפוי באוכלוסיה במרכז.בגלל זה העמדה המקצועית מצדדת בחלופה הצפונית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
