המניות בתל אביב חוטפות: "תזכרו במלחמת לבנון 2, בהתחלה יש כשל פסיכולוגי"
ירידות שערים חדות נרשמות בצהרי היום (יום א') במסחר בבורסה בתל אביב, בזמן שההתקפה בדרום נכנסת ליומה השני ורקטות מרחיקות לכת נורות לעבר ישראל ומכניסות את אזור אשדוד לטווח האש. ד"ר טל שביט, מומחה לפסיכולוגיה מהמסלול האקדמי המכללה למנהל אומר היום, כי "אנחנו נמצאים בנקודה בה התועלת השולית של ההתחממות הביטחונית על הכלכלה הריאלית הינה נמוכה מאוד, אך בטווח הקצר "אפקט העוגן" עובד על המשקיעים".
המדדים המובילים פתחו את שבוע המסחר החותם את שנת 2008 בירידות חדות. מדד המעו"ף יורד 2.2% ומדד ת"א 75 מאבד 2.8%.
"אפקט העוגן" - כשל פסיכולוגי
ד"ר שביט, חוזר שנתיים וחצי אחורה ומשווה את השפעת הסיטואציה הנוכחית להשפעה במלחמת לבנון השנייה. "ניתן להיזכר במה שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. ביום ההכרזה על המלחמה ובימים העוקבים נרשמו ירידות שערים בבורסה המקומית. אך די מהר, האפקט הראשוני התפוגג והשוק חזר לעצמו. כך שבטווח הנראה לעין לא צפויה השפעה על שוק ההון וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון שהיום אנחנו נמצאים ברמת שפל".
ניתן לכנות את מה שמתרחש היום בבורסה כ"אפקט העוגן", אומר שביט. "אפקט העוגן" נחשב לכשל פסיכולוגי. הוא יוצר קיבעון מחשבתי שקשה לסטות ממנו.
"מדובר באפקט הפועל בטווח מאוד קצר. אנשים מעדיפים לשכשך בסביבת העוגן, ומתקשים להתרחק כדי לראות אם יש יבשה מוצקה במרחק מה ממנו. כלומר, אנשים רגילים שברגע שיש התחממות במצב הביטחוני ההשפעה היא שלילית. אך לאחר מכן, כאשר השוק מעבד את המידע, מבינים שכבר הרבה מאוד שנים המצב הביטחוני ושוק ההון הישראלי, די מנותקים אחד מהשני", אומר שביט.
"בארץ, בגלל שהמצב הביטחוני רעוע לאורך הרבה שנים, אזי ההיסטוריה מלמדת אותנו שההשפעה משינוי במצב הביטחוני על שוק ההון היא לא גדולה. האם זה נכון? זה כבר סיפור אחר", אומר שביט ומספק דוגמא: "אם מטח של רקטות וכתוצאה מכך תגובה, היו מתרחשים במדינה בה המצב הביטחוני הינו שונה, כמו מדינה באירופה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".
התחממות ביטחונית - תועלת שולית נמוכה
האם צפויה השפעה על הכלכלה הישראלית? על כך אומר שביט, כי הדבר כבר תלוי בטווח הפעולה ובהשלכותיה. "באופן עקרוני, בתור אירוע בודד, לא צפויה השפעה ריאלית על הכלכלה. אם תשים על המאזניים את הורדת הריבית הצפויה מחר ואת הלחימה בדרום אז לריבית משקל גדול יותר".
בתוך כך ד"ר שביט, המתמחה בניהול סיכונים, שוק ההון ובפסיכולוגיה של צרכנים, אומר, כי היום אנחנו בנקודה בה התועלת השולית הינה נמוכה מאוד. "כיוון שהלחימה בדרום תופסת את שוק ההון בנקודה די נמוכה, בשפל, ההשפעה השולית של כל אירוע ביטחוני או כלכלי הינה קטנה יותר בהשוואה להשפעה בתקופה בה הכל טוב והתיירות נמצאת בשמיים".
"אנשים בעצם חושבים ש"יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אבל יכול להיות". באותו עניין, מוסיף שביט ואומר, כי "כל הפעילות במפעלים בדרום וסגנון החיים של האזרחים גם ככה נמצאים בשפל".
האם יש צד אופטימי להתחממות הביטחונית? "יש משקיעים שיכולים לפרש את הצעדים של הממשלה ושל צה"ל באופן אופטימי לטווח הרחוק - אולי הדרך לשלום עוברת במלחמה? אולי התגובה של צה"ל עשויה להתחיל מנגנון לשלום. השלכות שבעצם עשויים לתרום בהמשך לתמונה הכלכלית".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
