המניות בתל אביב חוטפות: "תזכרו במלחמת לבנון 2, בהתחלה יש כשל פסיכולוגי"

ד"ר טל שביט, מומחה לפסיכולוגיה, בשיחה עם Bizportal: "ההיסטוריה מלמדת אותנו, שדי מהר האפקט הראשוני מתפוגג והשוק חוזר לעצמו"
אריאל אטיאס |

ירידות שערים חדות נרשמות בצהרי היום (יום א') במסחר בבורסה בתל אביב, בזמן שההתקפה בדרום נכנסת ליומה השני ורקטות מרחיקות לכת נורות לעבר ישראל ומכניסות את אזור אשדוד לטווח האש. ד"ר טל שביט, מומחה לפסיכולוגיה מהמסלול האקדמי המכללה למנהל אומר היום, כי "אנחנו נמצאים בנקודה בה התועלת השולית של ההתחממות הביטחונית על הכלכלה הריאלית הינה נמוכה מאוד, אך בטווח הקצר "אפקט העוגן" עובד על המשקיעים".

המדדים המובילים פתחו את שבוע המסחר החותם את שנת 2008 בירידות חדות. מדד המעו"ף יורד 2.2% ומדד ת"א 75 מאבד 2.8%.

"אפקט העוגן" - כשל פסיכולוגי

ד"ר שביט, חוזר שנתיים וחצי אחורה ומשווה את השפעת הסיטואציה הנוכחית להשפעה במלחמת לבנון השנייה. "ניתן להיזכר במה שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. ביום ההכרזה על המלחמה ובימים העוקבים נרשמו ירידות שערים בבורסה המקומית. אך די מהר, האפקט הראשוני התפוגג והשוק חזר לעצמו. כך שבטווח הנראה לעין לא צפויה השפעה על שוק ההון וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון שהיום אנחנו נמצאים ברמת שפל".

ניתן לכנות את מה שמתרחש היום בבורסה כ"אפקט העוגן", אומר שביט. "אפקט העוגן" נחשב לכשל פסיכולוגי. הוא יוצר קיבעון מחשבתי שקשה לסטות ממנו.

"מדובר באפקט הפועל בטווח מאוד קצר. אנשים מעדיפים לשכשך בסביבת העוגן, ומתקשים להתרחק כדי לראות אם יש יבשה מוצקה במרחק מה ממנו. כלומר, אנשים רגילים שברגע שיש התחממות במצב הביטחוני ההשפעה היא שלילית. אך לאחר מכן, כאשר השוק מעבד את המידע, מבינים שכבר הרבה מאוד שנים המצב הביטחוני ושוק ההון הישראלי, די מנותקים אחד מהשני", אומר שביט.

"בארץ, בגלל שהמצב הביטחוני רעוע לאורך הרבה שנים, אזי ההיסטוריה מלמדת אותנו שההשפעה משינוי במצב הביטחוני על שוק ההון היא לא גדולה. האם זה נכון? זה כבר סיפור אחר", אומר שביט ומספק דוגמא: "אם מטח של רקטות וכתוצאה מכך תגובה, היו מתרחשים במדינה בה המצב הביטחוני הינו שונה, כמו מדינה באירופה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".

התחממות ביטחונית - תועלת שולית נמוכה

האם צפויה השפעה על הכלכלה הישראלית? על כך אומר שביט, כי הדבר כבר תלוי בטווח הפעולה ובהשלכותיה. "באופן עקרוני, בתור אירוע בודד, לא צפויה השפעה ריאלית על הכלכלה. אם תשים על המאזניים את הורדת הריבית הצפויה מחר ואת הלחימה בדרום אז לריבית משקל גדול יותר".

בתוך כך ד"ר שביט, המתמחה בניהול סיכונים, שוק ההון ובפסיכולוגיה של צרכנים, אומר, כי היום אנחנו בנקודה בה התועלת השולית הינה נמוכה מאוד. "כיוון שהלחימה בדרום תופסת את שוק ההון בנקודה די נמוכה, בשפל, ההשפעה השולית של כל אירוע ביטחוני או כלכלי הינה קטנה יותר בהשוואה להשפעה בתקופה בה הכל טוב והתיירות נמצאת בשמיים".

"אנשים בעצם חושבים ש"יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אבל יכול להיות". באותו עניין, מוסיף שביט ואומר, כי "כל הפעילות במפעלים בדרום וסגנון החיים של האזרחים גם ככה נמצאים בשפל".

האם יש צד אופטימי להתחממות הביטחונית? "יש משקיעים שיכולים לפרש את הצעדים של הממשלה ושל צה"ל באופן אופטימי לטווח הרחוק - אולי הדרך לשלום עוברת במלחמה? אולי התגובה של צה"ל עשויה להתחיל מנגנון לשלום. השלכות שבעצם עשויים לתרום בהמשך לתמונה הכלכלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.