המניות בתל אביב חוטפות: "תזכרו במלחמת לבנון 2, בהתחלה יש כשל פסיכולוגי"
ירידות שערים חדות נרשמות בצהרי היום (יום א') במסחר בבורסה בתל אביב, בזמן שההתקפה בדרום נכנסת ליומה השני ורקטות מרחיקות לכת נורות לעבר ישראל ומכניסות את אזור אשדוד לטווח האש. ד"ר טל שביט, מומחה לפסיכולוגיה מהמסלול האקדמי המכללה למנהל אומר היום, כי "אנחנו נמצאים בנקודה בה התועלת השולית של ההתחממות הביטחונית על הכלכלה הריאלית הינה נמוכה מאוד, אך בטווח הקצר "אפקט העוגן" עובד על המשקיעים".
המדדים המובילים פתחו את שבוע המסחר החותם את שנת 2008 בירידות חדות. מדד המעו"ף יורד 2.2% ומדד ת"א 75 מאבד 2.8%.
"אפקט העוגן" - כשל פסיכולוגי
ד"ר שביט, חוזר שנתיים וחצי אחורה ומשווה את השפעת הסיטואציה הנוכחית להשפעה במלחמת לבנון השנייה. "ניתן להיזכר במה שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. ביום ההכרזה על המלחמה ובימים העוקבים נרשמו ירידות שערים בבורסה המקומית. אך די מהר, האפקט הראשוני התפוגג והשוק חזר לעצמו. כך שבטווח הנראה לעין לא צפויה השפעה על שוק ההון וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון שהיום אנחנו נמצאים ברמת שפל".
ניתן לכנות את מה שמתרחש היום בבורסה כ"אפקט העוגן", אומר שביט. "אפקט העוגן" נחשב לכשל פסיכולוגי. הוא יוצר קיבעון מחשבתי שקשה לסטות ממנו.
"מדובר באפקט הפועל בטווח מאוד קצר. אנשים מעדיפים לשכשך בסביבת העוגן, ומתקשים להתרחק כדי לראות אם יש יבשה מוצקה במרחק מה ממנו. כלומר, אנשים רגילים שברגע שיש התחממות במצב הביטחוני ההשפעה היא שלילית. אך לאחר מכן, כאשר השוק מעבד את המידע, מבינים שכבר הרבה מאוד שנים המצב הביטחוני ושוק ההון הישראלי, די מנותקים אחד מהשני", אומר שביט.
"בארץ, בגלל שהמצב הביטחוני רעוע לאורך הרבה שנים, אזי ההיסטוריה מלמדת אותנו שההשפעה משינוי במצב הביטחוני על שוק ההון היא לא גדולה. האם זה נכון? זה כבר סיפור אחר", אומר שביט ומספק דוגמא: "אם מטח של רקטות וכתוצאה מכך תגובה, היו מתרחשים במדינה בה המצב הביטחוני הינו שונה, כמו מדינה באירופה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".
התחממות ביטחונית - תועלת שולית נמוכה
האם צפויה השפעה על הכלכלה הישראלית? על כך אומר שביט, כי הדבר כבר תלוי בטווח הפעולה ובהשלכותיה. "באופן עקרוני, בתור אירוע בודד, לא צפויה השפעה ריאלית על הכלכלה. אם תשים על המאזניים את הורדת הריבית הצפויה מחר ואת הלחימה בדרום אז לריבית משקל גדול יותר".
בתוך כך ד"ר שביט, המתמחה בניהול סיכונים, שוק ההון ובפסיכולוגיה של צרכנים, אומר, כי היום אנחנו בנקודה בה התועלת השולית הינה נמוכה מאוד. "כיוון שהלחימה בדרום תופסת את שוק ההון בנקודה די נמוכה, בשפל, ההשפעה השולית של כל אירוע ביטחוני או כלכלי הינה קטנה יותר בהשוואה להשפעה בתקופה בה הכל טוב והתיירות נמצאת בשמיים".
"אנשים בעצם חושבים ש"יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אבל יכול להיות". באותו עניין, מוסיף שביט ואומר, כי "כל הפעילות במפעלים בדרום וסגנון החיים של האזרחים גם ככה נמצאים בשפל".
האם יש צד אופטימי להתחממות הביטחונית? "יש משקיעים שיכולים לפרש את הצעדים של הממשלה ושל צה"ל באופן אופטימי לטווח הרחוק - אולי הדרך לשלום עוברת במלחמה? אולי התגובה של צה"ל עשויה להתחיל מנגנון לשלום. השלכות שבעצם עשויים לתרום בהמשך לתמונה הכלכלית".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
