המניות בתל אביב חוטפות: "תזכרו במלחמת לבנון 2, בהתחלה יש כשל פסיכולוגי"
ירידות שערים חדות נרשמות בצהרי היום (יום א') במסחר בבורסה בתל אביב, בזמן שההתקפה בדרום נכנסת ליומה השני ורקטות מרחיקות לכת נורות לעבר ישראל ומכניסות את אזור אשדוד לטווח האש. ד"ר טל שביט, מומחה לפסיכולוגיה מהמסלול האקדמי המכללה למנהל אומר היום, כי "אנחנו נמצאים בנקודה בה התועלת השולית של ההתחממות הביטחונית על הכלכלה הריאלית הינה נמוכה מאוד, אך בטווח הקצר "אפקט העוגן" עובד על המשקיעים".
המדדים המובילים פתחו את שבוע המסחר החותם את שנת 2008 בירידות חדות. מדד המעו"ף יורד 2.2% ומדד ת"א 75 מאבד 2.8%.
"אפקט העוגן" - כשל פסיכולוגי
ד"ר שביט, חוזר שנתיים וחצי אחורה ומשווה את השפעת הסיטואציה הנוכחית להשפעה במלחמת לבנון השנייה. "ניתן להיזכר במה שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. ביום ההכרזה על המלחמה ובימים העוקבים נרשמו ירידות שערים בבורסה המקומית. אך די מהר, האפקט הראשוני התפוגג והשוק חזר לעצמו. כך שבטווח הנראה לעין לא צפויה השפעה על שוק ההון וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון שהיום אנחנו נמצאים ברמת שפל".
ניתן לכנות את מה שמתרחש היום בבורסה כ"אפקט העוגן", אומר שביט. "אפקט העוגן" נחשב לכשל פסיכולוגי. הוא יוצר קיבעון מחשבתי שקשה לסטות ממנו.
"מדובר באפקט הפועל בטווח מאוד קצר. אנשים מעדיפים לשכשך בסביבת העוגן, ומתקשים להתרחק כדי לראות אם יש יבשה מוצקה במרחק מה ממנו. כלומר, אנשים רגילים שברגע שיש התחממות במצב הביטחוני ההשפעה היא שלילית. אך לאחר מכן, כאשר השוק מעבד את המידע, מבינים שכבר הרבה מאוד שנים המצב הביטחוני ושוק ההון הישראלי, די מנותקים אחד מהשני", אומר שביט.
"בארץ, בגלל שהמצב הביטחוני רעוע לאורך הרבה שנים, אזי ההיסטוריה מלמדת אותנו שההשפעה משינוי במצב הביטחוני על שוק ההון היא לא גדולה. האם זה נכון? זה כבר סיפור אחר", אומר שביט ומספק דוגמא: "אם מטח של רקטות וכתוצאה מכך תגובה, היו מתרחשים במדינה בה המצב הביטחוני הינו שונה, כמו מדינה באירופה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".
התחממות ביטחונית - תועלת שולית נמוכה
האם צפויה השפעה על הכלכלה הישראלית? על כך אומר שביט, כי הדבר כבר תלוי בטווח הפעולה ובהשלכותיה. "באופן עקרוני, בתור אירוע בודד, לא צפויה השפעה ריאלית על הכלכלה. אם תשים על המאזניים את הורדת הריבית הצפויה מחר ואת הלחימה בדרום אז לריבית משקל גדול יותר".
בתוך כך ד"ר שביט, המתמחה בניהול סיכונים, שוק ההון ובפסיכולוגיה של צרכנים, אומר, כי היום אנחנו בנקודה בה התועלת השולית הינה נמוכה מאוד. "כיוון שהלחימה בדרום תופסת את שוק ההון בנקודה די נמוכה, בשפל, ההשפעה השולית של כל אירוע ביטחוני או כלכלי הינה קטנה יותר בהשוואה להשפעה בתקופה בה הכל טוב והתיירות נמצאת בשמיים".
"אנשים בעצם חושבים ש"יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אבל יכול להיות". באותו עניין, מוסיף שביט ואומר, כי "כל הפעילות במפעלים בדרום וסגנון החיים של האזרחים גם ככה נמצאים בשפל".
האם יש צד אופטימי להתחממות הביטחונית? "יש משקיעים שיכולים לפרש את הצעדים של הממשלה ושל צה"ל באופן אופטימי לטווח הרחוק - אולי הדרך לשלום עוברת במלחמה? אולי התגובה של צה"ל עשויה להתחיל מנגנון לשלום. השלכות שבעצם עשויים לתרום בהמשך לתמונה הכלכלית".
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)