המניות בתל אביב חוטפות: "תזכרו במלחמת לבנון 2, בהתחלה יש כשל פסיכולוגי"
ירידות שערים חדות נרשמות בצהרי היום (יום א') במסחר בבורסה בתל אביב, בזמן שההתקפה בדרום נכנסת ליומה השני ורקטות מרחיקות לכת נורות לעבר ישראל ומכניסות את אזור אשדוד לטווח האש. ד"ר טל שביט, מומחה לפסיכולוגיה מהמסלול האקדמי המכללה למנהל אומר היום, כי "אנחנו נמצאים בנקודה בה התועלת השולית של ההתחממות הביטחונית על הכלכלה הריאלית הינה נמוכה מאוד, אך בטווח הקצר "אפקט העוגן" עובד על המשקיעים".
המדדים המובילים פתחו את שבוע המסחר החותם את שנת 2008 בירידות חדות. מדד המעו"ף יורד 2.2% ומדד ת"א 75 מאבד 2.8%.
"אפקט העוגן" - כשל פסיכולוגי
ד"ר שביט, חוזר שנתיים וחצי אחורה ומשווה את השפעת הסיטואציה הנוכחית להשפעה במלחמת לבנון השנייה. "ניתן להיזכר במה שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. ביום ההכרזה על המלחמה ובימים העוקבים נרשמו ירידות שערים בבורסה המקומית. אך די מהר, האפקט הראשוני התפוגג והשוק חזר לעצמו. כך שבטווח הנראה לעין לא צפויה השפעה על שוק ההון וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון שהיום אנחנו נמצאים ברמת שפל".
ניתן לכנות את מה שמתרחש היום בבורסה כ"אפקט העוגן", אומר שביט. "אפקט העוגן" נחשב לכשל פסיכולוגי. הוא יוצר קיבעון מחשבתי שקשה לסטות ממנו.
"מדובר באפקט הפועל בטווח מאוד קצר. אנשים מעדיפים לשכשך בסביבת העוגן, ומתקשים להתרחק כדי לראות אם יש יבשה מוצקה במרחק מה ממנו. כלומר, אנשים רגילים שברגע שיש התחממות במצב הביטחוני ההשפעה היא שלילית. אך לאחר מכן, כאשר השוק מעבד את המידע, מבינים שכבר הרבה מאוד שנים המצב הביטחוני ושוק ההון הישראלי, די מנותקים אחד מהשני", אומר שביט.
"בארץ, בגלל שהמצב הביטחוני רעוע לאורך הרבה שנים, אזי ההיסטוריה מלמדת אותנו שההשפעה משינוי במצב הביטחוני על שוק ההון היא לא גדולה. האם זה נכון? זה כבר סיפור אחר", אומר שביט ומספק דוגמא: "אם מטח של רקטות וכתוצאה מכך תגובה, היו מתרחשים במדינה בה המצב הביטחוני הינו שונה, כמו מדינה באירופה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".
התחממות ביטחונית - תועלת שולית נמוכה
האם צפויה השפעה על הכלכלה הישראלית? על כך אומר שביט, כי הדבר כבר תלוי בטווח הפעולה ובהשלכותיה. "באופן עקרוני, בתור אירוע בודד, לא צפויה השפעה ריאלית על הכלכלה. אם תשים על המאזניים את הורדת הריבית הצפויה מחר ואת הלחימה בדרום אז לריבית משקל גדול יותר".
בתוך כך ד"ר שביט, המתמחה בניהול סיכונים, שוק ההון ובפסיכולוגיה של צרכנים, אומר, כי היום אנחנו בנקודה בה התועלת השולית הינה נמוכה מאוד. "כיוון שהלחימה בדרום תופסת את שוק ההון בנקודה די נמוכה, בשפל, ההשפעה השולית של כל אירוע ביטחוני או כלכלי הינה קטנה יותר בהשוואה להשפעה בתקופה בה הכל טוב והתיירות נמצאת בשמיים".
"אנשים בעצם חושבים ש"יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אבל יכול להיות". באותו עניין, מוסיף שביט ואומר, כי "כל הפעילות במפעלים בדרום וסגנון החיים של האזרחים גם ככה נמצאים בשפל".
האם יש צד אופטימי להתחממות הביטחונית? "יש משקיעים שיכולים לפרש את הצעדים של הממשלה ושל צה"ל באופן אופטימי לטווח הרחוק - אולי הדרך לשלום עוברת במלחמה? אולי התגובה של צה"ל עשויה להתחיל מנגנון לשלום. השלכות שבעצם עשויים לתרום בהמשך לתמונה הכלכלית".

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ובכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.
.jpg)