אסטרטגיית מעו"ף לשוק תנודתי וסטיות תקן גבוהות
כשהפן הפסיכולוגי תופס מקום של כבוד בתמחור המניות והפן הכלכלי נדחק לשולי המשוואה, כל מהלך הוא אפשרי ולגיטימי והתנודתיות בשוק המניות נותנת את אותותיה במלוא עוצמתה. תופעה זו מתרחשת ברגעים של אופוריה לאחר שמניה או מדד עולים בעשרות אחוזים בתקופה קצרה, כמו גם ברגעים בהם הפאניקה מקפיאה את יכולת הניתוח הרציונאלי של המשקיעים לאחר שתיק המניות שלהם הצטמק ב-50% בתוך שבועות ספורים.
ישנם מעטים שמעזים להעריך בפומבי כמוני שתמחור החסר מוגזם ופנינו לעליות שערים, בעוד שרבים אחרים יעדיפו לשמור על פסימיות ולנבא שחורות לעתיד לבוא. ובכל זאת, על דבר אחד כולנו מסכימים - מדדי המניות אינם מצויים במקומם הטבעי והמשקיעים שיקרעו בין אופוריה לייאוש גם בתקופה הקרובה יוסיפו כל העת לטלטל את השערים.
אלמנט נוסף שתורם לרמת התנודתיות הגבוהה היא העובדה שתנועה של 12 נקודות במדד המעו"ף היום מהווה שינוי של 2% כאשר לפני זמן לא רב אותה תנועה שינתה את המדדים ב-1% בלבד. לפיכך שינוי במחיר מניה בשקל אחד לכל ערך נקוב משפיע היום על השינוי באחוזים בשער המניה בעוצמה כפולה מזו שהיינו רגילים אליה. מחזורי המסחר שהולכים ומידלדלים ככל שהמשבר מעמיק תורמים גם הם לתנודתיות הגוברת כשהפער בין ביקוש להיצע גדל באופן ניכר.
אם כן, מדד המעו"ף כמו המדדים המובילים מעבר לים, יוסיף להתנדנד בחדות בוודאי גם עד למועד הפקיעה הקרוב, והסבירות לפריצה אגרסיבית לאחד הכיוונים יעלה ככל שיעבור הזמן ואנו ניטה להתרגל לשערים הבלתי נתפסים בהם שוהה המדד היום. פריצה של שער 700 הנקודות כלפי מעלה צפויה להערכתי להטיס את המדד במהירות מפתיעה אל מעל רמת 800 הנקודות, ושבירת השפל של 590 הנקודות כלפי מטה עשוי לדרדר את המדד עד ל-500 הנקודות במהלך רציף.
בהצילו את סיטיגרופ, הוכיח הממשל האמריקאי את נכונותו למנוע בכל מחיר את קריסתם של מוסדות פיננסים גדולים על אדמת ארה"ב, כחלק מלקחי נפילת בית ההשקעות ליהמן ברדרס. לעומת זאת, הסיוע לתעשייני הרכב עדיין לא אושר והוא עשוי להעמיד במבחן את כיוון המגמה בטווח הקצר. הצלת התעשייה מקריסה תשחרר את העצם שתקועה בגרונם של המשקיעים והיא עשויה להוציא קיטור רב מסיר הלחץ של מדדי הפחד, ולא הייתי רוצה אפילו לדמיין מה יהיה אם לא תאושר התכנית והתעשיינים מדטרויט יאלצו לחזור הביתה בידיים ריקות.
ובחזרה למעו"ף, מי שצופה שוק תנודתי בלי כיוון ברור יעדיף בימים כתיקונם קניית אוכף או שוקת, אלא שרכישה של אופציות Call ו-Put קרוב לכסף היא פעולה אטרקטיבית רק כאשר סטיית התקן נמוכה. סטיית התקן ביום המסחר האחרון עמדה על 48 לאחר ששהתה על יותר מ-65 במהלך השבוע החולף. ברמות גבוהות כאלה של סטיית תקן עדיף לרכוש מרווחי יחס עולים ויורדים של 1:2 מחוץ לכסף ולקבל פרמיה כבר בנקודת ההתחלה, כלומר לקנות Call אחד ו-Put אחד מחוץ לכסף ולכתוב 2 יחידות של Call ו- Putרחוקים יותר כך שהעסקה תתבצע ללא עלות.
עם חלוף הזמן, עם ירידת סטיות התקן או במהלכי התנודות בימים הבאים ניתן יהיה לנצל הרווח שייצבר באחד הצדדים וירידת המחירים של האופציות הרחוקות מאוד מהכסף כדי להשלים, נגד המגמה, פרפר יורד ופרפר עולה 1:2:1. במקרה של פריצת המדדים לאחד הכיוונים לפני השלמת הפוזיציה לא תהיה ברירה ונאלץ להשלים את הפרפר במחיר גבוה כדי להגביל את ההפסד.
את האסטרטגיה הזו כדאי להתניע בעיקר בימים של ירידות שערים בהם סטיית התקן עולה משמעותית, וכך ניתן יהיה להגדיל את מרווח בסיסו של הפרפר ללא עלות נוספת. לאחר סגירת הפרפרים כל שנותר הוא להמתין להתפתחויות בשוק, ובמידה ומדד המעו"ף יבקר בנקודות מרכז אחד הפרפרים שווה יהיה לסגור הפוזיציה המרווחת. ככל שיתקרב מועד הפקיעה כך פעולת הסגירה תהיה אפילו משתלמת יותר.
משקיע שחושש ממהלך חזק של השוק לאחד הכיוונים כבר בימים הקרובים ולא מעוניין בחשיפת שורט על אופציות, יוכל לרכוש את הפרפרים במלואם בנקודת זמן אחת, יוציא כסף מהכיס, וידע שאינו חשוף להפסד מעבר לעלות הפוזיציה שכבר שולמה.
לא מעטים הם אלו ששילמו פרמיות והרוויחו סכומי עתק מהימור על נפילת השוק בחודשיים האחרונים, אך קשה יותר יהיה להרוויח בדרך למעלה. נפילת סטיית התקן שתלווה את האופוריה כשהמדדים יזנקו והעובדה שמהלכי עליות שערים מתרחשים בקצב איטי מזה של מהלכי ירידות, פוגעות בתוחלת הרווח גם אם תזמון המהלך יהיה מושלם. על כן בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור ולפעול באסטרטגיות נטולות עלות ומוגבלות רווח, תוך ניצול תנודתיות המדדים וסטיות התקן הגבוהות הנהוגות בשוק המעו"ף היום.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
