להתערב ומייד בפעילות קופ"ג ובשוק האג"ח הממשלתי לפני שיהיה מאוחר
אחד משבועות המסחר החיוביים בהיסטוריה נסגר בעליות של מעל 10% בשוקי המניות בארה"ב ואירופה ועליות חדות אף יותר בשוקי המזרח, בזמן שהמדדים בת"א הגיבו בגמגום מעיק ונטו לירידות שערים לא מבוטלות.
ההערכה כי ידם הנעלמה של שחקני המעו"ף היא זו שהרסה את החגיגה התבדתה עם פקיעת האופציות בפתיחת המסחר ביום ה', כאשר מדד המעו"ף הוסיף לשמור על איפוק מצמרר חרף המגמה החיובית בעולם. ביקושי ענק שהוזנו ע"י השחקנים בשלב טרום הפתיחה מלמדים דווקא על שאיפות לפקיעה חיובית ומנקים את ידם של השחקנים מהאשמה.
אם כך, במי ניתן לתלות האשם? השחקן הגדול והבוטה ביותר בשוק ההון הישראלי, שוק קופות הגמל. אותו שחקן אגב הוא גם האחראי העיקרי לפירוק שוק האג"ח הקונצרניות בתקופה האחרונה, ומשהשלים מלאכת ריסוק האג"ח המדורגות לתשואות שבימים כתיקונם היו מביישות אג"ח זבל, עברו מנהלי הקופות בליית ברירה לריסוק האפיק האחרון שנותר ללא פגע – האג"ח הממשלתיות.
בשוק הממשלתי נמצא הכסף הגדול והסחירות הגבוהה מאפשרת מצע נח להשגת נזילות בעלות נמוכה. בשבוע שבו השוק הסולידי אמור להגיב בחיוב להורדת ריביות גלובאלית ולצניחה ברמות הפחד בעולם, תשואת האג"ח הצמוד והשקלי דווקא קפצה ב-0.5% לפחות לכל אורך העקום, מה שהביא לירידות שערים חדות ולא שגרתיות באפיק.
כפי שניתן היה לצפות, הפרסומים המקדימים אודות תוצאותיהם העגומות של קופות הגמל בחודש אוקטובר ודו"ח חודש ספטמבר שהוגש לעמיתים הביא לגל פדיונות ענק, וההחלטות שהתקבלו בועדות ההשקעות של מנהלי הקופות חייבו המנהלים לספק נזילות אדירה באופן מיידי. האפיק השקלי התרסק ביום ה' במחזור מסחר עצום של 3 מיליארד ששקל, כמעט פי 3 מהמחזור הממוצע, ומחזורים של למעלה ממיליארד ששקל באפיק הצמוד.
פדיונות הענק בקופות הגמל עשויים לגלגל כדור שלג ענק וככל שיפגע השוק הסולידי יותר, יתעוררו להם יצרי הישרדות רדומים בקרב עמיתים שעדיין לא שלחו ידם בהשקעות הפנסיוניות שלהם, אלה יעצימו את הקריסה באפיק ויעמיקו את הבועה ההפוכה שנוצרת. ביום בו תתפוצץ בועת התשואות, הכל ישוב על מקומו בשלום ומי שלא נגע בהשקעותיו לבטח לא יכבה, אך לאותם מאות אלפי משפחות של עמיתים מבוהלים, יצטמק הרכיב הפנסיוני באופן שעשוי להשפיע על כח הקניה שלהם, והפגיעה בעושרם האישי עשויה לדרוש בעתיד הגדלת התערבות סוציאלית המונית ועלויות שקשה להעריכן כעת.
ההנהגה הכלכלית נוקטת בפאסיביות מוחצנת מתוך כוונה ברורה לשדר עסקים כרגיל. החלטה שהתקבלה כנראה בדרגים עליונים יצאה מנקודת הנחה כי פעולות קיצוניות עשויות להאיץ תהליכים פסיכולוגיים, כאלה שמסוגלים לרסק כלכלות. אלא שמאחורי החלונות הגבוהים קשה כנראה לזהות את מרחץ הדמים שמתרחש בשוק האג"ח. שוק מניות יורד גם יעלה ומי שבחר להשקיע במניות מבין את הסבלנות הנדרשת ממנו כדי להשיג התשואה באפיק זה, אך את מרבית המשקיעים הסולידיים לא תוכל לשכנע שמחר יהיה טוב והם רוצים את הכסף עכשיו.
אז מה יכולים הקברניטים לעשות? לפניהם פתוחות כל האפשרויות רק אם יחליטו לפעול. הורדת ריבית אגרסיבית תשדר לציבור כוונה אמיתית להילחם במשבר והתוצאה המיידית שתתרחש היא ירידת תשואות גורפת באפיקי האג"ח. ציפיות אינפלציה שליליות לטווח הקצר וכניסה למיתון עולמי עומדות בקנה אחד עם מהלך אגרסיבי שכזה, וברגע שישתנה האקלים ניתן יהיה להחזיר הגלגל לאחור ולהעלות הריבית בחזרה.
התערבות האוצר ורכישה חוזרת של אג"ח ממשלתיות כדי לקלוט את ההיצעים בשוק עשויה לאותת לעמיתים שלא כדאי עוד לפדות, מה גם שרכישת אג"ח בתשואות הפנומנאליות המוצעות היום בשוק עשויה להניב לאוצר רווחי הון ניכרים בתוך זמן קצר ביותר.
הכלי האגרסיבי ביותר העומד ברשות ההנהגה הוא הוצאת צו חירום זמני האוסר על משיכה מקופות הגמל, אך מאפשר מעבר בין מסלולי השקעה. כלי זה בעייתי ביותר כיוון שהוא עשוי ליצור חוסר אמון, אולם בשילוב עם הסברה נאותה יכול כלי זה להיות יעיל ביותר ולמנוע את הקריסה. המשבר הנוכחי מלמד בין היתר על הצורך העתידי בעדכון החוקיות לגבי משיכת כספים מהשקעות פנסיוניות כך שפדיון יבוצע בעיקוב של 30 יום ויאפשר גם ביטול המשיכה.
התערבות ממשלתית בעיתות משבר היא לא מילה גסה, ועיני הציבור הנשואות מעלה נתקלות בהנהגה אטומה וחסרת יצירתיות ומעוף. ניסיון לשמור את הקלפים אצלך תוך הבעת פוקר פייס אדישה לא משיגה תמיד את מטרתה וצריך לדעת מתי נכון ליזום ולפעול באופן שיהמם את המתבוננים מהצד וישפיע על מהלכיהם.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
