להתערב ומייד בפעילות קופ"ג ובשוק האג"ח הממשלתי לפני שיהיה מאוחר

אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי קורא להנהגה הכלכלית להתערב בפעילות קופות הגמל ובשוק האג"ח הממשלתיות לפני שיהיה מאוחר מדי
אלדר גנזל |

אחד משבועות המסחר החיוביים בהיסטוריה נסגר בעליות של מעל 10% בשוקי המניות בארה"ב ואירופה ועליות חדות אף יותר בשוקי המזרח, בזמן שהמדדים בת"א הגיבו בגמגום מעיק ונטו לירידות שערים לא מבוטלות.

ההערכה כי ידם הנעלמה של שחקני המעו"ף היא זו שהרסה את החגיגה התבדתה עם פקיעת האופציות בפתיחת המסחר ביום ה', כאשר מדד המעו"ף הוסיף לשמור על איפוק מצמרר חרף המגמה החיובית בעולם. ביקושי ענק שהוזנו ע"י השחקנים בשלב טרום הפתיחה מלמדים דווקא על שאיפות לפקיעה חיובית ומנקים את ידם של השחקנים מהאשמה.

אם כך, במי ניתן לתלות האשם? השחקן הגדול והבוטה ביותר בשוק ההון הישראלי, שוק קופות הגמל. אותו שחקן אגב הוא גם האחראי העיקרי לפירוק שוק האג"ח הקונצרניות בתקופה האחרונה, ומשהשלים מלאכת ריסוק האג"ח המדורגות לתשואות שבימים כתיקונם היו מביישות אג"ח זבל, עברו מנהלי הקופות בליית ברירה לריסוק האפיק האחרון שנותר ללא פגע – האג"ח הממשלתיות.

בשוק הממשלתי נמצא הכסף הגדול והסחירות הגבוהה מאפשרת מצע נח להשגת נזילות בעלות נמוכה. בשבוע שבו השוק הסולידי אמור להגיב בחיוב להורדת ריביות גלובאלית ולצניחה ברמות הפחד בעולם, תשואת האג"ח הצמוד והשקלי דווקא קפצה ב-0.5% לפחות לכל אורך העקום, מה שהביא לירידות שערים חדות ולא שגרתיות באפיק.

כפי שניתן היה לצפות, הפרסומים המקדימים אודות תוצאותיהם העגומות של קופות הגמל בחודש אוקטובר ודו"ח חודש ספטמבר שהוגש לעמיתים הביא לגל פדיונות ענק, וההחלטות שהתקבלו בועדות ההשקעות של מנהלי הקופות חייבו המנהלים לספק נזילות אדירה באופן מיידי. האפיק השקלי התרסק ביום ה' במחזור מסחר עצום של 3 מיליארד ששקל, כמעט פי 3 מהמחזור הממוצע, ומחזורים של למעלה ממיליארד ששקל באפיק הצמוד.

פדיונות הענק בקופות הגמל עשויים לגלגל כדור שלג ענק וככל שיפגע השוק הסולידי יותר, יתעוררו להם יצרי הישרדות רדומים בקרב עמיתים שעדיין לא שלחו ידם בהשקעות הפנסיוניות שלהם, אלה יעצימו את הקריסה באפיק ויעמיקו את הבועה ההפוכה שנוצרת. ביום בו תתפוצץ בועת התשואות, הכל ישוב על מקומו בשלום ומי שלא נגע בהשקעותיו לבטח לא יכבה, אך לאותם מאות אלפי משפחות של עמיתים מבוהלים, יצטמק הרכיב הפנסיוני באופן שעשוי להשפיע על כח הקניה שלהם, והפגיעה בעושרם האישי עשויה לדרוש בעתיד הגדלת התערבות סוציאלית המונית ועלויות שקשה להעריכן כעת.

ההנהגה הכלכלית נוקטת בפאסיביות מוחצנת מתוך כוונה ברורה לשדר עסקים כרגיל. החלטה שהתקבלה כנראה בדרגים עליונים יצאה מנקודת הנחה כי פעולות קיצוניות עשויות להאיץ תהליכים פסיכולוגיים, כאלה שמסוגלים לרסק כלכלות. אלא שמאחורי החלונות הגבוהים קשה כנראה לזהות את מרחץ הדמים שמתרחש בשוק האג"ח. שוק מניות יורד גם יעלה ומי שבחר להשקיע במניות מבין את הסבלנות הנדרשת ממנו כדי להשיג התשואה באפיק זה, אך את מרבית המשקיעים הסולידיים לא תוכל לשכנע שמחר יהיה טוב והם רוצים את הכסף עכשיו.

אז מה יכולים הקברניטים לעשות? לפניהם פתוחות כל האפשרויות רק אם יחליטו לפעול. הורדת ריבית אגרסיבית תשדר לציבור כוונה אמיתית להילחם במשבר והתוצאה המיידית שתתרחש היא ירידת תשואות גורפת באפיקי האג"ח. ציפיות אינפלציה שליליות לטווח הקצר וכניסה למיתון עולמי עומדות בקנה אחד עם מהלך אגרסיבי שכזה, וברגע שישתנה האקלים ניתן יהיה להחזיר הגלגל לאחור ולהעלות הריבית בחזרה.

התערבות האוצר ורכישה חוזרת של אג"ח ממשלתיות כדי לקלוט את ההיצעים בשוק עשויה לאותת לעמיתים שלא כדאי עוד לפדות, מה גם שרכישת אג"ח בתשואות הפנומנאליות המוצעות היום בשוק עשויה להניב לאוצר רווחי הון ניכרים בתוך זמן קצר ביותר.

הכלי האגרסיבי ביותר העומד ברשות ההנהגה הוא הוצאת צו חירום זמני האוסר על משיכה מקופות הגמל, אך מאפשר מעבר בין מסלולי השקעה. כלי זה בעייתי ביותר כיוון שהוא עשוי ליצור חוסר אמון, אולם בשילוב עם הסברה נאותה יכול כלי זה להיות יעיל ביותר ולמנוע את הקריסה. המשבר הנוכחי מלמד בין היתר על הצורך העתידי בעדכון החוקיות לגבי משיכת כספים מהשקעות פנסיוניות כך שפדיון יבוצע בעיקוב של 30 יום ויאפשר גם ביטול המשיכה.

התערבות ממשלתית בעיתות משבר היא לא מילה גסה, ועיני הציבור הנשואות מעלה נתקלות בהנהגה אטומה וחסרת יצירתיות ומעוף. ניסיון לשמור את הקלפים אצלך תוך הבעת פוקר פייס אדישה לא משיגה תמיד את מטרתה וצריך לדעת מתי נכון ליזום ולפעול באופן שיהמם את המתבוננים מהצד וישפיע על מהלכיהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".