4 הקללות של השנה החולפת ו-3 ברכות לשנה החדשה
אין ספק, החודש האחרון של שנת תשס"ח מזכיר לכולנו עד כמה חשובה הברכה המסורתית הזו, זה הזמן להיפרד מכמה מהקללות של השנה הקודמת ולקוות לברכות לשנה החדשה:
הקללות:
תאבת בצע –הפחד: כל מי שפעיל בשוק ההון מכיר את הצמד הזה, האחד משתק ומדכא אותנו בימים הרעים השני מרומם ומשכר אותנו בימים הטובים , אין ספק שהדומיננטי בין השניים בשנים האחרונות היה תאבת הבצע , אף אחד לא ברח ממנה , החברות הממנפות , אנשי שוק ההון שנתנו את הכלים , המשקיעים שלא הסתפקו בתשואות הנמוכות ששררו בשווקים והרגולטור שלא סימן את הגבולות . נכון זו חכמה בדיעבד אבל זה גם סימן לעתיד , אף פעם לא לקחת את הדברים כמובן מאליו , ולפעמים לעזור כוח ולשבת מחוץ לחגיגה.
עוצמת השקל: תזמון , כך אומרים , הוא שעושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון , למדינת ישראל לצערנו יש תזמון גרוע , בכל פעם שהצמיחה העולמית מתחילה ,אצלנו המיתון מעמיק ובכל פעם שהמיתון העולמי מתחיל אצלנו מתגלים סימני צמיחה . גם הפעם ,שער החליפין מסמן לנו את העתיד , בעוד שכרגע , כל קברניטי המשק חוגגים את חוסנו של השקל ועמידות המשק למשברים , בעתיד אנו נשלם תשלום כבד על אי פיחותו של השקל – השקל החזק יכביד מאוד על יכולת ההתאוששות של המשק בעתיד ויחסום את יכולת ישראל להיות משק אטרקטיבי בעתיד , חברות ההיי- טק שייסגרו כאן כבר לא יחזרו, ומאות התעשיינים הקטנים שבנויים על יצוא יסגרו את המפעלים בישראל ויעברו למדינות שנלחמות בעד הצמיחה במדינותיהן.
מחירי הסחורות: עליית מחירי הסחורות בשנה האחרונה היא רעה לכלום , (חוץ מכמה מחזיקי כי"ל ומניות דומות שהרוויחו), זה רע לכדור הארץ , רע לשכבות הנמוכות ורע לכלל כלכלת המשק (חוץ ממדינות שמייצרות את הסחורות).
מנהיגות: אין דבר חשוב מניהול טוב בימים של משבר, כתובת שנוכל לפנות אליה ולדעת שמאחורי דבריה עומדים מעשים , בשלוש השנים האחרונות , ישראל היא עדר ללא רועה , הפוליטיקה קרסה , משרד האוצר עלוב ,ורק איש אחד בבנק ישראל מחזיק את הנר האחרון של התקווה , ישראל זקוקה למנהיגות כלכלית ביחד עם יכולת ניהול משברים ,ויכולת תכנון לעתיד , זה קריטי וזה יכול לצמוח לא רק ברמה של הפוליטיקה אלה גם בדמותם של אנשי עסקים שלוקחים את המושכות ומתחילים לרעות את העדר .
הברכות:
פחד – תאבת בצע: לא, לא התבלבלתי , כי הרעה החולה שתוארה כל כך בשלילה בקללות השנה הקודמת, היא זו שצריכה להוציא אותנו לשנה חדשה טובה יותר, טוב שיש פחד, זה גורם לנו לפשפש ולבדוק את עצמנו במיקרוסקופ, אבל אחרי שבדקנו זה הזמן להתחיל להאמין בכלכלה, ולהתחיל לחפש הזדמנויות, זה מה שמניע כלכלות בכל העולם, זה גם מה שיקרה הפעם.
שנהפוך למשקיעים ולא לספקולנטים: המשק הישראלי עובר את משבר גיל ההתבגרות, זה הזמן שצריך להבין כיצד עובד העולם הכלכלי בטווחים הארוכים, ולמה שורש המילה השקעה הוא ש.ק.ע, אני מקווה שכמה שיותר ישראלים יפסיקו לנהל את עתידם בקפריזיות ויהפכו למשקיעים סבלנים שמנצלים את השקע הנוכחי בתיקם בכדי לשפר את עתידם.
מנהיגות: שנמצא מנהיגות אחרת, שתדע להוביל אותנו לעתיד כלכלי טוב יותר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
