מה היה לנו בסחורות ולמה דווקא בכותנה?
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות, אם כי מתונות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בשבוע שעבר בשיעור של 1.39%. זאת בהשוואה לירידה שבועית חדה של 3.35% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה חדה עוד יותר של 3.98% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר נחלש בשבוע שעבר ב-1.03% ביחס לאירו ל-1.461 דולר לאירו, וביחס לשקל ב-2.84% ל-3.421 שקל לדולר.
כל מחירי סחורות האנרגיה, מלבד הגז הטבעי, עלו בשבוע האחרון. מחיר הנפט הוסיף לעלות זה שבוע שני ברציפות ב-4.0% ל-106.89 דולר לחבית, מחיר הנפט נמוך כיום ב-27.4% ממחיר השיא שלו ב-11 ביולי השנה, שהיה 147.27 דולר לחבית. מחיר הפחם עלה ב-10.3% ל-120 דולר לטון, מחיר הנפט להסקה עלה ב-3.6% ל-3.02 דולר לגלון, מחיר האתנול עלה ב-2.8% ל-2.26 דולר לגלון, ומחיר הבנזין עלה ב-1.5% ל-2.62 דולר לגלון. לעומתם ירד מחיר הגז הטבעי ב-1.7% ל-7.63 דולר למיליון BTU, ממחירו הגבוה השנה 14.08 דולר ב-2 ביולי כבר ירד מחיר הגז הטבעי ב-45.8%. בהשוואה למחיר הנפט, על בסיס אנרגטי שווה נמכר הגז הטבעי בהנחה של 59% לעומת הנפט.
במחירי המתכות האצילות לא הייתה מגמה אחידה בשבוע שעבר: הזהב עלה ב-2.8% ל-888.5 דולר לאונקיה, הכסף הוסיף לעלות זה שבוע שני ברציפות ב-8.2% ל-13.5 דולר לאונקיה, ובסיכום של השבועיים האחרונים כבר עלה מחיר הכסף ב-25.1%. לעומתם הוסיפו לרדת מחירי הפלטינה והפלדיום, המושפעים מההאטה בתעשיית הרכב העולמית: מחיר הפלטינה הוסיף לרדת זה שבוע רביעי ברציפות ב-2.9% ל-1,113.7 דולר לאונקיה, ממחיר השיא שלה השנה, 2,308.8 דולר לאונקיה ב-4 במארס, כבר ירד מחיר הפלטינה ב-52%. מחיר הפלדיום הוסיף לרדת זה שבוע רביעי ברציפות ב-4.8% ל-225.5 דולר לאונקיה. ממחיר השיא שלו השנה, 608.75 דולר לאונקיה ב-4 במארס, כבר ירד מחיר הפלדיום ב-63%.
גם במחירי הסחורות החקלאיות לא הייתה מגמה אחידה בשבוע שעבר: האורז עלה ב-3.5% ל-19.88 סנט לפאונד, הסויה ב-1.8% ל-11.64 דולר לבושל, והתירס ב-0.14% ל-5.43 דולר לבושל. לעומתם ירד מחיר החיטה ב-0.3% ל-7.16 דולר לבושל, ומחיר הכותנה ירד ב-3.4% ל-60.38 סנט לפאונד, אבל על כך עוד בהמשך.
כותנה
מחיר הכותנה ירד ב-3.4% בשבוע האחרון, חוזה עתידי לחודש דצמבר 2008 נסגר ביום שישי שעבר בבורסת NYBOT במחיר של 60.38 סנט לפאונד. ממחיר השיא של הכותנה השנה, 100.66 סנט לפאונד ב-5 למארס, כבר ירד מחירה ב-40%. יתר על כן, בחישוב בערכים ריאליים בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה כבר ירד מחיר הכותנה משיאו בשנת 1973 ב-86%.
נוכח הירידה החדה במחיר הכותנה מהערכים של חודש מארס השנה, נשאלת השאלה אם השתנו התנאים הבסיסיים של היצע וביקוש, או שמא הכותנה רק "נגררת" אחר יתר הסחורות ונמכרת כיום במחיר הנמוך מערכה האמיתי. אם כן, העובדתית התנאים הבסיסיים השתנו: הן בביקוש והן בהיצע חלו שינויים בחודשים האחרונים.
מצד אחד, תפוקת הכותנה נמצאת בירידה: בארצות הברית, יצואנית הכותנה הגדולה בעולם, קטן שטח גידול הכותנה בעונת הגידול הנוכחית ל-9.4 מיליון אקרים, שטח גידול הכותנה הנמוך ביותר מאז שנת 1983. שטח גידול הכותנה קטן על מנת לפנות שטחים לגידול תירס, סויה וחיטה שהם גידולים רווחים יותר. במחירים של היום גידול הכותנה בארצות הברית משתלם פחות לחקלאים למרות סובסידיות של כ-2 מיליארד דולר שממשלת ארצות הברית מחלקת למגדלי הכותנה.
מצד שני, ישנה גם ירידה בביקוש העולמי לכותנה בעיקר מצד סין, יבואנית הכותנה הגדולה בעולם: בחודש אוגוסט ירד יבוא הכותנה לסין ב-12.1% בהשוואה לחודש הקודם, וב-28% משנה לשנה. למרות הירידה בביקוש מסין הביקוש לכותנה בעולם בשנים הקרובות צפוי להיות גדול מהתפוקה העולמית; ולפיכך מעריכים המומחים שצפויה עלייה משמעותית במחירי הכותנה, כשיראו סימנים לסיום המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי.
בטבלה להלן מפורטים התפוקות, הצריכה והמלאי העולמי של הכותנה. הנתונים לעונות 2007/2008 ו-2008/2009 הן הערכות של משרד החקלאות האמריקני:
סין היא יצרנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 30% מייצור הכותנה העולמי, הודו באה אחריה ולה 24%, ארצות הברית – 16%, פקיסטאן – 7%, ברזיל – 6% ואוזבקיסטאן – 5% מייצור הכותנה העולמי.
סין היא גם צרכנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 42.2% מצריכת הכותנה העולמית, אחריה הודו ולה 14.9%, פקיסטאן – 10%, טורקיה – 5.1 וארצות הברית – 3.7 מצריכת הכותנה העולמית.
ארצות הברית היא יצואנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 39% מיצוא הכותנה העולמי, אחריה אוזבקיסטאן ולה 11%, אוסטרליה – 7%, הודו – 6% וברזיל – 5% מיצוא הכותנה העולמי.
סין היא יבואנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 43% מיבוא הכותנה העולמי, אחריה טורקיה – 8%, אינדונזיה – 5%, בנגלדש – 5% ותאילנד – 5% מיבוא הכותנה העולמי.
הביקוש לכותנה גדל בשיעור ניכר בשנים האחרונות בגלל הצמיחה בפעילות הכלכלית העולמית ובגלל העלייה ברמת החיים בארצות רבות. כמו כן, גדלה גם תפוקת הכותנה העולמית בשיעור ניכר, בעיקר בשל שיפור בתשואת היבולים.
ההערכה היא כי הביקוש לכותנה יוסיף לגדול עקב המשך הצמיחה בכלכלה העולמית וגם מכיוון שמדיניות מסחר בין-לאומית ליברלית יותר מורידה את מחירי הבדים העשויים מכותנה ובכך מגדילה את הצריכה. גם העלייה במחירי הנפט הגולמי, המשמש חומר גלם לסיבים סינטטיים, משפיעה על מחיר הכותנה ומגדילה את האטרקטיביות של השימוש בסיבי כותנה.
משנת 1970 גדלה תפוקת הכותנה העולמית ב-95%: השיפור בתשואת היבולים תרם 90% לגידול, והגדלת שטח הגידול תרמה 10% בלבד להגדלת התפוקה. תשואת יבול הכותנה גדלה מ-380 קילוגרם להקטר בשנת 1970 ל-722 קילוגרם להקטר כיום. במבט לעתיד נראה שרק שיפור בתשואת היבולים תביא להגדלת ייצור הכותנה העולמית, מכיוון שהרחבת שטחי גידול הכותנה אינה כדאית כיום, ישנם גידולים אחרים כמו תירס, חיטה וסויה, הרווחיים פי כמה.
איך משקיעים בכותנה
תעודת הסל החדשה, iPath DJ AIG Cotton TR Sub-Idx ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול BAL החל מ-25 ביוני השנה. התעודה עוקבת אחרי מחיר החוזים העתידיים לכותנה בבורסת NYBOT.
החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על כותנה:
תעודת הסל ETFS Cotton נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה COTN. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, המבוסס על מחיר חוזי הכותנה בבורסת NYBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל החדשה ETFS Short Cotton נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SCTO. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הכותנה ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל החדשה ETFS Leveraged Cotton נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LCTO. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הכותנה יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הכותנה יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הכותנה. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלדה – 10.6%, פחם – 10.3%, חזיר קפוא – 9.7%, כסף – 8.2%, עופרת – 8.1%, בדיל – 4.7%, סוכר – 4.6%, ניקל – 4.5%, נפט – 4.0%, אבץ – 3.9%, נפט להסקה – 3.6%, אורז – 3.5%, אתנול – 2.8%, זהב – 2.8%, קקאו – 2.0%, חזיר לפיטום – 1.9%, סויה – 1.8% ובנזין – 1.5%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אורניום – 8.3%, פלדיום – 4.8%, כותנה – 3.4%, פלטינה – 2.9%, גז טבעי – 1.7% ו- בקר חי – 0.8%.
לסיכום, אני רוצה לאחל שנה טובה לכל גולשי Bizportal
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.