מה היה לנו בסחורות ולמה דווקא בכותנה?

אריה גורן אנליסט גלובלי בכלל פיננסים סוקר את המסחר בסחורות
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות, אם כי מתונות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בשבוע שעבר בשיעור של 1.39%. זאת בהשוואה לירידה שבועית חדה של 3.35% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה חדה עוד יותר של 3.98% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר נחלש בשבוע שעבר ב-1.03% ביחס לאירו ל-1.461 דולר לאירו, וביחס לשקל ב-2.84% ל-3.421 שקל לדולר.

כל מחירי סחורות האנרגיה, מלבד הגז הטבעי, עלו בשבוע האחרון. מחיר הנפט הוסיף לעלות זה שבוע שני ברציפות ב-4.0% ל-106.89 דולר לחבית, מחיר הנפט נמוך כיום ב-27.4% ממחיר השיא שלו ב-11 ביולי השנה, שהיה 147.27 דולר לחבית. מחיר הפחם עלה ב-10.3% ל-120 דולר לטון, מחיר הנפט להסקה עלה ב-3.6% ל-3.02 דולר לגלון, מחיר האתנול עלה ב-2.8% ל-2.26 דולר לגלון, ומחיר הבנזין עלה ב-1.5% ל-2.62 דולר לגלון. לעומתם ירד מחיר הגז הטבעי ב-1.7% ל-7.63 דולר למיליון BTU, ממחירו הגבוה השנה 14.08 דולר ב-2 ביולי כבר ירד מחיר הגז הטבעי ב-45.8%. בהשוואה למחיר הנפט, על בסיס אנרגטי שווה נמכר הגז הטבעי בהנחה של 59% לעומת הנפט.

במחירי המתכות האצילות לא הייתה מגמה אחידה בשבוע שעבר: הזהב עלה ב-2.8% ל-888.5 דולר לאונקיה, הכסף הוסיף לעלות זה שבוע שני ברציפות ב-8.2% ל-13.5 דולר לאונקיה, ובסיכום של השבועיים האחרונים כבר עלה מחיר הכסף ב-25.1%. לעומתם הוסיפו לרדת מחירי הפלטינה והפלדיום, המושפעים מההאטה בתעשיית הרכב העולמית: מחיר הפלטינה הוסיף לרדת זה שבוע רביעי ברציפות ב-2.9% ל-1,113.7 דולר לאונקיה, ממחיר השיא שלה השנה, 2,308.8 דולר לאונקיה ב-4 במארס, כבר ירד מחיר הפלטינה ב-52%. מחיר הפלדיום הוסיף לרדת זה שבוע רביעי ברציפות ב-4.8% ל-225.5 דולר לאונקיה. ממחיר השיא שלו השנה, 608.75 דולר לאונקיה ב-4 במארס, כבר ירד מחיר הפלדיום ב-63%.

גם במחירי הסחורות החקלאיות לא הייתה מגמה אחידה בשבוע שעבר: האורז עלה ב-3.5% ל-19.88 סנט לפאונד, הסויה ב-1.8% ל-11.64 דולר לבושל, והתירס ב-0.14% ל-5.43 דולר לבושל. לעומתם ירד מחיר החיטה ב-0.3% ל-7.16 דולר לבושל, ומחיר הכותנה ירד ב-3.4% ל-60.38 סנט לפאונד, אבל על כך עוד בהמשך.

כותנה

מחיר הכותנה ירד ב-3.4% בשבוע האחרון, חוזה עתידי לחודש דצמבר 2008 נסגר ביום שישי שעבר בבורסת NYBOT במחיר של 60.38 סנט לפאונד. ממחיר השיא של הכותנה השנה, 100.66 סנט לפאונד ב-5 למארס, כבר ירד מחירה ב-40%. יתר על כן, בחישוב בערכים ריאליים בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה כבר ירד מחיר הכותנה משיאו בשנת 1973 ב-86%.

נוכח הירידה החדה במחיר הכותנה מהערכים של חודש מארס השנה, נשאלת השאלה אם השתנו התנאים הבסיסיים של היצע וביקוש, או שמא הכותנה רק "נגררת" אחר יתר הסחורות ונמכרת כיום במחיר הנמוך מערכה האמיתי. אם כן, העובדתית התנאים הבסיסיים השתנו: הן בביקוש והן בהיצע חלו שינויים בחודשים האחרונים.

מצד אחד, תפוקת הכותנה נמצאת בירידה: בארצות הברית, יצואנית הכותנה הגדולה בעולם, קטן שטח גידול הכותנה בעונת הגידול הנוכחית ל-9.4 מיליון אקרים, שטח גידול הכותנה הנמוך ביותר מאז שנת 1983. שטח גידול הכותנה קטן על מנת לפנות שטחים לגידול תירס, סויה וחיטה שהם גידולים רווחים יותר. במחירים של היום גידול הכותנה בארצות הברית משתלם פחות לחקלאים למרות סובסידיות של כ-2 מיליארד דולר שממשלת ארצות הברית מחלקת למגדלי הכותנה.

מצד שני, ישנה גם ירידה בביקוש העולמי לכותנה בעיקר מצד סין, יבואנית הכותנה הגדולה בעולם: בחודש אוגוסט ירד יבוא הכותנה לסין ב-12.1% בהשוואה לחודש הקודם, וב-28% משנה לשנה. למרות הירידה בביקוש מסין הביקוש לכותנה בעולם בשנים הקרובות צפוי להיות גדול מהתפוקה העולמית; ולפיכך מעריכים המומחים שצפויה עלייה משמעותית במחירי הכותנה, כשיראו סימנים לסיום המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי.

בטבלה להלן מפורטים התפוקות, הצריכה והמלאי העולמי של הכותנה. הנתונים לעונות 2007/2008 ו-2008/2009 הן הערכות של משרד החקלאות האמריקני:

סין היא יצרנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 30% מייצור הכותנה העולמי, הודו באה אחריה ולה 24%, ארצות הברית – 16%, פקיסטאן – 7%, ברזיל – 6% ואוזבקיסטאן – 5% מייצור הכותנה העולמי.

סין היא גם צרכנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 42.2% מצריכת הכותנה העולמית, אחריה הודו ולה 14.9%, פקיסטאן – 10%, טורקיה – 5.1 וארצות הברית – 3.7 מצריכת הכותנה העולמית.

ארצות הברית היא יצואנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 39% מיצוא הכותנה העולמי, אחריה אוזבקיסטאן ולה 11%, אוסטרליה – 7%, הודו – 6% וברזיל – 5% מיצוא הכותנה העולמי.

סין היא יבואנית הכותנה הגדולה בעולם ולה 43% מיבוא הכותנה העולמי, אחריה טורקיה – 8%, אינדונזיה – 5%, בנגלדש – 5% ותאילנד – 5% מיבוא הכותנה העולמי.

הביקוש לכותנה גדל בשיעור ניכר בשנים האחרונות בגלל הצמיחה בפעילות הכלכלית העולמית ובגלל העלייה ברמת החיים בארצות רבות. כמו כן, גדלה גם תפוקת הכותנה העולמית בשיעור ניכר, בעיקר בשל שיפור בתשואת היבולים.

ההערכה היא כי הביקוש לכותנה יוסיף לגדול עקב המשך הצמיחה בכלכלה העולמית וגם מכיוון שמדיניות מסחר בין-לאומית ליברלית יותר מורידה את מחירי הבדים העשויים מכותנה ובכך מגדילה את הצריכה. גם העלייה במחירי הנפט הגולמי, המשמש חומר גלם לסיבים סינטטיים, משפיעה על מחיר הכותנה ומגדילה את האטרקטיביות של השימוש בסיבי כותנה.

משנת 1970 גדלה תפוקת הכותנה העולמית ב-95%: השיפור בתשואת היבולים תרם 90% לגידול, והגדלת שטח הגידול תרמה 10% בלבד להגדלת התפוקה. תשואת יבול הכותנה גדלה מ-380 קילוגרם להקטר בשנת 1970 ל-722 קילוגרם להקטר כיום. במבט לעתיד נראה שרק שיפור בתשואת היבולים תביא להגדלת ייצור הכותנה העולמית, מכיוון שהרחבת שטחי גידול הכותנה אינה כדאית כיום, ישנם גידולים אחרים כמו תירס, חיטה וסויה, הרווחיים פי כמה.

איך משקיעים בכותנה

תעודת הסל החדשה, iPath DJ AIG Cotton TR Sub-Idx ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול BAL החל מ-25 ביוני השנה. התעודה עוקבת אחרי מחיר החוזים העתידיים לכותנה בבורסת NYBOT.

החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על כותנה:

תעודת הסל ETFS Cotton נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה COTN. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, המבוסס על מחיר חוזי הכותנה בבורסת NYBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Short Cotton נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SCTO. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הכותנה ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Leveraged Cotton נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LCTO. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הכותנה יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הכותנה יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הכותנה. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלדה – 10.6%, פחם – 10.3%, חזיר קפוא – 9.7%, כסף – 8.2%, עופרת – 8.1%, בדיל – 4.7%, סוכר – 4.6%, ניקל – 4.5%, נפט – 4.0%, אבץ – 3.9%, נפט להסקה – 3.6%, אורז – 3.5%, אתנול – 2.8%, זהב – 2.8%, קקאו – 2.0%, חזיר לפיטום – 1.9%, סויה – 1.8% ובנזין – 1.5%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אורניום – 8.3%, פלדיום – 4.8%, כותנה – 3.4%, פלטינה – 2.9%, גז טבעי – 1.7% ו- בקר חי – 0.8%.

לסיכום, אני רוצה לאחל שנה טובה לכל גולשי Bizportal

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)