המימוש בסחורות נמשך: ההסבר המשכנע והלא משכנע
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-2.09%, ובכך השלים ירידה של 24% מערכו הגבוה בכל הזמנים, שנרשם בשלושה ביולי השנה. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 0.76% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולעלייה של 0.24% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר נחלש ביום שישי שעבר ב-1.54% ביחס לאירו ל-1.421 דולר לאירו, אבל בסיכום שבועי התחזק הדולר ב-0.37%, לאחר שביום חמישי שעבר כבר הגיע שערו ל-1.388 דולר לאירו. הדולר גם התחזק בסיכום שבועי ב-1.2% ביחס לשקל ל-3.621 שקל לדולר.
מחירי כל סחורות האנרגיה, מלבד הבנזין והאתנול, ירדו בשבוע האחרון. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-4.8% ל-101.18 דולר לחבית, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום שישי שעבר כבר ירד מחירו ל-99.99 דולר לחבית. זו הפעם הראשונה מאז 2 באפריל השנה שבה נרשם לנפט מחיר נמוך מ-100 דולר לחבית. מערכו הגבוה בכל הזמנים, 147.27 ב-11 ביולי השנה, כבר ירד מחיר הנפט ב-31.3%. המשך הירידה במחיר הנפט מפתיעה למדי לנוכח סופת ההוריקן העזה "אייק" שהכתה במפרץ מקסיקו והגיעה לטקסס.
הסופה השביתה כ-98% מתפוקת הנפט במפרץ מקסיקו ו-94% מתפוקת הגז הטבעי של האזור. מתקני הנפט במפרץ מקסיקו מייצרים כ-1.3 מיליון חביות נפט ביום, כרבע מתפוקת הנפט של ארה"ב, ו-14% מתפוקת הגז הטבעי שלה. נוסף על כך, גם החלטת מדינות אופ"ק מהשבוע שעבר לשמור על תקרת התפוקה הקודמת ולהימנע מחריגות ממנה (ערב הסעודית מפיקה כיום הרבה מעל המכסה שלה), הייתה יכולה לגרום לעלייה במחיר הנפט, אך הדבר לא התרחש.
מחיר הגז הטבעי ירד ב-1.1% ל-7.37 דולר למיליון BTU, ומחיר הנפט להסקה ירד ב-1.5% ל-2.94 דולר לגלון. מחיר הפחם ירד בשבוע שעבר בשיעור 8.9% ל-91.4 דולר לטון. דרך אגב, הפחם הוא הסחורה שמחירה עלה בשיעור הגבוה ביותר מכל הסחורות לעומת אותה התקופה בשנה שעברה, עלייה של 112.6%. לעומתן עלה מחיר האתנול ב-1.3% ל-2.20 דולר לגלון, ומחיר הבנזין עלה ב-3.1% ל-2.77 דולר לגלון, מפני שהתעורר חשש כי סופת ההוריקן שהשביתה את פעילותם של 13 בתי זיקוק בטקסס תביא למחסור בבנזין.
מתכות אצילות
אף על פי שבמחירי המתכות האצילות נרשמה עלייה של בין 3.0% ל-5.6% ביום שישי שעבר, בסיכום שבועי ירד מחירן ירידה תלולה זה שבוע שני ברציפות. ביום חמישי שעבר ירד מחיר הפלטינה לערכו הנמוך ביותר ב-21 החודשים האחרונים, מחיר הכסף ירד לערכו הנמוך ביותר ב-26 החודשים האחרונים, הפלדיום ירד לערכו הנמוך ביותר ב-36 חודשים, והזהב לערכו הנמוך ביותר ב-11 החודשים האחרונים. בטבלה להלן מפורטים השינויים במחירי המתכות האצילות בשבוע האחרון, השינוי מערכם בתקופה זו בשנה שעברה, וממחיר השיא שלהן בשנת 2008 (כל המחירים בדולרים לאונקיה טרוי – 31.1 גרם).
מנתוני הטבלה בולטת הירידה החדה של מחירי המתכות האצילות ממחירי השיא שלהן בשנת 2008 שנרשמו בחודש מארס; ירידה של 60.1% במחיר הפלדיום, 49.7% במחיר הכסף, 47.6% במחיר הפלטינה ו-26.1% במחיר הזהב. יתר על כן, בחישוב בערכים ריאליים בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה כבר ירד מחיר הזהב משיאו בשנת 1980 ב-72.2%, מחיר הכסף ירד ב-90.8%, מחיר הפלטינה ירד ב-58.4% ומחיר הפלדיום ירד משיאו בשנת 2001 ב-82.2%.
ההסבר הרווח לירידה התלולה במחירי המתכות האצילות הוא התחזקות הדולר בהשוואה לאירו, היות שתנודתם של מחירי הזהב והכסף מקבילה לרוב לאירו המספק השקעה אלטרנטיבית לדולר. אולם הסבר זה אינו משכנע, כיוון שמערכם הגבוה במארס השנה כבר ירדו מחיר הזהב ב-26.1% ומחיר הכסף ב-49.2%, לעומת עלייה של 11.39% במחיר הדולר ביחס לאירו; נוסף על כך, התחזקות הדולר החלה ב-16 ביולי השנה, ואילו מחירי המתכות האצילות החלו לרדת ב-18 במארס.
לדעתי התפנית בסנטימנט המשקיעים הגדולים ביחס למתכות האצילות הייתה הגורם העיקרי לירידה החדה במחירן. חיזוק לטענה זו הוא ירידת מחיר הזהב למרות העלייה בשיעור האינפלציה בארצות הברית, והרי ידוע שהשקעה בזהב משמשת "מקלט בטוח" להגנה מפני אינפלציה ומחירו עולה עם עליית האינפלציה; והנה מדד המחירים לצרכן לחודש יולי בארצות הברית עלה בשיעור כפול מהמצופה ב-0.8%, והאינפלציה בארצות הברית עלתה לערכה הגבוה ביותר ב-17 השנים האחרונות.
מחירי הפלטינה והפלדיום ירדו בחודשים האחרונים בעיקר כתוצאה מהמשבר בענף הרכב. השימוש העיקרי בפלטינה ובפלדיום הוא כחומר מספח בממירים קטליטיים ברכב, הנועדים להקטין את פליטת הגזים המזהמים. בחלק מכלי הרכב המונעים בבנזין החליפו היצרנים את הפלטינה בפלדיום, שמחירו כחמישית ממחיר הפלטינה, אולם בממירים הקטליטיים של כלי הרכב בעלי מנוע דיזל משתמשים בעיקר בפלטינה, שלה כושר ספיחה גדול יותר.
כמחצית מכלי הרכב החדשים באירופה הם בעלי מנוע דיזל החסכוני יותר בצריכת הדלק ממנוע הבנזין, ואילו בארצות הברית משתמשים במנועי דיזל כמעט אך רק ורק למשאיות ואוטובוסים. מכירות כלי הרכב החדשים בארצות הברית, שוק הרכב הגדול בעולם, הגיעו לאחרונה לשפל של 15 שנים: חברת פורד הודיעה בשבוע שעבר שהיא מתכננת להקטין את ייצור כלי הרכב בצפון אמריקה השנה ב-30%, וטויוטה הודיעה שהיא מקטינה את ייצור המכוניות שלה באירופה.
הביקוש לפלטינה גדל בשנת 2007 ב-3.0% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.81 מיליון אונקיות. תעשיית הרכב הייתה הצרכן העיקרי של פלטינה בשנת 2007 וצרכה 54.2% מהצריכה העולמית; תעשיית התכשיטים, שהייתה בעבר הצרכנית העיקרית של פלטינה, צרכה רק 20.4% מצריכת הפלטינה הכללית בעולם בשנת 2007. היצע הפלטינה ירד בשנת 2007 ב-1.4% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.545 מיליון אונקיות, כלומר 265,000 אונקיות פחות מהביקוש.
דרום אפריקה הפיקה 78.4% מהכמות הזו, ורוסיה הפיקה 12.3% מהתפוקה העולמית ממכרות. דרום אפריקה סובלת ממחסור באספקת החשמל, והדבר גורם לירידה בתפוקת המכרות שם. ההערכה היא שתחלופנה לפחות חמש שנים עד שתתגבר דרום אפריקה על המחסור באספקת החשמל. דרום אפריקה גם מפיקה 31.5% מתפוקת הפלדיום העולמית ממכרות ו-11.8% מתפוקת הזהב העולמית ממכרות. 11.7% מהיצע הפלטינה הכללי בשנת 2007 הגיע ממחזור ממירים קטליטיים ישנים. בשנת 2008 צפוי הביקוש העולמי לפלטינה להיות גדול יותר מהתפוקה ממכרות וממחזור ביחד ב-593,000 אונקיות.
איך משקיעים
תעודת הסל הסחירה ביותר לזהב, ,streetTRACKS Gold Trust נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול GLD, החברה המנהלת היא World Gold Trust Services, ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו.
תעודת הסל הסחירה ביותר לכסף, iShares Silver Trust, נסחרת בבורסת AMEX בסימול SLV, החברה המנהלת היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה.
תעודת סל לפלטינה, E-TRACS UBS Long Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTM, החברה המנהלת היא UBS Global Asset Management, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.
תעודת הסל ETFS Physical Palladium נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מאפריל 2007 וסימולה PHPD. תעודת הסל משקיעה בפלדיום ממשי, החברה המנהלת היא ETF Securities, ודמי הניהול הם 0.49% לשנה.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: עופרת – 4.4%, אבץ – 3.9%, בנזין – 3.1%, תירס – 2.7%, סויה – 2.1%, ניקל – 2.0%, בדיל – 1.6% ואתנול – 1.3%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: רכז תפוזים – 15.1%, כסף – 12.4%, פלטינה – 11.5%, פלדיום – 11.0%, פלדה – 9.5%, פחם – 8.9%, אורניום – 5.3%, חזיר לפיטום – 5.0%, זהב – 4.8%, נפט – 4.8%, חיטה – 4.3%, עץ – 3.4%, קקאו – 2.9%, קפה – 2.4%, כותנה – 2.0%, בקר לפיטום – 2.0%, שיבולת שועל – 1.9%, שמן סויה – 1.8%, נפט להסקה – 1.5%, סוכר – 1.4% וגז טבעי – 1.1%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.