האוסטרליאן פייננשל: יתכן שפוטאש תרכוש את Incitec Pivot האוסטרלית

מהדיווח עולה כי יתכן שחברת פוטאש מססקצ'ואן שוקלת להשתלט על יצרנית הדשנים האוסטרלית
אילן קליקה |

יתכן שהמחצית הראשונה והאיתנה של השנה הנוכחית סיפקה לענקית הדשנים הקנדית פוטאש את המימון לחיפוש וביצוע רכישות. האם יצרנית הדשנים האוסטרלית Incitec Pivot (סימול: ICPVF) היא זו שנמצאת על הכוונת? השמועות מתחזקות, אך מספר אנליסטים מביעים סקפטיות.

יתכן שחברת פוטאש מססקצ'ואן, החברה הגדולה ביותר בעולם ליצור אשלג על פי תפוקה, שוקלת להשתלט על יצרנית הדשנים האוסטרלית Incitec Pivot, כך עולה מדיווחי האוסטרליאן פייננשל. החדשות תרמו היום לחברת הדשנים האוסטרלית לא פחות מ-3%.

תחזית שורית במיוחד לשוק האגרו-כימיה חיזק את צמד החברות במהלך המחצית הראשונה של השנה. הגאות בביקוש הגלובלי למוצרי מזון, בעיקר בשר, הדגישו את הצורך בגרעינים, בהם משתמשים גם לצורכי האכלת חיות המשק. גידול הגרעינים מצריך דשנים, ונראה שאספקתם אינה עומדת בתחזיות הביקושים מהודו וסין לשנת 2009, כך עולה מהמגזין פורבס.

האנליסטים, לעומת זאת, נקטו בגישה השמרנית והזהירה עם פרוץ השמועות. "זוהי רק שמועה", אמרו האנליסטים בבתי ההשקעות בבריסבאן לפורבס. "לדעתי הסבירות נמוכה", אמרו האנליסטים בסידני והסבירו שמוזאיק מתאימה יותר לשמועה מאשר פוטאש.

חברת Incitec Pivot, ספקית כימיקלים תעשייתיים, חיזקה לאחרונה את עסקי אספקת חומרי הנפץ למכרות בעקבות גאות מחירי המשאבים הטבעיים. יתרה, בחודש מארס הודיעה החברה כי הגישה הצעת רכש לרכישת יצרנית חומרי הנפץ Dyno Nobel עבור 3.3 מיליארד דולר אוסטרלי.

במהלך שנות ה-90 פוטאש הקנדית חיזקה את מעמדה בשוק הפוספטים בצפון אמריקה על ידי ביצוע שתי רכישות ענק – רכשה את חברת Texasgulf וחברת White Springs Agricultural Chemicals.

נתון נוסף שהופך את חברת Incitec Pivot לאטרקטיבית הינו רווח החברה למחצית הראשונה של השנה – הרווח זינק ביותר מ-300% והסתכם ב-136.4 מיליון דולר אמריקני. בנוסף, העיתון האוסטרלי טען שגם מתחרותיה של פוטאש, חברת יארה הנורווגית, אגריום ומוזאיק בוחנות את אפשרות רכישת חברת Incitec Pivot.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.