חוק דואר הזבל של השר אטיאס: "זהו גזר דין מוות, המון עסקים קטנים לא יוכלו להחזיק מעמד"

כך מסביר עדי פלאוט, בעל מספר עסקים קטנים, את הצד השני והקשה של המטבע; ולמרות מחאתם, "אין לנו בשעה זו פתרון אחר להניח על שולחן שר התקשורת"
משה בנימין |

השר אריאל אטיאס הוכיח יותר מפעם אחת את המגמה הצרכנית אליה הוא חותר תוך חקיקת חוקים בנושאי תקשורת, כגון ענף הסלולר, ערוצי הכבלים והטלוויזיה ועוד.

אחד מהנושאים אותם תקף אטיאס במטרה לשנות את המצב הקיים הוא ענין דואר הזבל ומסרי פרסום המגיעים לקהל הרחב באמצעות הודעת טקסט בסלולר, הודעת אי-מייל במחשב, פליירים בתיבות הדואר או אפילו פקסים. השר בדרך להעביר חוק בנושא שיחייב תשלום קנסות באלפי שקלים לכל הודעה שנשלחה לנמען ללא אישור מקדים שלו.

המרוויחים הישירים של ההחלטה הם אלפי צרכנים שיזכו לשקט סביבתי וירידה משמעותית בגלי ההתקפה של הודעות פרסום איזוטריות המגיעות דרך ערוצים אלו.

עם זאת, הנפגעים העיקריים הם אותם עסקים קטנים שערוצי פרסום זולים אלו (יחסית) מהווים בעבורם את דרך התקשורת העיקרית עם הלקוח, שימורו ופנייה למעגל לקוחות חדש.

"יש פה איפה ואיפה בצורה כזו שעסקים קטנים לא יוכלו לעולם לשלם את הסכומים על ערוצי המדיה היקרים כמו טלוויזיה ועיתונות בעוד הציבור מוצף בפרסום מכיוונים אלו ואנחנו, הקטנים הם אלו שנחסמים". כך לדבריו של עדי פלאוט, העומד בראש מספר עסקים קטנים ועתיד לחוות את החקיקה של השר אטיאס על בשרו.

"חייבים להבין שיש עסקים קטנים בהם הלקוחות הם חד-פעמיים ולא חוזרים שוב ועסקים כאלו שצריכים להשיג לקוחות חדשים פשוט נחסמים ולא יכולים לפנות לקהל חדש, והמאגר הולך וקטן".

פלאוט מזכיר את הפגיעה הכספית ומסביר, ישנם 400 אלף עסקים בישראל. הרוב הם עסקים קטנים והמהלך הזה רק יחליש אותם. אנחנו נמצא בעלי עסקים קטנים עם צניחה משמעותית בפרנסה. אני לא חושב שהציבור יוכל לעמוד בזה".

יש לכם סוג של פתרון אחר להציע לשר אטיאס?

"אני אגיד לך את האמת. בשעה זו עדיין אין לנו פתרון שאפשר להניח על שולחנו של השר, אבל לסגור את החמצן לכמות גדולה מאוד של אנשים פשוט לא תפסיק את כמות ה-spam. צריך לזכור ש-70% מהזבל המתקבל מגיע מחו"ל, כך שהגולש הממוצע עדיין ימצא עצמו מוצף במסרים פרסומיים".

ומה אתם עושים כדי לנסות לשנות את רוע הגזירה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.