ביום 23.3.2004 התקבל בכנסת חוק עבודת נשים (תיקון מספר 24), התשס"ד-2004 (להלן: "התיקון"), שעניינו הבטחת תשלומים לקופות גמל לעובדות בתקופת שמירת הריון וחופשת לידה.

במסגרת תיקון זה, נוסף לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 סעיף 7א, לפיו עובד או עובדת, הזכאים לדמי לידה, וכן עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון, והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל (כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005), ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור, בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההיריון, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה, כאילו הוסיפו לעבוד בתקופה האמורה. הזכאות כאמור תקום בהתקיים כל אלה:

1. העובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות.

2. העובדת או העובד עבדו אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההיריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין. לעניין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההיריון.

בתיקון נקבע, כי תחילתו תהיה ב-1 לחודש שלאחר פרסום תקנות בדבר מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים.

ביום 14.8.2008 פורסמו ברשומות תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008 (להלן: "התקנות"). להלן עיקר ההוראות שבתקנות:

הגדרת שכר עבודה

-----------------

בהתאם לתקנות, שכר העבודה לגבי עובד או עובדת במשכורת (עובד חודשי), יהיה שכר העבודה החודשי. שכר העבודה לגבי עובד או עובדת בשכר (עובד שאינו במשכורת), יהיה שכר העבודה הממוצע בששת החודשים, שקדמו לתקופה בעדה הם זכאים לדמי לידה או לגמלת שמירת הריון, בהם עבדו בפועל.

תשלומים שנהג המעביד בלבד לשלם לקופת הגמל

-------------------------------------------

נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך בתשלומם כאמור, במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה, כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה בה הם זכאים לדמי לידה או לגמלת שמירת הריון.

תשלומים לקופת גמל בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון

נהגו המעביד והעובדת לשלם תשלומים לקופת גמל, ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו ויעביר את תשלומי העובדת בתקופה זו, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה, מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו.

העובדת תפקיד את התשלומים החלים עליה, לא יאוחר מהיום הקובע, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה). אולם, אין בהפקדת התשלומים במועד מאוחר יותר, כדי לגרוע מחובת המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים כמפורט לעיל.

תשלומים לקופת גמל בתקופה שבה העובדת או העובד זכאים לחופשת לידה

נהגו המעביד והעובדת לשלם תשלומים לקופת גמל, ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו, ויעביר את תשלומי העובדת או העובד בתקופה זו.

ביחס לתשלומי העובדת או העובד נקבע, כי המעביד ינכה, ככל שניתן, מהשכר האחרון לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת גמל בעד שני חודשים, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל בעבור החודש, שבעדו משתלם השכר כאמור. את יתרת התשלומים, אשר לא נוכו כאמור, ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה, שישלם להם המעביד לצורך זה.

המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, ויעביר את תשלומי העובדת או העובד, במועדים, שבהם היה משלם את התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.

חובת מסירת הודעה לעובדת או לעובד

----------------------------------

על המעביד למסור לעובדת או לעובד הודעה בדבר ההוראות שבתקנות, לפי הטופס שבתוספת, במועדים אלה:

1. לעובדת - תוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה.

2. לעובד - תוך זמן סביר מיום, שהעובד הודיע, כי בכוונתו לצאת לחופשת לידה.

הוראות תחילה ותחולה

---------------------

תחילתן של התקנות ב-1 בחודש שלאחר פרסומן, קרי 1.9.2008.

התקנות יחולו על עובדת, שזכאותה לגמלת שמירת הריון החלה ביום 1.9.2008 ואילך, ועל עובד או עובדת, שזכאותם לדמי לידה החלה ביום 1.9.2008 ואילך.

במסגרת התקנות, בוטלו תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), תשנ"א-1991. עם זאת, עובדת או עובד, שזכאותם לדמי לידה החלה לפני יום 1.9.2008, ימשיכו המעביד והעובדת או העובד, לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה כאילו המשיכו תקנות הבטחת פנסיה לחול ביום האמור ולאחריו.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"