הישראלים כבר לא קונים סובארו: ירידה של 84.7% ברווח הנקי בחציון ה-1 של 2008

החברה מדווחת על ירידה של 24.2% במסירת רכבים לעומת התקופה המקבילה אשתקד; "הירידה במכירות לשוק המוסדי היא הסיבה; קיבלנו החלטה לא לשחוק את הרווחיות מעבר לקיים"
משה בנימין |

חברת יפנאוטו, יבואנית סובארו מדווחת על תוצאותיה הכספיות לחציון הראשון של 2008, ואלו רחוקים מלהיות מעודדים. להבדיל מרכבים אחרים כמו מאזדה שהפכה מזמן להיות הרכב הישראלי המוביל, סובארו הוותיקה מאבדת ממעמדה וכבר לא מושכת את הקהל הישראלי.

הרווח הנקי של החברה במאוחד בחציון ה-1 של 2008 נחל ירידה של כ-84.7%והסתכם בסך של כ-5.5 מיליון שקל (כ-1.1% מההכנסות), לעומת רווח בסך של כ- 36 מיליון שקל (כ-5.9% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות החברה לחציון ה-1 של 2008 הסתכמו לכ- 494 מיליון שקל בהשוואה לכ- 606 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (קיטון של 18.5%). ההכנסות במגזר הרכב בתקופה זו הסתכמו לסך של כ- 443 מיליון שקל לעומת סך של כ- 563 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (קיטון של 21.3%).

החברה מסרה במחצית הראשונה של השנה כ- 4,050 כלי רכב מול כ- 5,340 רכבים בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ- 24.2%.

השוק המוסדי אשם. "לא נשחוק את הרווחיות מעבר לקיים"

אלי דוד, מנכ"ל יפנאוטו החזקות: "הקיטון בכמות כלי הרכב שמסרה החברה בחציון הראשון לשנת 2008 בהשוואה לחציון הראשון אשתקד נובע מהירידה שחלה במכירות לשוק המוסדי בעוד שבמכירות לשוק הפרטי קיימת יציבות. החברה קיבלה החלטה לא לשחוק את הרווחיות, מעבר לשחיקה הקיימת, על ידי הורדת מחירים נוספת לשוק המוסדי, ולו גם במחיר של קיטון בהיקף המסירות לפלח שוק זה.

בנוסף, הפגיעה ברווחיות נבעה בין היתר מהורדת מחירי המכירה של הדגמים העיקריים של החברה וזאת בעקבות הורדת סף הכניסה לקבוצת שווי שימוש 2 ושווי שימוש 4.

הקיטון במכירות והשחיקה במחירי המכירה יחד עם הוצאות מימון גבוהות במיוחד, הביאו לפגיעה בתוצאות הכספיות של החברה.

נקודת האור היחידה: חלקי חילוף ושירותי מוסך

ההכנסות במגזר חלקי חילוף ושירותי מוסך מחיצוניים של החברה במאוחד בתקופה של שישה חודשים שנסתיימה ביום 30 ביוני, 2008 הסתכמו לסך של כ- 49.3 מיליון ₪ לעומת סך של כ- 41.8 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 18.0% ).

מפרסמים יותר - מוכרים פחות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.