הדילמה של פישר: מה יעשה עם הריבית ביום שני?
פרוטוקול החלטת הריבית לחודש אוגוסט העלה כי שלושה מחברי הנהלת בנק ישראל תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי ואילו השניים האחרים תמכו בהעלאתה ב-25 נקודות בסיס ל-4% . אלו האחרונים זכו לתמיכתו של הנגיד סטנלי פישר (אין מדובר בהחלטת רוב אלא בהחלטת הנגיד) כך שהריבית הועלתה לבסוף.
ההחלטה להעלות את הריבית המשיכה את קו חוסר השקיפות בהתנהלות של בנק ישראל מתחילת השנה, הבא לידי ביטוי בשינויים תכופים בכיוון הריבית (כאן המקום לסייג ולומר כי משטר של יעד אינפלציה גוזר בהגדרה סטיית תקן גבוהה יותר של הריבית מכיוון שהיא הכלי העיקרי העומד בידי הבנק כדי להשיג את היעד):
לאחר ההפתעות האינפלציוניות בסוף 2007 הועלתה הריבית לינואר ל-4.25%. החרפת המשבר הפיננסי בעולם התגלגלה לכדי אימוץ תרחיש של האטה חריפה ומהירה במשק הישראלי שתורגמה לקיצוץ הריבית בשתי מנות עד ל-3.25% בחודש אפריל. לאחר שההאטה בוששה לבוא והאינפלציה, שכידוע מגיבה בפיגור לא קצר כלל וכלל (כשנה וחצי מתחילת ההאטה), המשיכה להרים ראש, הועלתה הריבית בשלושת החודשים האחרונים ל-4%.
ההעלאה האחרונה כאמור הייתה לא טריוויאלית. ערב ההודעה עמדו מרבית הכוחות בכיוון של יציבות בריבית ובראשם: מדד יוני שהפתיע למטה, סימנים ראשונים להאטה בפעילות, ירידה חדה במחירי הסחורות כאשר כל אלה הובילו גם לירידה חדה בציפיות לאינפלציה. מנגד, עמדו הכוחות התומכים בהעלאת הריבית וכעיקר האינפלציה הגבוהה משמעותית מהיעד, אי הודאות בנוגע לעוצמת ההאטה ולגבי הכיוון של מחירי הסחורות.
הפיתרון אותו מצא הבנק היה להעלות את הריבית ולסמן כי הוא עובר לעמדה ניטראלית. בחירה זו תמוהה למדי בהתחשב בכך שהבנק הסתמן קודם לכן כאחד שיותר חושש מההאטה מאשר מהאינפלציה. כשסוף -סוף הכוחות נטו לכיוון זה, בכל זאת החליט להעלות ריבית. במקום לבחור בפיתרון של להמתין חודש אחד ועדיין לשדר שיעלה את הריבית במידת הצורך.
ולמה כל ההקדמה הזו?
כי עכשיו ניצב הבנק בפני החלטת הריבית לחודש אוגוסט עם תנאים פחות נוחים. המדד המשולב למצב המשק אמנם ירד ביולי אך אין להסתמך על כך יתר על המידה מכיוון שנתוני החודשים הקודמים גם כן פורסמו תחילה כשליליים ותוקנו כלפי מעלה (סה"כ תיקון מצטבר משמעותי של 0.7% לנתוני אפריל-יוני).
מדד יולי, שהפתיע באופן חד כלפי מעלה, שוב הבהיר לבנק כי סיפור האינפלציה רחוק מלהסתיים. נחמה מסוימת יכול הבנק למצוא בשוק האג"ח, שלא התרשם מהמדד המפתיע האחרון, כך שהציפיות לאינפלציה לטווחים השונים נמצאות בתוך היעד ונעות סביב 2.7%-2.8%. זוהי נחמה מסוימת בלבד, מכיוון שהציפיות אמנם בתוך היעד אך קרובות מאוד לגבול העליון ובשוק תזזיתי הן יכולות, כמו שקרה לא פעם בחודשים האחרונים, לחצות במהרה את גבול 3%.
אז למה יתן בנק ישראל משקל בהחלטה הנוכחית? כנראה לכך שדווקא מדד יוני היה לא מייצג, לכך שהמדד המשולב שעודכן באופן ניכר כלפי מעלה ולסיכון שהאינפלציה הגבוהה תתגלגל ללחצי שכר בעתיד. כל אלה מחזקים את ההסתברות לכך שנראה העלאת ריבית גם בחודש הנוכחי ל-4.25%, ומכיוון שבסבירות גבוהה האינפלציה תמשיך להכביד גם בחודשים הבאים, לא תהיה זו העלאת הריבית האחרונה השנה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
