"בצהרי היום" בשוק ההון - קרבות גורליים בפתח

האם החברות יצליחו לשלם את חובן ולהוריד את מפלס החרדה?
מיכה צ'רניאק |

סביר להניח שרוב הקוראים את הטור הם אנשים צעירים שהכותרת "בצהרי היום" לא אומרת להם דבר מלבד שאולי זה הזמן לאכול משהו; אבל הקוראים המבוגרים וחובבי הקולנוע בוודאי זוכרים את הסרט האלמותי, בכיכובו של גארי קופר, שמתאר את השעות לפני דו-קרב גורלי בין טוב לרע בשעה 12:00 בדיוק.

זו בדיוק הציפייה שלי בשבועות האחרונים. נראה ששוק ההון נכנס למצב של קיפאון וכולם מחכים לקרבות הגורליים של צהרי היום. במילים שלנו: האם חברות יצליחו להחזיר את חובן ולשלם את אג"ח שהנפיקו בשנים האחרונות, ולהוריד את מפלס ההיסטריה הגואה בשוק זה?

כדי להיות ספציפיים בואו ניקח דוגמה חיה אחת שניצבת בישורת האחרונה לפני דו הקרב שלה: חברת הכשרה אחזקות; דוגמה זו היא קלה כי מדובר על חברה מאוד פשוטה ושקופה. החברה מהווה זרוע דרכה מחזיק אלי אלעזרא בחברה הציבורית הכשרה ביטוח (בעלות של 82.6%), החברה שנרכשה ע"י אלעזרא ממשפחת נמרודי בשנת 2006 לפי שווי של 255 מיליון שקל.

הכשרה ביטוח הינה מחברות הביטוח הוותיקות בישראל. היא נסחרת לפי שווי של 130 מיליון שקל והדעות בשוק ההון ששווי תיק ביטוח החיים שלה בלבד הינו כ-200 מיליון שקל, איש העסקים שמחזיק את החברה הינו אלי אלעזרא, מטאור עסקי מאשקלון, המחזיק את החברות אלבר להשכרת רכב, אפרידר לבניה ועוד מספר חברות בתחום הנדל"ן.

האג"ח היקפו כ-100 מיליון שקל ואמור להיפרע בתוך שנה (מחציתו כבר בתום השנה), נושא היום תשואה לפדיון של 44% וזאת לאחר שכבר היה בתשואה לפדיון של 100% לפני שבועיים. לא, אתם לא מתבלבלים; חברת אחזקות שמחזיקה בנכס ששוויו נאמד במקרה הכי גרוע ב-100 מיליון שקל וחייבת 100 מיליון שקל נסחרת בתשואה המשקפת חדלות פירעון.

מה זה אומר? שהשוק מעריך שאלי אלעזרא לא ימצא את המשאבים הכספיים לשלם את האג"ח כיוון שאת חברת הכשרה ביטוח לא ניתן לשעבד לצורך קבלת אשראי מהבנק כי הדבר אסור לפי החוק, ומכאן ברור כי ההנחה המשתקפת מהתשואה לפדיון של האג"ח שאלעזרא לא ימצא משאבים כספיים בחודשים הקרובים בסבירות גבוהה.

אם כן, מה זה אומר על החברות שבשליטת אלעזרא? קריסת הכשרה אחזקות יכולה לבשר את סופה של האימפריה שהקים ולכן אין ספק שיעשה ככל יכולתו לשלם את האג"ח ולייצב את הלך הרוחות כנגד החברה. בינתיים ביצעה החברה רכישה עצמית של 3,105,000 ע"נ וכן החליטה על רכישה עצמית של עוד כ-50 מיליון שקל באג"ח. דעת המשקיעים נרגעה קלות אבל עדיין לפי התשואה זה נראה שהאמון בחברה קטן.

כולנו משתתפים בסרט המותח הזה בציפייה לקבלת ההכרעות והוודאות, לאמור קבלת התשלום מהכשרה אחזקות, מפני שחברה זו ועוד רבות שכמותה יכריעו בסופו של דבר את הכף. האם מדובר בקטסטרופה חסרת תקדים בה עשרות חברות יפשטו רגל וישמטו חובות או, כפי שאני חושב, מדובר על אחת מהזדמנויות ההשקעה הטובות בעשרים שנה האחרונות? ואני מדבר על אותן אג"ח קונצרניות שניתן וצריך לבדוק אותן ולהגיע לרמת וודאות גבוה לפני קבלת ההחלטה לגבי ההשקעה בהן.

נשתמע בצהרי היום...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.