"קבוצת אתרים" משתלטת על "מומו הפרה"; רוכשת 51% מפורטל הילדים המצליח

אסף ורטהיימר, מנכ"ל "קבוצת אתרים": המטרה היא להפוך את "קבוצת אתרים" לאחת משלוש קבוצת המדיה הגדולות באינטרנט תוך מתן ערך מוסף לגולשים ולמפרסמים
משה בנימין |

"קבוצת אתרים" הודיעה היום על רכישת 51% מחברת "מומו הפרה" מפעילת הפורטל והרשת החברתית moomoo.co.il המיועד לילדים ובני נוער. חברת "מומו הפרה" נמצאת בשליטת יניב חממי (62%) ועמיחי שמש (38%). עם השלמת הרכישה תחזיק "קבוצת אתרים" פורטלים, אתרי היכרויות ורשתות חברתיות בשווי כולל של כ-10 מליון דולר ובהיקף של למעלה מ 2.1 מליון גולשים ייחודיים מדי חודש, מרביתם בני נוער.

"מומו הפרה", הנחשב לפורטל ולרשת החברתית הגדול והחזק בקרב ילדים ובני נוער, הוקם לפני כ-5 שנים על ידי עמיחי שמש, תלמיד בן 14 בזמנו. האתר הוקם בתחילה כאתר משחקים עבור חבריו ובהמשך צמח ושילב בתוכו רשת חברתית המאפשרת לילדים ובני הנוער להעלות עצמאית דפים של תוכן אישי.

הפורטל, המיועד לגילאי 8-14, מאפשר לילדים ובני הנוער הורדות, סרטונים, מוסיקה, חידוני טריוויה, בדיחות וקומיקס. בנוסף, האתר כולל מגזין המיועד לבני נוער ומועדון. שמו של הפורטל ניתן לו ע"י עמיחי שמש על שם הקלמר שלו שהיה בדוגמה של פרה ואותו כינה "מומו", אשר היה מונח לפניו בזמן שהגה את הרעיון להקים אתר.

על פי נתוני גוגל אנליטיקס, "מומו הפרה" הפרה מונה 1.3 מיליון גולשים שונים בחודש. נתונים אלו מצביעים על כך שהפורטל והרשת החברתית "מומו הפרה", הנמצא בעליה מתמדת, עקף במספר הגולשים אתרים אחרים כמו "מקושרים" ו"Tipo". למעשה, כ-90% מהילדים ובני הנוער בגילאי 8-14 בישראל נחשפים מדי חודש לפורטל.

"קבוצת אתרים", קבוצת האחזקות והשקעות בתחום האינטרנט, הוקמה בשנת 2007 ע"י אסף ורטהיימר, טל צבי נתנאל וארז שפץ. לאחר הגיוס הראשוני הצטרף לקבוצה גל בריל, לשעבר מנכ"ל האתר חבר'ה וכיום סמנכ"ל הפיתוח העסקי של הקבוצה.

לדברי עמיחי שמש, לאחר 5 שנים של הקמת האתר והפיכתו לאתר המוביל לילדים ובני נוער, החברה מעוניינת לשדרג אותו ולהצעידו קדימה בכל האספקים וזו הסיבה לחבירה עם קבוצת "אתרים". "אנו מצפים שהקבוצה תעשה ל"מומו" את מה שהיא עשתה לרשת החברתית שין1" אומר שמש.

לדברי אסף ורטהיימר, מנכ"ל "קבוצת אתרים", עם השלמת העסקה, קבוצת "אתרים" תחלוש על הפורטלים המרכזיים בישראל בהם נמצאים כמעט כל בני הנוער והילדים בגילאי 8-18, על כל המשתמע מכך. "הערך המוסף שלנו" אומר ורטהיימר, "הוא גם ביכולת להגיע לבני הנוער וגם, ובעיקר, ביכולת ובידע שלנו לדעת ל"דבר" בשפה הנכונה לכל פלח גיל כערך מוסף לגולשים ולמפרסמים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות