שדרוג ישראל לשוק מפותח ב-MSCI - טוב או רע? בנק ישראל: ההשקעות הזרות לא ייפגעו

הבנק בדק את השלכות צירוף ישראל גם ל-OECD, והגיע למסקנה: ישראל תמשוך יותר זרים ותגייס הון בזול
עדי בן ישראל |

המגעים על הצטרפות ישראל לארגון המדינות המתועשות (OECD) נמצאים בעיצומם ובנובמבר הקרוב צפוי עדכון גם לגבי כניסתו של המשק הישראלי לרשימת המשקים המפותחים של MSCI. בבנק ישראל החליטו לבדוק כיצד תושפע כלכלת ישראל משני התהליכים הללו, אם אכן יגיעו לכדי מימוש - ויצאו מעודדים.

"הצטרפות ישראל לארגון OECD ולרשימת המדינות המפותחות תביא בוודאי לשיפור מעמדה הבין-לאומי, תקטין את עלויות גיוס ההון שלה, וכן תחייב אותה לעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים מקובלים בניהול מדיניותה הכלכלית", נמסר מבנק ישראל. "עצם המחויבות לעמוד בסטנדרטים גבוהים עשויה להביא לשיפור נוסף בנתוני היסוד של המשק ולהגדיל את כוח המשיכה שלו בעיני משקיעים זרים".

בבחינת מדינות אחרות שעברו כבר את התהליך אותו עוברת היום ישראל והצטרפו למשפחת המדינות המפותחות, עולה כי ההצטרפות ל-OECD כשלעצמה לא הביאה לשינוי משמעותי בהיקף תנועות ההון אל ומהמדינות שהצטרפו לארגון. עם זאת, נתון מעודד הוא שנמצא מתאם חיובי בין ההצטרפות לארגון לשיפור בדירוג. במילים אחרות, כניסה ל-OECD לוותה בדרך כלל בהעלאת דירוג האשראי של אותן מדינות.

בנק ישראל בחן גם, כאמור, את השלכות הצטרפות המשק הישראלי לקטגוריית השווקים המפותחים של MSCI, ומצא כי "המדינות נהנות מהמשך השקעות זרות במניות".

בשוק קיימת מחלוקת מזה זמן רב באשר להשלכות ההצטרפות לרשימת השווקים המפותחים ב-MSCI. יש הטוענים כי מעבר שכזה יפחית את האטרקטיביות של ישראל, שכן היא תהפוך לשחקן קטן בקטגוריה של שווקים מפותחים גדולים, מה שיביא ליציאה של משקיעים זרים מהמשק הישראלי. מנגד, התומכים בכניסה לקטגוריה זו טוענים כי מדובר בשדרוג למשק הישראלי, מה שדווקא ימשוך עוד יותר השקעות זרות.

בנק ישראל מצדד בקבוצה השנייה: "לא נמצא ביסוס לטענה כי הירידה למשקל הנמוך מ-1% בתיק השוק (במדד המדינות המפותחות) הובילה לירידה משמעותית בהיקף ההשקעות בטווח הקצר, או לפגיעה בהן לאורך זמן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.