הסיבות המטורפות לביטול עסקה בינלאומית בגלל אובר ישראליות

צ'פחה על הכתף, איחור בשלוש דקות לפגישה וקניית מתנה בעטיפה הלא נכונה, הן רק כמה דוגמאות לסיבות הפרוזאיות לפיצוץ עסקאות בגלל חוסר הכנה מנטאלית של אנשי עסקים ישראליים
עו"ד ארז מודעי |

"הצלחה עסקית בחו"ל, כמו הצלחה צבאית בטריטוריה זרה תלויה במודיעין לא פחות מאשר באסטרטגיה. אי הבנת המערכות הכלכליות והשלטוניות "בשטח" עלולה לגרום להפסדים , גם אם ה"ביזנס" מצוין.

עו"ד ארז מודעי סוקר את תופעת ישראליות היתר בעסקאות בינלאומיות, ונותן כמה כללי אצבע להתנהגות מול תרבויות זרות.

בין העוסקים בסחר הבינלאומי מסתובב סיפור על בנק סיני שסירב לכבד אשראי דוקומנטרי, שנפתח לטובת יצואן ישראלי. לטענת אותו בנק שטרי המטען לא היו ... בצבע הנכון. מה שהיה חסר לאותו היצואן הוא לאו דוקא ידיעת הצבע ה"נכון" של שטרי המטען באותו מחוז בסין.

המודיעין שהיה חסר לאותו היצואן הוא ההבנה שאי אפשר ליחס לבנק סיני פרובינציאלי אותה אמינות שאנו מייחסים לבנקים הישראלים, ושבסין מסחר, שלטון, כסף ומשפט הם כלים שלובים. "מי שלא עושה שיעורי בית עלול ליפול גם על פרטים שנראים מאד שוליים ולא חשובים".

"סיפור אחר אותו אני מכיר מכלי ראשון הוא על איש עסקים ישראלי ששותף סיני לא עמד בהסכם מולו. היזם הישראלי החליט לתבוע את הסיני בסין, ולמרבה שמחתו הצליח לקבל פסק דין מבית משפט מקומי לטובתו, אך כשהגיש לאחר כבוד את פסק הדין לאותו לסיני, גיחך הסיני בפרצופו של הישראלי וקרע את פסק הדין לעיניו". לדברי עו"ד מודעי הסתבר שפסק הדין התקבל "בכלל במחוז אחר" בסין, מחוז שאין לו כל סמכות שיפוטית על איש העסקים הסיני. זה מה שקורה שחושבים שהחוקים בכל מקום דומים.

בנושא זה חשוב להדגיש את נושא הכרת החוקים הרלבנטיים לכל תחום ותחום, שגם בו ישראלים לא מצטיינים.

"עוד סיפור מוכר, הוא הסיפור על היצואן הישראלי שלקח סוכן אירופי. כיוון שאותו סוכן "לא סיפק את הסחורה" החליט היצואן לא לחדש את הסכם הסוכנות לאחר תקופת הבסיס. רק אז התברר ליצואן, כי הדין ש"בחרו" הצדדים להסכם הסוכנות (בתהליך של סחר סוסים בלתי מושכל ותו לא), מקנה לסוכן זכויות מפליגות בתור מי שלכאורה "פתח את השוק" לאותו היצואן, על אף שכאמור הסוכן לא סיפק את הסחורה.

כלומר, אי השגת המודיעין של משמעות הדין החל על הסכם הסוכנות עלתה ליצואן מיליונים ולא בצדק". מה שנכון לגבי החוק והמסחר, נכון גם לגבי התרבות העיסקית: הישראלים לוקים באי הכרה גם של המנטאליות המקומית.

"שמעתי פעמים רבות, גם מלקוחות שלי, שהמחוות הגופניות של חיבוקים וטפיחות התקבלו נורא אצל הקולגות שלהם מחו"ל. צריך להבין שישראלי שנותן צ'אפחה ליפניבריטיהולנדישבדיאוסטרי מסיים בכך למעשה את מערכת היחסים איתם. מדובר במחווה ברבארית מבחינתם".

גם בנושא הבאת מתנות הישראלים עלולים לשגות, ואף שוגים הרבה פעמים. במקומות מסוימים נתפשת הבאת מתנה כשוחד, וזה מעמיד את הישראלי במצב מאד לא נעים.

במקומות אחרים הבאת מתנה היא חובה - אם אתה לא מביא מתנה אתה פוגע קשות ברגשות הקולגה שלך. וגם כאן ברוב המקומות המתנה תגיע רק אחרי סגירת העסקה ולא לפניה.

מי שמעוניין להביא מתנה כמו מים מארץ הקודש, שיחשוב פעמיים: סיכוי טוב שישראלי אחר הביא כבר לפניו את אותה תשורה. זה הופך את המתנה לנדושה. ואולי חשוב יותר כשמביאים מים או אדמה קדושים: כדאי מאד לוודא שהלקוח שאתם נותנים לו את המתנה הזו יהיה נוצרי ולא מדת אחרת, שממש לא מחשיבה את המים הקדושים של הירדן או את האדמה עליה דרך ישו.

עוד שגיאה נפוצה אצל ישראלים היא בחירת צבע העטיפה של המתנות ביפן. צבע העטיפה יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה מסחררת לעלבון קשה.

אי כיבוד תרבות הזמן

תאונות רבות בעיסקאות קורות בגלל אי כיבוד תרבות הזמן של הצד השני. אי הכרת השוני בתפישת הזמן בין הלאומים השונים, עלולה לייצר בעיות קשות בתקשורת וביחס. למשל בכל נושא האיחורים לפגישות. ביפן למשל אין סובלנות לאיחור בכלל, "חייבים להיות בזמן. נ-ק-ו-ד-ה".

"במערב אירופה איחור של 5 דקות יכול עוד להיתפש כמקובל, אך ממש לא יותר מחמש דקות. בארה"ב אולי לאחר טיפה יותר – עד 10 דקות רבע שעה גבולי - תוך הודעה בטלפון על איחור.

מול זה בהודו שם לוחות זמנים הם משהו אחר לגמרי, איחור של יום (של המארח) יכול להיות מקובל, מפני שהם יכולים להיעלם גם לשבועות ללא התרעה. אי הכרת המנטאליות בנוגע לתפיסת הזמן מעוררת פעמים רבות כל כך הרבה אנטגוניזם, שעסקה לא תוכל לצאת מכאן".

"לסיכום ניתן לומר, שאין די ב"פצצה של מוצר" שותף מתאים ואסטרטגיה מעולה. המודיעין והכרת השטח צריכים לכלול גם אספקטים תרבותיים, כלכליים, עסקיים ומשפטיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.