בכיר בבנק ישראל ל-Bizportal: נחייב את הבנקים להוזיל עמלות

הערכות: בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית גם החודש. רפי גוזלן מפריזמה: האינפלציה לא תתמתן בקרוב; הריבית תיעצר ב-4.5%-4.75%
עדי בן ישראל |

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, היה רוצה מאוד להותיר את הריבית על 4% בסוף החודש. ההאטה הכלכלית בעולם פוגעת במלוא עוצמתה באירופה, יפן ובריטניה - ולפי הנתונים האחרונים היא כבר כאן, בישראל. אך נתוני האינפלציה שפורסמו ביום שישי לא יאפשרו לפישר להותיר את הריבית על כנה.

מדד המחירים לצרכן זינק ב-1.1% בחודש יולי והעמיד את האינפלציה השנתית על 5%. הדלק עלה וכך גם המזון, עמלות הבנקים התייקרו בכ-16% ובשוק מעריכים כי האינפלציה תמשיך להיות גבוהה גם בחודשים הקרובים, מה שמחייב את הנגיד להמשיך במדיניות ההידוק המוניטרי.

"ההחלטה להעלות את הריבית בחודש שעבר הייתה במקומה", אומרים הבוקר גורמים בבנק ישראל ל-Bizportal, אשר מודים כי קשה יהיה להותיר את הריבית על כנה בסוף החודש, וככל הנראה תידרש העלאה נוספת של 0.25% ל-4.25%.

בהודעת הריבית הקודמת אותת בנק ישראל כי יש בכוונתו לעצור את העלאות הריבית, בכל שהשמיט את המשפט: "בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית כפי שהדבר יידרש". אולם מדד יולי הגבוה יחייב את פישר להמשיך בהעלאות הריבית כדי לרסן את האינפלציה, גם אם ההאטה הכלכלית כבר כאן.

"התמתנות באינפלציה - רק בתחילת 2009"

רפי גוזלן, סמנכ"ל השקעות ראשי בבית ההשקעות פריזמה, אינו מאמין שהאינפלציה תתמתן אלא רק בשנת 2009. בשוק מצפים מזה מספר חודשים שההאטה הכלכלית תגיע לישראל ותמתן את האינפלציה; עד כה זה לא קרה, וגוזלן מאמין שזה גם "לא יקרה מהר".

"נתחיל לראות התמתנות באינפלציה רק בתחילת 2009", אומר גוזלן, אשר סבור כי מדד אוגוסט יעלה ב-0.6%. "יש פה שרשרת של האטה כלכלית שהתחילה בארה"ב, עוברת לאירופה ואז לשווקים המתעוררים. אולם לא רואים האטה חריפה בשווקים המתעוררים ואנו לא יודעים מה תהיה גודל ההאטה כאן בישראל. ראינו פה רק סימנים ראשונים של ההאטה, אך היא עדיין לא כאן".

במבט לחודשים הקרובים, גוזלן סבור כי מדד ספטמבר יעלה ב-0.1% ומדד אוקטובר יעלה ב-0.4%, כך שהאינפלציה הגבוהה תמשיך ללוות אותנו בחודשים הקרובים. הריבית, לדעתו, תעלה לרמה של 4.5%-4.75% - ושם תיעצר.

הבנקים יחויבו להוזיל עמלות

"לא נעים". זו תגובתו של גורם בכיר בבנק ישראל לזינוק של 16.2% בעמלות הבנקים בחודש יולי, למרות רפורמת העמלות אותה הציג המפקח על הבנקים שהייתה אמורה דווקא להוזיל את סל התשלומים שלנו לבנקים. בבנק ישראל מתחייבים לבצע תיקונים ברפורמה ולחייב את הבנקים להוזיל עמלות, ולא - "נתערב ונכניס עמלות לפיקוח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.