"הפוטנציאל העסקי של אתרי הרשתות החברתיות עדיין לא ממומש"
מרבית המשתמשים של אתרי רשתות חברתיות מונעים בעיקר על-ידי צרכים אישיים וחיפוש אחר בידור, ולא על-ידי מטרות עסקיות ומעשיות, כך קובע סקר שערכה לאחרונה גרטנר, חברת הייעוץ והמחקר המתמחה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT). בגרטנר אומרים שלמרות העובדה שהפוטנציאל העסקי הטמון באתרים אלה נותר בינתיים, במידה רבה, בלתי ממומש, הם עתידים להפוך ליותר ויותר חשובים בתחרות בין ארגונים גדולים.
"בתוכנות הרישות החברתי טמון פוטנציאל עצום לשיפור הניהול של חברות גדולות", אומר ניק אינגלברכט, מנהל מחקר בגרטנר. "עם זאת, העבודה בתחום זה עדיין לא בוגרת ובינתיים מומלץ לחברות להיות מודעות למתרחש בעולם הצרכני של הרשתות החברתיות. לעת עתה מוטב לחברות ליישם מדיניות שימוש הולמת המנטרת את השימוש של עובדיהן בשירותים כדוגמת פייסבוק ומייספייס בשעות העבודה".
"הסקר, שנערך ב-18 מדינות ואזורים בין החודשים אוקטובר ודצמבר 2007, מצא שמתוך יותר מארבעת אלפים משתמשי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, 38% מחוברים לאתרי רישות חברתי באמצעות PC, פחות מ-1% באמצעות טלפון נייד בלבד, ו-8% באמצעות שתי המדיות גם יחד.
יותר ממחצית המשיבים אמרו שאינם מבקרים באתרי רישות חברתי בקביעות, או שאינם מבקרים בהם אף-פעם. מתוך אלו שדיווחו כי הם מבקרים באתרים כאלה, המשיבים הגברים נטו לגשת לשירותי רישות חברתי דרך הטלפון הנייד והמחשב האישי בתכיפות גבוהה יותר מהמשיבות, והמשתמשים הפעילים ביותר במונחים של שלב בחיים ושל גיל היו רווקים ובני-נוער.
שלוש קבוצות צרכנים
מודל פילוח הצרכנים של גרטנר מזהה שלוש קבוצות של צרכנים המקדימים לאמץ טכנולוגיות וסביר להניח שהמשתייכים אליהן ימהרו יותר להשתמש ברישות החברתי – ה"שאפתנים", "מחפשי השעשועים הצעירים" ו"חובבי הטכנולוגיות".
במסגרת המחקר של גרטנר נתבקשו המשיבים גם לדרג את מידת החשיבות שיש לרישות החברתי עבורם ועד כמה הוא מהווה סיבה לשימוש באינטרנט, לצד 14 יישומים מרכזיים נוספים של האינטרנט.
מעדיפים רשת חברתית עם תוכנות נוספות
למרות הרעש התקשורתי שיש סביב הרישות החברתי, רוב המשיבים משתמשי האינטרנט לא ייחסו חשיבות גבוהה לאתרי הרישות החברתי בהשוואה ליישומי אינטרנט מוכרים אחרים כמו דואר אלקטרוני או חיפוש מידע.
עם זאת, כאשר משלבים את הרישות החברתי ביחד עם צורות מבוססות יותר של קישוריות, לרבות מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני, שיתוף בתמונות, קבצים וחדרי צ'אטים, הרי שיש רמה כוללת גבוהה של התעניינות בהיבטים החברתיים של התקשורת, בניגוד ליישומים אחרים המתבססים על טרנזאקציות, על בידור או על פונקציונליות.
בגרטנר צופים שבקרוב הציבור יראה ברישות החברתי המקוון, פשוט עוד צורת ביטוי עדכנית של דפוס ההתנהגות העתיק של בני האדם. צורת ביטוי הכרוכה בהרחבת טווח הפרוטוקולים והטכנולוגיות המיועדים לתקשורת בין בני אדם.
"אין ספק שהרישות החברתי הוא עתיק כשנותיה של האנושות, ולא משהו חדש שהומצא במיוחד עבור מי שמכונים "הילידים הדיגיטליים", אומרת ג'וליה לין, מנהלת פרויקטים למחקר ולניתוח נתונים בגרטנר. "עם זאת, הרישות החברתי מוצא באינטרנט צורות ביטוי חדשות שעוזרות לעצב
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
