"הפוטנציאל העסקי של אתרי הרשתות החברתיות עדיין לא ממומש"
מרבית המשתמשים של אתרי רשתות חברתיות מונעים בעיקר על-ידי צרכים אישיים וחיפוש אחר בידור, ולא על-ידי מטרות עסקיות ומעשיות, כך קובע סקר שערכה לאחרונה גרטנר, חברת הייעוץ והמחקר המתמחה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT). בגרטנר אומרים שלמרות העובדה שהפוטנציאל העסקי הטמון באתרים אלה נותר בינתיים, במידה רבה, בלתי ממומש, הם עתידים להפוך ליותר ויותר חשובים בתחרות בין ארגונים גדולים.
"בתוכנות הרישות החברתי טמון פוטנציאל עצום לשיפור הניהול של חברות גדולות", אומר ניק אינגלברכט, מנהל מחקר בגרטנר. "עם זאת, העבודה בתחום זה עדיין לא בוגרת ובינתיים מומלץ לחברות להיות מודעות למתרחש בעולם הצרכני של הרשתות החברתיות. לעת עתה מוטב לחברות ליישם מדיניות שימוש הולמת המנטרת את השימוש של עובדיהן בשירותים כדוגמת פייסבוק ומייספייס בשעות העבודה".
"הסקר, שנערך ב-18 מדינות ואזורים בין החודשים אוקטובר ודצמבר 2007, מצא שמתוך יותר מארבעת אלפים משתמשי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, 38% מחוברים לאתרי רישות חברתי באמצעות PC, פחות מ-1% באמצעות טלפון נייד בלבד, ו-8% באמצעות שתי המדיות גם יחד.
יותר ממחצית המשיבים אמרו שאינם מבקרים באתרי רישות חברתי בקביעות, או שאינם מבקרים בהם אף-פעם. מתוך אלו שדיווחו כי הם מבקרים באתרים כאלה, המשיבים הגברים נטו לגשת לשירותי רישות חברתי דרך הטלפון הנייד והמחשב האישי בתכיפות גבוהה יותר מהמשיבות, והמשתמשים הפעילים ביותר במונחים של שלב בחיים ושל גיל היו רווקים ובני-נוער.
שלוש קבוצות צרכנים
מודל פילוח הצרכנים של גרטנר מזהה שלוש קבוצות של צרכנים המקדימים לאמץ טכנולוגיות וסביר להניח שהמשתייכים אליהן ימהרו יותר להשתמש ברישות החברתי – ה"שאפתנים", "מחפשי השעשועים הצעירים" ו"חובבי הטכנולוגיות".
במסגרת המחקר של גרטנר נתבקשו המשיבים גם לדרג את מידת החשיבות שיש לרישות החברתי עבורם ועד כמה הוא מהווה סיבה לשימוש באינטרנט, לצד 14 יישומים מרכזיים נוספים של האינטרנט.
מעדיפים רשת חברתית עם תוכנות נוספות
למרות הרעש התקשורתי שיש סביב הרישות החברתי, רוב המשיבים משתמשי האינטרנט לא ייחסו חשיבות גבוהה לאתרי הרישות החברתי בהשוואה ליישומי אינטרנט מוכרים אחרים כמו דואר אלקטרוני או חיפוש מידע.
עם זאת, כאשר משלבים את הרישות החברתי ביחד עם צורות מבוססות יותר של קישוריות, לרבות מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני, שיתוף בתמונות, קבצים וחדרי צ'אטים, הרי שיש רמה כוללת גבוהה של התעניינות בהיבטים החברתיים של התקשורת, בניגוד ליישומים אחרים המתבססים על טרנזאקציות, על בידור או על פונקציונליות.
בגרטנר צופים שבקרוב הציבור יראה ברישות החברתי המקוון, פשוט עוד צורת ביטוי עדכנית של דפוס ההתנהגות העתיק של בני האדם. צורת ביטוי הכרוכה בהרחבת טווח הפרוטוקולים והטכנולוגיות המיועדים לתקשורת בין בני אדם.
"אין ספק שהרישות החברתי הוא עתיק כשנותיה של האנושות, ולא משהו חדש שהומצא במיוחד עבור מי שמכונים "הילידים הדיגיטליים", אומרת ג'וליה לין, מנהלת פרויקטים למחקר ולניתוח נתונים בגרטנר. "עם זאת, הרישות החברתי מוצא באינטרנט צורות ביטוי חדשות שעוזרות לעצב
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
האב סייבר: החקירה הפלילית על בכירים הושלמה והתיק הועבר לפרקליטות
האב סקיוריטי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, בשיתוף עם רשות המסים, פקיד שומה חקירות ת"א, סיימו לאחרונה את החקירה בעניינו של אייל משה, מייסד החברה הציבורית "האב סייבר סקיוריטי בע"מ" HUB Cyber Security -14.19% אשר
היה מבעלי השליטה בחברה וכיהן בה במהלך התקופה הרלוונטית כמנכ"ל וכדירקטור, וכן נושאי משרה בכירים לשעבר נוספים בחברה וחשודים נוספים. התיק הועבר לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה.
מדובר בחקירה מורכבת
ומאומצת שעניינה בחשד לביצוע עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות גניבה בידי מורשה, עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מרמה והפרת אמונים לפי חוק העונשין, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן עבירות שעניינן
העלמת הכנסה לפי פקודת מס הכנסה, וזאת בנוגע לאירועים שאירעו בתקופה שבין יולי 2021 ועד אוגוסט 2023, שבמהלכה נסחרה החברה בבורסה בת"א עד למחיקתה בפברואר 2023. מאותו מועד ועד היום נסחרת החברה בנאסד"ק, ובהתאם להסדר עם רשות ניירות ערך נותרה תאגיד מדווח.
על פי החשד, אייל משה ומעורבים נוספים חשודים, כל אחד על פי חלקו, במעילה בכספי החברה בהיקף של כ-2 מיליון שקל לצרכיהם האישיים. לפי החשד, המעילה בוצעה במרמה ובהסתרה, תוך אי דיווח ורישום כוזב במסמכי החברה. עוד לפי החשד, לאחר שנושאי משרה נוספים נחשפו למעילה,
הם נמנעו מלדווח עליה במועד.
בנוסף, לפי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, בעלי השליטה, נושאי משרה בחברה וגורמים נוספים, כל אחד על פי חלקו, הביאו לכך שהחברה פרסמה דיווחים מטעים וחסרים באשר לאירועים מהותיים הקשורים להליך המיזוג של החברה עם חברת SPAC.
בין הדיווחים המטעים, דיווחה החברה על קבלת התחייבויות להשקעה בלתי חוזרת ממשקיעים מוסדיים, שהוצגו כתנאי מתלה לאישור המיזוג, בעוד שבפועל התחייבויות אלו לא היו מחייבות, וכן דיווחים ביחס למצב ההשקעה שבוצעה על ידי אותם המשקיעים.
- משווי של 1 מיליארד דולר לאפס: האב בצעד אחרון לפני מחיקה מהנאסד"ק
- האב סקיוריטי תבקש לאחד מניות ביחס של 1-20 כדי לא להימחק מהנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך: "סיום חקירה משותפת זו עם רשות המיסים משקף את המדיניות הברורה שלנו להגביר את האכיפה גם מול נושאי משרה בכירים, המעורבים בהפרות בשוק ההון. נמשיך לפעול בנחישות להטלת אחריות אישית, במטרה להגן על השקיפות בשוק ההון
ועל אמון הציבור."
