"הפוטנציאל העסקי של אתרי הרשתות החברתיות עדיין לא ממומש"

כך קובעת חברת הייעוץ והמחקר גרטנר בעקבות סקר שערכה לאחרונה; "בתוכנות הרישות החברתי טמון פוטנציאל עצום לשיפור הניהול של חברות גדולות, עם זאת, העבודה בתחום זה עדיין לא בוגרת"
משה בנימין |

מרבית המשתמשים של אתרי רשתות חברתיות מונעים בעיקר על-ידי צרכים אישיים וחיפוש אחר בידור, ולא על-ידי מטרות עסקיות ומעשיות, כך קובע סקר שערכה לאחרונה גרטנר, חברת הייעוץ והמחקר המתמחה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT). בגרטנר אומרים שלמרות העובדה שהפוטנציאל העסקי הטמון באתרים אלה נותר בינתיים, במידה רבה, בלתי ממומש, הם עתידים להפוך ליותר ויותר חשובים בתחרות בין ארגונים גדולים.

"בתוכנות הרישות החברתי טמון פוטנציאל עצום לשיפור הניהול של חברות גדולות", אומר ניק אינגלברכט, מנהל מחקר בגרטנר. "עם זאת, העבודה בתחום זה עדיין לא בוגרת ובינתיים מומלץ לחברות להיות מודעות למתרחש בעולם הצרכני של הרשתות החברתיות. לעת עתה מוטב לחברות ליישם מדיניות שימוש הולמת המנטרת את השימוש של עובדיהן בשירותים כדוגמת פייסבוק ומייספייס בשעות העבודה".

"הסקר, שנערך ב-18 מדינות ואזורים בין החודשים אוקטובר ודצמבר 2007, מצא שמתוך יותר מארבעת אלפים משתמשי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, 38% מחוברים לאתרי רישות חברתי באמצעות PC, פחות מ-1% באמצעות טלפון נייד בלבד, ו-8% באמצעות שתי המדיות גם יחד.

יותר ממחצית המשיבים אמרו שאינם מבקרים באתרי רישות חברתי בקביעות, או שאינם מבקרים בהם אף-פעם. מתוך אלו שדיווחו כי הם מבקרים באתרים כאלה, המשיבים הגברים נטו לגשת לשירותי רישות חברתי דרך הטלפון הנייד והמחשב האישי בתכיפות גבוהה יותר מהמשיבות, והמשתמשים הפעילים ביותר במונחים של שלב בחיים ושל גיל היו רווקים ובני-נוער.

שלוש קבוצות צרכנים

מודל פילוח הצרכנים של גרטנר מזהה שלוש קבוצות של צרכנים המקדימים לאמץ טכנולוגיות וסביר להניח שהמשתייכים אליהן ימהרו יותר להשתמש ברישות החברתי – ה"שאפתנים", "מחפשי השעשועים הצעירים" ו"חובבי הטכנולוגיות".

במסגרת המחקר של גרטנר נתבקשו המשיבים גם לדרג את מידת החשיבות שיש לרישות החברתי עבורם ועד כמה הוא מהווה סיבה לשימוש באינטרנט, לצד 14 יישומים מרכזיים נוספים של האינטרנט.

מעדיפים רשת חברתית עם תוכנות נוספות

למרות הרעש התקשורתי שיש סביב הרישות החברתי, רוב המשיבים משתמשי האינטרנט לא ייחסו חשיבות גבוהה לאתרי הרישות החברתי בהשוואה ליישומי אינטרנט מוכרים אחרים כמו דואר אלקטרוני או חיפוש מידע.

עם זאת, כאשר משלבים את הרישות החברתי ביחד עם צורות מבוססות יותר של קישוריות, לרבות מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני, שיתוף בתמונות, קבצים וחדרי צ'אטים, הרי שיש רמה כוללת גבוהה של התעניינות בהיבטים החברתיים של התקשורת, בניגוד ליישומים אחרים המתבססים על טרנזאקציות, על בידור או על פונקציונליות.

בגרטנר צופים שבקרוב הציבור יראה ברישות החברתי המקוון, פשוט עוד צורת ביטוי עדכנית של דפוס ההתנהגות העתיק של בני האדם. צורת ביטוי הכרוכה בהרחבת טווח הפרוטוקולים והטכנולוגיות המיועדים לתקשורת בין בני אדם.

"אין ספק שהרישות החברתי הוא עתיק כשנותיה של האנושות, ולא משהו חדש שהומצא במיוחד עבור מי שמכונים "הילידים הדיגיטליים", אומרת ג'וליה לין, מנהלת פרויקטים למחקר ולניתוח נתונים בגרטנר. "עם זאת, הרישות החברתי מוצא באינטרנט צורות ביטוי חדשות שעוזרות לעצב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.