"הפוטנציאל העסקי של אתרי הרשתות החברתיות עדיין לא ממומש"

כך קובעת חברת הייעוץ והמחקר גרטנר בעקבות סקר שערכה לאחרונה; "בתוכנות הרישות החברתי טמון פוטנציאל עצום לשיפור הניהול של חברות גדולות, עם זאת, העבודה בתחום זה עדיין לא בוגרת"
משה בנימין |

מרבית המשתמשים של אתרי רשתות חברתיות מונעים בעיקר על-ידי צרכים אישיים וחיפוש אחר בידור, ולא על-ידי מטרות עסקיות ומעשיות, כך קובע סקר שערכה לאחרונה גרטנר, חברת הייעוץ והמחקר המתמחה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT). בגרטנר אומרים שלמרות העובדה שהפוטנציאל העסקי הטמון באתרים אלה נותר בינתיים, במידה רבה, בלתי ממומש, הם עתידים להפוך ליותר ויותר חשובים בתחרות בין ארגונים גדולים.

"בתוכנות הרישות החברתי טמון פוטנציאל עצום לשיפור הניהול של חברות גדולות", אומר ניק אינגלברכט, מנהל מחקר בגרטנר. "עם זאת, העבודה בתחום זה עדיין לא בוגרת ובינתיים מומלץ לחברות להיות מודעות למתרחש בעולם הצרכני של הרשתות החברתיות. לעת עתה מוטב לחברות ליישם מדיניות שימוש הולמת המנטרת את השימוש של עובדיהן בשירותים כדוגמת פייסבוק ומייספייס בשעות העבודה".

"הסקר, שנערך ב-18 מדינות ואזורים בין החודשים אוקטובר ודצמבר 2007, מצא שמתוך יותר מארבעת אלפים משתמשי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, 38% מחוברים לאתרי רישות חברתי באמצעות PC, פחות מ-1% באמצעות טלפון נייד בלבד, ו-8% באמצעות שתי המדיות גם יחד.

יותר ממחצית המשיבים אמרו שאינם מבקרים באתרי רישות חברתי בקביעות, או שאינם מבקרים בהם אף-פעם. מתוך אלו שדיווחו כי הם מבקרים באתרים כאלה, המשיבים הגברים נטו לגשת לשירותי רישות חברתי דרך הטלפון הנייד והמחשב האישי בתכיפות גבוהה יותר מהמשיבות, והמשתמשים הפעילים ביותר במונחים של שלב בחיים ושל גיל היו רווקים ובני-נוער.

שלוש קבוצות צרכנים

מודל פילוח הצרכנים של גרטנר מזהה שלוש קבוצות של צרכנים המקדימים לאמץ טכנולוגיות וסביר להניח שהמשתייכים אליהן ימהרו יותר להשתמש ברישות החברתי – ה"שאפתנים", "מחפשי השעשועים הצעירים" ו"חובבי הטכנולוגיות".

במסגרת המחקר של גרטנר נתבקשו המשיבים גם לדרג את מידת החשיבות שיש לרישות החברתי עבורם ועד כמה הוא מהווה סיבה לשימוש באינטרנט, לצד 14 יישומים מרכזיים נוספים של האינטרנט.

מעדיפים רשת חברתית עם תוכנות נוספות

למרות הרעש התקשורתי שיש סביב הרישות החברתי, רוב המשיבים משתמשי האינטרנט לא ייחסו חשיבות גבוהה לאתרי הרישות החברתי בהשוואה ליישומי אינטרנט מוכרים אחרים כמו דואר אלקטרוני או חיפוש מידע.

עם זאת, כאשר משלבים את הרישות החברתי ביחד עם צורות מבוססות יותר של קישוריות, לרבות מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני, שיתוף בתמונות, קבצים וחדרי צ'אטים, הרי שיש רמה כוללת גבוהה של התעניינות בהיבטים החברתיים של התקשורת, בניגוד ליישומים אחרים המתבססים על טרנזאקציות, על בידור או על פונקציונליות.

בגרטנר צופים שבקרוב הציבור יראה ברישות החברתי המקוון, פשוט עוד צורת ביטוי עדכנית של דפוס ההתנהגות העתיק של בני האדם. צורת ביטוי הכרוכה בהרחבת טווח הפרוטוקולים והטכנולוגיות המיועדים לתקשורת בין בני אדם.

"אין ספק שהרישות החברתי הוא עתיק כשנותיה של האנושות, ולא משהו חדש שהומצא במיוחד עבור מי שמכונים "הילידים הדיגיטליים", אומרת ג'וליה לין, מנהלת פרויקטים למחקר ולניתוח נתונים בגרטנר. "עם זאת, הרישות החברתי מוצא באינטרנט צורות ביטוי חדשות שעוזרות לעצב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.78%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.