"הפוטנציאל העסקי של אתרי הרשתות החברתיות עדיין לא ממומש"
מרבית המשתמשים של אתרי רשתות חברתיות מונעים בעיקר על-ידי צרכים אישיים וחיפוש אחר בידור, ולא על-ידי מטרות עסקיות ומעשיות, כך קובע סקר שערכה לאחרונה גרטנר, חברת הייעוץ והמחקר המתמחה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT). בגרטנר אומרים שלמרות העובדה שהפוטנציאל העסקי הטמון באתרים אלה נותר בינתיים, במידה רבה, בלתי ממומש, הם עתידים להפוך ליותר ויותר חשובים בתחרות בין ארגונים גדולים.
"בתוכנות הרישות החברתי טמון פוטנציאל עצום לשיפור הניהול של חברות גדולות", אומר ניק אינגלברכט, מנהל מחקר בגרטנר. "עם זאת, העבודה בתחום זה עדיין לא בוגרת ובינתיים מומלץ לחברות להיות מודעות למתרחש בעולם הצרכני של הרשתות החברתיות. לעת עתה מוטב לחברות ליישם מדיניות שימוש הולמת המנטרת את השימוש של עובדיהן בשירותים כדוגמת פייסבוק ומייספייס בשעות העבודה".
"הסקר, שנערך ב-18 מדינות ואזורים בין החודשים אוקטובר ודצמבר 2007, מצא שמתוך יותר מארבעת אלפים משתמשי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, 38% מחוברים לאתרי רישות חברתי באמצעות PC, פחות מ-1% באמצעות טלפון נייד בלבד, ו-8% באמצעות שתי המדיות גם יחד.
יותר ממחצית המשיבים אמרו שאינם מבקרים באתרי רישות חברתי בקביעות, או שאינם מבקרים בהם אף-פעם. מתוך אלו שדיווחו כי הם מבקרים באתרים כאלה, המשיבים הגברים נטו לגשת לשירותי רישות חברתי דרך הטלפון הנייד והמחשב האישי בתכיפות גבוהה יותר מהמשיבות, והמשתמשים הפעילים ביותר במונחים של שלב בחיים ושל גיל היו רווקים ובני-נוער.
שלוש קבוצות צרכנים
מודל פילוח הצרכנים של גרטנר מזהה שלוש קבוצות של צרכנים המקדימים לאמץ טכנולוגיות וסביר להניח שהמשתייכים אליהן ימהרו יותר להשתמש ברישות החברתי – ה"שאפתנים", "מחפשי השעשועים הצעירים" ו"חובבי הטכנולוגיות".
במסגרת המחקר של גרטנר נתבקשו המשיבים גם לדרג את מידת החשיבות שיש לרישות החברתי עבורם ועד כמה הוא מהווה סיבה לשימוש באינטרנט, לצד 14 יישומים מרכזיים נוספים של האינטרנט.
מעדיפים רשת חברתית עם תוכנות נוספות
למרות הרעש התקשורתי שיש סביב הרישות החברתי, רוב המשיבים משתמשי האינטרנט לא ייחסו חשיבות גבוהה לאתרי הרישות החברתי בהשוואה ליישומי אינטרנט מוכרים אחרים כמו דואר אלקטרוני או חיפוש מידע.
עם זאת, כאשר משלבים את הרישות החברתי ביחד עם צורות מבוססות יותר של קישוריות, לרבות מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני, שיתוף בתמונות, קבצים וחדרי צ'אטים, הרי שיש רמה כוללת גבוהה של התעניינות בהיבטים החברתיים של התקשורת, בניגוד ליישומים אחרים המתבססים על טרנזאקציות, על בידור או על פונקציונליות.
בגרטנר צופים שבקרוב הציבור יראה ברישות החברתי המקוון, פשוט עוד צורת ביטוי עדכנית של דפוס ההתנהגות העתיק של בני האדם. צורת ביטוי הכרוכה בהרחבת טווח הפרוטוקולים והטכנולוגיות המיועדים לתקשורת בין בני אדם.
"אין ספק שהרישות החברתי הוא עתיק כשנותיה של האנושות, ולא משהו חדש שהומצא במיוחד עבור מי שמכונים "הילידים הדיגיטליים", אומרת ג'וליה לין, מנהלת פרויקטים למחקר ולניתוח נתונים בגרטנר. "עם זאת, הרישות החברתי מוצא באינטרנט צורות ביטוי חדשות שעוזרות לעצב
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
