דווקא עכשיו - להשקיע באג"ח בסיכון גבוה
החלטת רשות ני"ע לחייב מנהלי הקרנות לדווח על רמת החשיפה לאג"ח לא מדורגות, נוכח הסיכון הרב הגלום בהשקעה בהן, והדרישה שהועלתה למנהלי החברות מנפיקות החוב להעביר לידיה פירוט האמצעים העומדים ברשותם לפירעון החוב, מעלה על סדר היום שאלות ותהיות רבות שחייבים לתת עליהן את הדעת; האם התשואה לפדיון או דירוג האג"ח משקפים באמת את רמת הסיכון? האם חברות הדירוג עושות עבודתן נאמנה וניתן לסמוך על שיקול דעתן? והאם יוזמותיה הברוכות של הרשות לני"ע לא אחרו מעט את הרכבת?
המפולת באג"ח הקונצרניות בחודשיים האחרונים פגעה באופן גורף בכל רמות הסיכון ולא פסחה גם על אלה הניצבות בראש טבלת הדירוגים, אך את עיקר הנזק היא הסבה מטבע הדברים לאג"ח שאינן מדורגות, והתשואות לפדיון ברובן המכריע קפצו בתוך זמן קצר לערכים דו-ספרתיים. אג"ח של חברות הנדל"ן המתאפיינות במינוף גבוה יחסית נפגעו אמנם בצורה הקשה ביותר, אך גם אג"ח של חברות בענפים אחרים לא מצאו מזור מפקודות המכירה שהוזנו ללא רחם ע"י המשקיעים המיואשים ביותר של קיץ 2008.
אג"ח מסדרה א' של מועדון 365 לדוגמה, נסחר היום בתשואה 12% למח"מ שנתיים, לאחר ששהה עד לא מכבר בתשואה של 6% בלבד. חברת הבת של המשביר לצרכן נהנית מרווחיות תפעולית גם בעידן הנוכחי, רמת מינוף סבירה והחזקה בנכסים נזילים שיכולים לכסות חלק ניכר מהתחייבויותיהן ביום הדין. כך ארע גם לאג"ח מסדרה ב' של סינרג'י בתשואה 12% למח"מ 3 שנים, שקפצה מתשואה 9% בזמן קצר. חברת כבלי המתכת נפגעה אמנם מעליית מחירי הברזל והפלדה בעת האחרונה, אך שווי מלאי גבוה ומזומנים בקופה מקטינים הסיכון הגלום ומבטלים הצדקה כלכלית להעלאת תשואת האג"ח.
הגדילו לעשות המשקיעים העצבניים כאשר הטיסו את תשואת האג"ח מסדרה א' למח"מ 3 שנים של מטיס קפיטל מ-9% ל-24%. החברה הפעילה בעיקר בתחום יבוא הרכב, ההשכרה והליסינג, הודיעה על סכסוך מתמשך בין מחזיקי השליטה לפני 3 חודשים והתפטרות דרמטית של דח"צ, אולם תחום עיסוקה הפגיע פחות של החברה יחד עם שווי אחזקותיה בחברות הבת יפנאוטו ו"יורופקאר" וקופת מזומנים שמנה, מקטינים באופן ניכר את הסיכון הנובע מסכסוך מסוג זה, ובעידן אחר לא היינו זוכים לראות את האיגרת מבלה בתשואת הזבל.
המשבר המתמשך והמיתון הצפוי מחזקים את הערכה כי כבר בחודשים הקרובים נהיה עדים לגל של פשיטות רגל. מהסתכלות על משברי עבר ניתן לזהות בבירור את הקשר בין עליית תשואות גורפת באג"ח לעתיד לבוא אחר כך. פעילותה של הרשות לני"ע להקטנת הנזק ממשבר אפשרי זה מגיעה באיחור, שכן מוטב היה להפעיל רגולציה ואכיפה אפקטיביות יותר בתקופת פריחתה של תעשיית החיתום וגיוס הכספים. לבוא עכשיו בדרישת הסברים מהחברות דלות האמצעים נתפסת בעיניי כפעולה עקרה של כיסוי ישבנים.
אחד הכלים המהירים והנוחים ביותר לתמחור אג"ח הוא אלמנט הדירוג, אולם מהימנותו של כלי זה מתנפצת עם פרוץ משברים והרלוונטיות שלו כעת מוטלת בספק רב. אחרת, איך אוכל להסביר הורדת הדירוג המאוחרת לאג"ח של אפריקה ישראל ולאג"ח של ארזים, כחודש לאחר עליית התשואות באופן חריג לענף. איך תוכלנה חברות הדירוג לנמק תשואה דו-סיפרתית באג"ח בדירוג –A של הכשרת היישוב. נוכח המשבר הנוכחי ידרשו מעלות ומדרוג לעשות שיעורי בית מעמיקים ביותר ולבחון תהליכים לשיפור מתודולוגיית הדירוג באופן מיידי, במטרה להחזיר אמון הציבור במלאכתם.
התשואה לפדיון מלמדת אותנו רבות על הסיכון הגלום בהשקעה באג"ח, אך יש לזכור כי היא נקבעת במפגש בין ביקוש להיצע, ולפיכך היא מוטת מתופעות פסיכולוגיות וכשלי שוק. כשמשקיעים רבים מגלים עניין במחוזות בטוחים כדוגמת פיקדונות וקרנות כספיות, ההיצע למכירת האג"ח רב על הביקוש והתשואות עולות בהתמדה. אם כך, הסקת מסקנות לגבי רמת הסיכון מהתבוננות בתשואה לפדיון לבדה ומבלי לנטרל את הגורם האנושי תחטא למטרה. בתקופה שכזו נפתחות בפנינו מגוון הזדמנויות לניצול פסיכולוגיית ההמונים ומי שידע לנתח נכונה את הסיבות והכשלים לכל מהלך בלתי מוסבר כלכלית, צפוי לגרוף לקרבו הצלחות.
מן הראוי להדגיש כאן למען הגילוי הנאות, כי החברה בניהולי עשויה להחזיק גם את האג"ח המפורטות לעיל. הצגתן נעשתה לצורך המחשה בלבד ואינני ממליץ דווקא לרוכשן. ואולם, בעידן בו שוק המניות נוטה לירידות שערים, השקעה מפוזרת באג"ח צמודות מדד בתשואות דו ספרתיות מהווה אלטרנטיבת ההשקעה שעשויה למלא את צרכיהם של משקיעים שלווי נפש ואוהבי סיכון.
תיק המורכב מאג"ח של כמה עשרות חברות הפעילות במגוון ענפים, בתשואות גבוהות ובמח"מ קצר-בינוני, יניב לבעליו לבטח בתוך תקופה של חודשים עד שנים אחדות תשואה שקשה יהיה להשיגה בהשקעה אחרת בעידן שכזה. גם במקרה בו כמה ממנפיקות החוב תגענה לחדלות פירעון ותאבד הקרן יחד עם הריבית, התשואות הגבוהות באג"ח האחרות תפצנה על האובדן ותשפנה התיק בתוצאות טובות מהתשואה נטולת הסיכון.
* הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מאור לוסקי.
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.