דווקא עכשיו - להשקיע באג"ח בסיכון גבוה

אלדר גנזל, מנכ"ל מאור-לוסקי בית השקעות, מסביר מהו הסיכון באג"ח ומבהיר כי לא ניתן להסתמך עוד על הדירוג והתשואה
אלדר גנזל |

החלטת רשות ני"ע לחייב מנהלי הקרנות לדווח על רמת החשיפה לאג"ח לא מדורגות, נוכח הסיכון הרב הגלום בהשקעה בהן, והדרישה שהועלתה למנהלי החברות מנפיקות החוב להעביר לידיה פירוט האמצעים העומדים ברשותם לפירעון החוב, מעלה על סדר היום שאלות ותהיות רבות שחייבים לתת עליהן את הדעת; האם התשואה לפדיון או דירוג האג"ח משקפים באמת את רמת הסיכון? האם חברות הדירוג עושות עבודתן נאמנה וניתן לסמוך על שיקול דעתן? והאם יוזמותיה הברוכות של הרשות לני"ע לא אחרו מעט את הרכבת?

המפולת באג"ח הקונצרניות בחודשיים האחרונים פגעה באופן גורף בכל רמות הסיכון ולא פסחה גם על אלה הניצבות בראש טבלת הדירוגים, אך את עיקר הנזק היא הסבה מטבע הדברים לאג"ח שאינן מדורגות, והתשואות לפדיון ברובן המכריע קפצו בתוך זמן קצר לערכים דו-ספרתיים. אג"ח של חברות הנדל"ן המתאפיינות במינוף גבוה יחסית נפגעו אמנם בצורה הקשה ביותר, אך גם אג"ח של חברות בענפים אחרים לא מצאו מזור מפקודות המכירה שהוזנו ללא רחם ע"י המשקיעים המיואשים ביותר של קיץ 2008.

אג"ח מסדרה א' של מועדון 365 לדוגמה, נסחר היום בתשואה 12% למח"מ שנתיים, לאחר ששהה עד לא מכבר בתשואה של 6% בלבד. חברת הבת של המשביר לצרכן נהנית מרווחיות תפעולית גם בעידן הנוכחי, רמת מינוף סבירה והחזקה בנכסים נזילים שיכולים לכסות חלק ניכר מהתחייבויותיהן ביום הדין. כך ארע גם לאג"ח מסדרה ב' של סינרג'י בתשואה 12% למח"מ 3 שנים, שקפצה מתשואה 9% בזמן קצר. חברת כבלי המתכת נפגעה אמנם מעליית מחירי הברזל והפלדה בעת האחרונה, אך שווי מלאי גבוה ומזומנים בקופה מקטינים הסיכון הגלום ומבטלים הצדקה כלכלית להעלאת תשואת האג"ח.

הגדילו לעשות המשקיעים העצבניים כאשר הטיסו את תשואת האג"ח מסדרה א' למח"מ 3 שנים של מטיס קפיטל מ-9% ל-24%. החברה הפעילה בעיקר בתחום יבוא הרכב, ההשכרה והליסינג, הודיעה על סכסוך מתמשך בין מחזיקי השליטה לפני 3 חודשים והתפטרות דרמטית של דח"צ, אולם תחום עיסוקה הפגיע פחות של החברה יחד עם שווי אחזקותיה בחברות הבת יפנאוטו ו"יורופקאר" וקופת מזומנים שמנה, מקטינים באופן ניכר את הסיכון הנובע מסכסוך מסוג זה, ובעידן אחר לא היינו זוכים לראות את האיגרת מבלה בתשואת הזבל.

המשבר המתמשך והמיתון הצפוי מחזקים את הערכה כי כבר בחודשים הקרובים נהיה עדים לגל של פשיטות רגל. מהסתכלות על משברי עבר ניתן לזהות בבירור את הקשר בין עליית תשואות גורפת באג"ח לעתיד לבוא אחר כך. פעילותה של הרשות לני"ע להקטנת הנזק ממשבר אפשרי זה מגיעה באיחור, שכן מוטב היה להפעיל רגולציה ואכיפה אפקטיביות יותר בתקופת פריחתה של תעשיית החיתום וגיוס הכספים. לבוא עכשיו בדרישת הסברים מהחברות דלות האמצעים נתפסת בעיניי כפעולה עקרה של כיסוי ישבנים.

אחד הכלים המהירים והנוחים ביותר לתמחור אג"ח הוא אלמנט הדירוג, אולם מהימנותו של כלי זה מתנפצת עם פרוץ משברים והרלוונטיות שלו כעת מוטלת בספק רב. אחרת, איך אוכל להסביר הורדת הדירוג המאוחרת לאג"ח של אפריקה ישראל ולאג"ח של ארזים, כחודש לאחר עליית התשואות באופן חריג לענף. איך תוכלנה חברות הדירוג לנמק תשואה דו-סיפרתית באג"ח בדירוג –A של הכשרת היישוב. נוכח המשבר הנוכחי ידרשו מעלות ומדרוג לעשות שיעורי בית מעמיקים ביותר ולבחון תהליכים לשיפור מתודולוגיית הדירוג באופן מיידי, במטרה להחזיר אמון הציבור במלאכתם.

התשואה לפדיון מלמדת אותנו רבות על הסיכון הגלום בהשקעה באג"ח, אך יש לזכור כי היא נקבעת במפגש בין ביקוש להיצע, ולפיכך היא מוטת מתופעות פסיכולוגיות וכשלי שוק. כשמשקיעים רבים מגלים עניין במחוזות בטוחים כדוגמת פיקדונות וקרנות כספיות, ההיצע למכירת האג"ח רב על הביקוש והתשואות עולות בהתמדה. אם כך, הסקת מסקנות לגבי רמת הסיכון מהתבוננות בתשואה לפדיון לבדה ומבלי לנטרל את הגורם האנושי תחטא למטרה. בתקופה שכזו נפתחות בפנינו מגוון הזדמנויות לניצול פסיכולוגיית ההמונים ומי שידע לנתח נכונה את הסיבות והכשלים לכל מהלך בלתי מוסבר כלכלית, צפוי לגרוף לקרבו הצלחות.

מן הראוי להדגיש כאן למען הגילוי הנאות, כי החברה בניהולי עשויה להחזיק גם את האג"ח המפורטות לעיל. הצגתן נעשתה לצורך המחשה בלבד ואינני ממליץ דווקא לרוכשן. ואולם, בעידן בו שוק המניות נוטה לירידות שערים, השקעה מפוזרת באג"ח צמודות מדד בתשואות דו ספרתיות מהווה אלטרנטיבת ההשקעה שעשויה למלא את צרכיהם של משקיעים שלווי נפש ואוהבי סיכון.

תיק המורכב מאג"ח של כמה עשרות חברות הפעילות במגוון ענפים, בתשואות גבוהות ובמח"מ קצר-בינוני, יניב לבעליו לבטח בתוך תקופה של חודשים עד שנים אחדות תשואה שקשה יהיה להשיגה בהשקעה אחרת בעידן שכזה. גם במקרה בו כמה ממנפיקות החוב תגענה לחדלות פירעון ותאבד הקרן יחד עם הריבית, התשואות הגבוהות באג"ח האחרות תפצנה על האובדן ותשפנה התיק בתוצאות טובות מהתשואה נטולת הסיכון.

* הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מאור לוסקי.

* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים

ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס

רן קידר |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים. 

המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.

 באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי. 

להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״