המלחמה בגיאורגיה: מהנפט ועד יזמי הנדל"ן
בשבוע שעבר החל עימות צבאי בין רוסיה לגאורגיה. כצפוי, ידם של הרוסים על העליונה בכל החזיתות, ביבשה באוויר ובים. אנו מעריכים כי הקרבות בין רוסיה לגאורגיה יפסקו תוך זמן קצר, הן בשל עליונותה הצבאית של רוסיה וכן בשל חשיבותו הכלכלית של האזור למדינות רבות.
צינור הנפט היוצא מאזרבייג'ן ועובר בדרכו דרך גאורגיה עד לטורקיה ומשם לעולם המערבי, הינו הצינור השני באורכו ובחשיבותו בעולם כשלאורך צינור זה פועלות 8 תחנות שאיבה. פגיעה בצינור אינה מקובלת על ארה"ב ומדינות אירופה. מדינות אלו יכולות להיפגע מכך משמעותית ולכן הן מפעילות לחץ בינלאומי מאסיבי להחזרת השקט לאזור. המשך של הקרבות מעבר לשבוע - שבועיים יכול להסב נזק חמור לכלכלות המבוססות על צריכת נפט מוגברת. אולם, כאמור, להערכתנו, העימות יסתיים תוך פרק זמן קצר ולא תהיה לו השפעה בטווח הארוך על מחיר הנפט.
לאחרונה אנו שומעים על יזמים ישראלים רבים שפועלים בגאורגיה בתחומים שונים: נדל"ן, תעשיות ביטחוניות ועוד. גם אם העימות הצבאי יסתיים מהר, הרי שמדינה שברירית אל מול המעצמה הרוסית יכולה להתברר כמקום מסוכן ביותר למשקיעים.
גאורגיה קבלה את עצמאותה בשנת 1991 ביחד עם מדינות אחרות אשר הרכיבו את גוש ברית המועצות לשעבר. מדינה זו נהפכה לכלכלה קפיטליסטית המעודדת שוק חופשי. כלכלת גאורגיה הינה כלכלה צומחת, רבות בזכות השקעות זרות. מלחמה ממושכת תפגע ללא ספק בכמות ההשקעות הזרות בגאורגיה. ירידה בתוצר של המדינה יגרום לכדור שלג שיתגלגל לכל תחומי הכלכלה. מטבע חלש יכול לגרום לבנק המרכזי להעלות את הריבית, הגבוהה ממילא. ריבית גבוהה, כידוע, משפיעה באופן שלילי על שוק המגורים הניזון מביקושים המגיעים משכבות הביניים, אשר לוקחות משכנתאות בשביל לממן את רכישת הדירה. הכדאיות ללקיחת משכנתאות בריביות עולות, יורדת. ירידת המחירים לא תפסח גם על שוויין של הקרקעות שיכולים לרדת בצורה חדה יותר. כך, שדווקא מכיוון המשקיעים במדינה עצמה הסיכון גדל.
לסיכום, להערכתנו,האירועים בגזרת אוסטיה שבגבול רוסיה וגאורגיה לא ישפיעו מהותית על הנפט אולם יכולים לפגוע קשות בכלכלת גאורגיה בשל בריחת הזרים ממנה.
* הכותב הנו דוד בן דוד - אנליסט ראשי באינפינטי בית להשקעות

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
