"3 ימי לחימה הרסו פריחה נדל"נית שהושגה בגיאורגיה במשך שלוש השנים האחרונות"

יזם הנדל"ן זאב פרנקל מדבר בשיחה עם Bizportal מטיבילסי על מחירי הנדל"ן בגיאורגיה וההשלכות
איריס בר טל |

"שלושה ימי לחימה הרסו את היציבות והפריחה הנדלני"ת וכלכלית שהושגה בגיאורגיה בשלוש השנים האחרונות" אומר יזם הנדל"ן הישראלי, זאב פרנקל, בריאיון טלפוני ל- Bizportal מטיבילסי.

פרנקל שגילה את הפוטנציאל הנדל"ני והכלכלי בגיאורגיה כבר לפני 16 שנה, מציין כי הרוסים אומנם נמצאים במצב מלחמה עם גיאורגיה אבל היקף ההשקעות הנדל"ניות של רוסים בגיאורגיה מוערך כיום במיליארדי דולרים, כך שלאנשי העסקים הרוסים יש מה להפסיד. גם טורקיה וקזחסטן פעילות מאוד בשוק הנדל"ן והתשתיות בגיאורגיה. פרנקל מוסיף בגאווה "בפתחם של פרויקטים רבים בגיאורגיה מתנוסס דגל ישראל".

"בשלוש השנים האחרונות עלו מחירי הנדל"ן בגיאורגיה במאות אחוזים כשחלק מהעלייה במחירים הייתה ספקולטיבית ולא מוצדקת". אומר פרנקל ומעריך "התערערות המצב הביטחוני תגרום בחצי השנה - שנה הקרובה לירידת מחירי הנדל"ן בגיאורגיה ב-10-30%".

לדבריו, בטיבילסי החיים מתנהלים כעת כרגיל. הפועלים עובדים כרגיל בפרויקט הווילות שלו בטיבליסי, אך משרד המכירות עומד שומם. מדובר בפרויקט של 600 וילות בטיבילסי המיועד למעמד הבינוני האמיד המקומי ולגרוזינים ממוסקבה, גרמניה וקנדה. בשלב א' של הפרויקט כבר נמכרו 150 וילות במחירים שבין 250 ל-400 אלף דולר. "ייתכן שאאלץ להוריד את המחירים בפרויקט בשל הסנטימנט השלילי.

אחת החברות הישראליות שנכנסו לנדל"ן בגיאורגיה היא רילון, החברה הבת של אלדן טק. בתחילת השנה רכשה רילון כ-1150 דונם בקרבת טיבילסי בכ-9 מיליון דולר במטרה להקים עליה שוק מודרני ומרכז לוגיסטי עם חניות, תחנות דלק, מסעדות, חנויות ועוד. הפרויקט הוא בעידוד ממשלת גיאורגיה להעביר את השווקים המסורתיים ממרכז העיר לשוק מודרני מחוץ למרכז.

"רוב הפעילות הנדל"נית של רילון היא בבולגריה ולא בגיאורגיה" מדגיש יוסף בודנשטיין, מנכ"ל רילון ומוסיף: "עיקר הפעילות שלנו הוא בהשבחת הקרקע ואינה כרוכה בעלויות שכן אינונו מפעילים מנגנונים תפעוליים גדולים. בודנשטיין אינו מודאג מהמצב:" יש לנו נזילות גדולה בקופה ובנוסף התב"ע של הקרקע שרכשנו מיועד לשווקים המקומיים שעד כה לא הושפעו מהמלחמה".

"מאז שרכשנו והשבחנו את הקרקע קיבלנו הצעות הגבוהות במאות אחוזים מהמחיר של רכישת הקרקע. בניית שווקים בגיאורגיה זולה מאוד וניתן להשיג עליהם שכירות פנומאלית במכפיל של 1-2 מעלות הבנייה. השווקים תוססים תמיד" מציין בודנשטיין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.