ענבר אברון - פובליסיס נט מדיה: "האינטרנט הוא זכיין הטלוויזיה השלישי בגודלו בארץ"

מנהלת רכש המדיה של קבוצת פובליסיס באינטרנט בראיון ל- Bizportal: המדידה של גימיוז תשנה מיקומים בדירוג ותשפיע על הרכש; הלקוח משלם עמלות תמורת מע' היחסים שלנו עם האתרים
משה בנימין |

עוגת הפרסום היא אחת מהעוגות שטעמה משתנה מעת לעת. פרוסת האינטרנט על המגש הזה גדלה משנה לשנה ומנהלי שיווק ומפרסמים מגדילים את היקף התקציבים המופנים למדיה האינטרנטית.

עם זאת, בכל הנוגע לתכנון מדיה ורכש מדיה בגזרת האינטרנט כמעט ואין התבססות על נתונים מדויקים ו/או מודל מחקרי שיודע לתת תוצאות ברזולוציה גבוהה. העבודה לפי דירוג סקר TIM נראית מיושנת לאנשי הענף כבר כמה שנים וחברת המדידה האלקטרונית החדשה - גימיוז, היא זו שבה תולים תקווה שתמנף את תחום האינטרנט בכך שתשדרג את ההיבט המחקרי ותדע לספק נתונים ברזולוציה גבוהה יותר מהקיים כיום.

"אנחנו הולכים לראות שינויים רבים ודברים חדשים שגם ישפיעו על הפניית התקציבים ורכש המדיה.נגלה למשל, פיקים במהלך השנה או פיקים במהלך שבוע עבודה רגיל". כך אומרת בראיון ל-Bizportal, ענבר אברון מנהלת המדיה של PNM - פובליסיס נט מדיה ומי שלמעשה אחראית על רכישת המדיה באינטרנט לכל המשרדים בקבוצה.

"כשעובדים עם סקר TIM לדוגמא, אתה אף פעם לא יכול להגיע לאתרים כמו "מומו הפרה" (אתר לילדים) - עם 600 אלף יוניקים, כי תהליך איסוף הנתונים פועל לרעתו. דברים כאלו אתה מגלה רק במערכות אלקטרוניות כדוגמת "קומסקור". גימיוז צריכה אפילו לעקוף את "קומסקור" בכך שתספק נתונים מפולחים יותר, בעלי רזולוציה גבוהה ועמוקה יותר דבר ש"קומסקור" כשלה בו ומן הסתם בגללו גם לא נבחרה לחברה שתמדוד רייטינג בישראל".

"היום תכנון המדיה באינטרנט נעשה בלי שום כלי מחקרי חיצוני מקובל. אנחנו בונים את אסטרטגיית הרכש שלנו באמצעות בנצ'מרק פנימי וכתוצאה מעבודה היקפית ורבת ניסיון מול קהלים שונים. המודל הוא פנימי ומחייב חזרה על עקבות של עבודה קודמת שלנו והתייעלות".

"אצלנו לא תראה כלי פרימיום באתרי מאסה כמו Ynet או וואלה!"

לגבי תופעת ה"עדר" של משרדי אינטראקטיב ומפרסמים המפנים תקציבים לאתרי המאסה המכילים בתוכם את רוב הגולשים בגישת "כל-בו" מסבירה אברון, כי " אצלנו לא תראה כלי פרימיום באתרי מאסה כמו Ynet או וואלה. אנחנו עושים הרבה קמפיינים שהלקוחות שלנו טוענים שהם אפילו לא ראו אותם. הם לא מבינים שאנחנו מחפשים עבורם קהל יעד ממוקד בעבודה יסודית במקומות כמו עמודים פנימיים, רשתות חברתיות וכד. מבחינתנו מה שנשאר מהתקציב אחרי הפעילות הממוקדת מופנה למאסה".

"Shin 1 היא הרשת החברתית המובילה של הילדים - שם ריכזנו את מירב הפעילות לקראת הקוקה-קולה ווילג'"

אברון מסבירה שבזמן האחרון הלקוחות מבינים יותר ויותר את המשמעות של הרשתות החברתיות והפרסום האפקטיבי בהם. אתר כמו Shin 1 הוא מבחינתנו הרשת החברתית המובילה בקרב הילדים. הוא פעיל כבר כ-7 שנים ולפי בדיקת כרטיסים פעילים משיג כ-110 אלף יוניקים יומיים. בכלל, הרשתות החברתיות הן כאן כדי להישאר ואני צופה שהפניית התקציבים לתחום רק תגדל".

הטלוויזיה הופכת לעוד מסך שאפשר לצפות בו באינטרנט

מבחינת אברון, ההבדל היחיד בין הטלוויזיה לאינטרנט הוא רק בהיקף הכסף שמופנה למדיות. לדעתה, האינטרנט לא מפסיד לטלוויזיה באף אספקט ולא חל עליו "חוק התפוקה השולית הפוחתת", דהיינו ככל שיוסיפו להשקיע בו כסף כך תגדל ההצלחה והאפקטיביות.

"כיום יש נתונים המעידים על כך ש-40% ממשתמשי המדיה מחברים את המחשב לטלוויזיה וכך גולשים באינטרנט. זה אומר למעשה שאם אני שמה פרסומת מצורפת לתוכן ווידאו באתר של וואלה! אני מביאה צופה שיושב ורואה פרסומת ולהבדיל ממדיה אחרת הוא יותר מעורב ויותר אינטראקטיבי. הטלוויזיה היא למעשה עוד מסך עבור האינטרנט".

"היתרון שלי הוא להרים טלפון למדיה מולה אני עובדת ולומר - תשמעו הקמפיין הזה לא עובד ואז אני מקבלת בונוס"

את אברון לא בדיוק מעניינות העמלות שמשלמים הלקוחות שמטופלים אצלה. היא מתעקשת שהיא כאן "כדי לעשות את העבודה הטובה ביותר ללקוח". ובכל זאת כשנכנסים יותר לנושא, היא מסבירה שלמרות שלקוחות חושבים שהם יכולים לעבוד ישירות מול האתרים ולחסוך עלויות הם בעצם טועים.

"היתרון שלי הוא להרים טלפון למדיה ולומר - תשמעו הקמפיין הזה לא עובד כמו שציפינו ואז אני מקבלת בונוס. הלקוח לא יוכל להגיע למע' יחסים רציפה וחמה כמו שיש ביננו למדיה. אני יכולה לכוון את האתרים לתוצאה הרצויה של הלקוח וביחד לחתור להשגת היעד וקבלת הטבות אחרות".

מבחינת החלוקה בשוק מסבירה אברון כי PNM - פובליסיס נט מדיה בעצם מכסה 40% מהפעילות בשוק האינטרנט, והם הכי גדולים. צירוף הלקוחות גם כן לא נפסק. בהנחה שלקוחות בחברות הרכש הגדולות לא עוזבים מחר לחברה אחרת זה משאיר את עיקר התחרות בגיוס משרדי הפרסום הקטנים יותר ובמצטרפים החדשים לשוק הפרסום באינטרנט.

קמפיין אחד להתגאות בו ואכזבה במקום אחר

אברון מספרת בגאווה על המהלך חוצה הפלטפורמות שתפרו בפובליסיס לנסטלה בעבור קהל הילדים. הקמפיין המדובר במסגרת פעילות "מתחת ל-0" קיים כבר 3 שנים ובשנה האחרונה הכניסו בפובליסיס וריאציה חדשה (שהיא מאחוריה) לפיה אותו משתמש יוכל לשחק הן באינטרנט והן בטלוויזיה את המשחק ולצבור נקודות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות