הרשות השנייה כנגד עתירת גאידמק לבג"צ: "ברוסיה הוא דרש את המיקרופון ברדיו כדי לשדר בתחנה שלו"
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הגישה היום (ב') את תשובתה לעתירה של רדיו 99 ומר גידאמק בבקשה לבטל את החלטת המועצה מיום 6/7/08 על כך שמניותיו של גידאמק יועברו לנאמן שתאשר המועצה (נאמנות עיוורת לצרכי מכירתן) וזאת עד ליום 15/12/08.
החלטת המועצה כי על גאידמק להעביר מניותיו בתחנה בשל האיסור על פוליטיקאי להחזיק בתחנת שידור, אינה פוגעת בחופש הביטוי שלו, שכן ממילא לפי החוק אסור לבעל תחנה להביע כל דעה אישית בשידוריה.
כזכור החלטת המועצה התקבלה לאור סעיף 42 (א)(3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ולפיו "מפלגה או נציג או שלחו של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הוועדה, עלול להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור".
החלטת המועצה התקבלה על יסוד מצב הדברים שבו מר גידאמק מחזיק 100% ממניות בעל הזיכיון (רדיו 99), והינו ראש מפלגה בישראל ומטעם מפלגתו מתמודדים מועמדים רבים בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בנובמבר הקרוב, חלקם אף ברשויות מקומיות המצויות באזור הזיכיון של התחנה. מר גידאמק אף מתמודד בעצמו לראשות עריית ירושלים.
אין לקבל מצב שבו תחנת שידור נשלטת בידי פוליטיקאי
הרשות השנייה השיבה לעתירה כי הכלל הקבוע בחוק הינו כי פוליטיקאי מובהק אינו רשאי להחזיק בזיכיון לשידורי רדיו או טלוויזיה. כך, ראש ממשלה, שר, חבר כנסת , ראש עירייה, ראש מפלגה וכדומה לא יוכלו להיות בעלי שליטה בבעל זיכיון וזאת אף ללא כל צורך בבחינה סובייקטיבית בדבר ה"אפשרות" שישפיעו בפועל על השידורים.
הרציונאל הקבוע למעשה בחקיקה הראשית, טוענת הרשות השנייה, הינו כי תחנות שידור הינם משאב ציבורי אשר משרת את חופש הביטוי של הציבור כולו, ולפיכך אין לקבל מצב שבו תחנת שידור נשלטת בידי פוליטיקאי מובהק, שמטבע הדברים שייך למפלגה מסוימת.
"עם אופירה אסייג זה שונה. היא אומרת, ארקדי שב, ודבר"
כן מובאות בתגובה דוגמאות המלמדות על כך שגם הלכה למעשה, קיים חשש לגבי מר גאידמק, כי הוא עלול להשפיע על שידורי התחנה לטובת קידום דעותיו. לתגובה מצורפת הקלטת וידיאו מתוך תכנית טלויזיה בה נראה גאידמק נכנס, בעיצומה של תכנית, לאולפן רדיו ברוסיה, ודורש, כבעלים של התחנה, את המיקרופון כך שיוכל לשדר.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
