הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הגישה היום (ב') את תשובתה לעתירה של רדיו 99 ומר גידאמק בבקשה לבטל את החלטת המועצה מיום 6/7/08 על כך שמניותיו של גידאמק יועברו לנאמן שתאשר המועצה (נאמנות עיוורת לצרכי מכירתן) וזאת עד ליום 15/12/08.

החלטת המועצה כי על גאידמק להעביר מניותיו בתחנה בשל האיסור על פוליטיקאי להחזיק בתחנת שידור, אינה פוגעת בחופש הביטוי שלו, שכן ממילא לפי החוק אסור לבעל תחנה להביע כל דעה אישית בשידוריה.

כזכור החלטת המועצה התקבלה לאור סעיף 42 (א)(3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ולפיו "מפלגה או נציג או שלחו של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הוועדה, עלול להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור".

החלטת המועצה התקבלה על יסוד מצב הדברים שבו מר גידאמק מחזיק 100% ממניות בעל הזיכיון (רדיו 99), והינו ראש מפלגה בישראל ומטעם מפלגתו מתמודדים מועמדים רבים בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בנובמבר הקרוב, חלקם אף ברשויות מקומיות המצויות באזור הזיכיון של התחנה. מר גידאמק אף מתמודד בעצמו לראשות עריית ירושלים.

אין לקבל מצב שבו תחנת שידור נשלטת בידי פוליטיקאי

הרשות השנייה השיבה לעתירה כי הכלל הקבוע בחוק הינו כי פוליטיקאי מובהק אינו רשאי להחזיק בזיכיון לשידורי רדיו או טלוויזיה. כך, ראש ממשלה, שר, חבר כנסת , ראש עירייה, ראש מפלגה וכדומה לא יוכלו להיות בעלי שליטה בבעל זיכיון וזאת אף ללא כל צורך בבחינה סובייקטיבית בדבר ה"אפשרות" שישפיעו בפועל על השידורים.

הרציונאל הקבוע למעשה בחקיקה הראשית, טוענת הרשות השנייה, הינו כי תחנות שידור הינם משאב ציבורי אשר משרת את חופש הביטוי של הציבור כולו, ולפיכך אין לקבל מצב שבו תחנת שידור נשלטת בידי פוליטיקאי מובהק, שמטבע הדברים שייך למפלגה מסוימת.

"עם אופירה אסייג זה שונה. היא אומרת, ארקדי שב, ודבר"

כן מובאות בתגובה דוגמאות המלמדות על כך שגם הלכה למעשה, קיים חשש לגבי מר גאידמק, כי הוא עלול להשפיע על שידורי התחנה לטובת קידום דעותיו. לתגובה מצורפת הקלטת וידיאו מתוך תכנית טלויזיה בה נראה גאידמק נכנס, בעיצומה של תכנית, לאולפן רדיו ברוסיה, ודורש, כבעלים של התחנה, את המיקרופון כך שיוכל לשדר.