המושבה האמריקנית ביפו: מוסכים מאובקים OUT, לופטים חדשים IN

יצחק לוי, עורך מחירון הדירות, מדבר על נווה צדק של שנות ה-80 וה-90. דרור קורן, מנכ"ל דרינל, מדבר על עתיד המתחם החדש
איריס בר טל |

עבודות השימור במושבה האמריקנית בתל- אביב מושכים אליה לאחרונה יזמים שמאמינים שהיא עומדת להפוך לנווה צדק הבאה. בהתאם לתב"ע (תוכנית בינוי עירונית) 2606 החדש של האזור, נפסק חידושם של רישיונות מוסכים ובתי מלאכה באזור ואת מקומם מחליפים לופטים ופרויקטים חדשים.

מדובר בטרנד עולמי של שכונות כדוגמת הסוהו שהופכות לאופנתיות ויוקרתיות בעקבות שימור מבנים.

האם המושבה האמריקנית צפויה ללכת בדרך שהלכה שכונת נווה צדק בשנות ה-80?

נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו, הפכה לשכונה ענייה ומוזנחת בעקבות זרם העולים החדשים שהגיעו אליה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. תנופת הפיתוח של השכונה החלה עם תחילת שימור המבנים בה בסוף שנות ה-80, הקמת מרכז סוזאן דלאל והפיכת האזור למשכנם של אומנים ואנשי בוהמה.

כיום, מרבית הרוכשים בשכונה הם תושבי חוץ צרפתים, אוליגרכים רוסים, אנגלים, אמריקנים וגם האלפיון העליון המקומי. לדברי לוי יצחק, עורך מחירון הנדל"ן והרכב, בשנות ה-80 וה-90 השכונה הייתה עדיין אוטנטית ורוב האוכלוסייה בה הייתה מוותיקי העיר. בכל פעם שהועמד נכס למכירה הוא נרכש על ידי "מישהו מבחוץ" שנהנה מהייחוד של הנכסים הישנים, מזכויות הבנייה הרבות ומהאפשרות לעסוק באומנות ובעבודות מלאכה שונות בתחומי המגורים, כפי שהתאפשר לפי התב"ע בשכונה.

המחירים אמנם עלו אך עדיין היו ברמות נמוכות בהרבה מהמחירים בצפון העיר: דירת 2.5 חדרים עם זכויות בנייה רבות נמכרה בשנות ה-80 וה-90 בסביבות ה-50,000 דולר ומחירי המגרשים היו ברמות של כ-500 דולר למ"ר.

לוי מוסיף כי בעשור האחרון החלו המחירים בשכונה לטפס בצורה מואצת בזכות ביקושים של תושבי החוץ שהקפיצו את המחירים. ממחיר של 1800 דולר למ"ר בשנת 2003 המחירים עלו ל-2750 דולר למ"ר כעבור שנה. בשנת 2006 טיפסו המחירים ל-5500 דולר למ"ר ובשנת 2008 כבר נסקו ל- 10,000 דולר למ"ר.

נווה צדק גם הפכה לשם מותג שמתהדרים בו בסביבה הקרובה כך למשל מגדל נווה צדק שייבנה באזור לא יהיה ממש בשכונה. משה אריאל, זכיין רימקס ברוקר בת"א, מוסיף כי "לפני כ-5 שנים עוד ניתן היה לשכור דירת 3 חדרים בשכונת שבזי בנווה צדק ב-750 דולר וכיום המחיר הרקיע ל- 1700 דולר".

האם המצב יחזור על עצמו גם במושבה האמריקנית שבמתחם הרחובות אילת-אוארבך שביפו?

פרויקטים חדשים במושבה האמריקנית

אחד הפרויקטים העומדים להיבנות בקרוב באזור המושבה האמריקנית הוא פרויקט היוקרה The Village של חברת דרינל, המוחזקת על- ידי האחים בסל מארה"ב.

לדברי דרור קורן, מנכ"ל דרינל, שטחו של הפרויקט למעלה מ-3 דונם והוא נרכש לפני כשנה בכ-17 מיליון שקלים. הפרויקט ייבנה כקומפלקס כפרי ויכלול 23 יחידות דיור ב- 3 מבנים צמודי קרקע דו- קומותיים עם עליות גג.

בפרויקט יוקם גן על שטח דונם, בריכת שחייה, חדר כושר, ספא, מרתף יין וחניון תת קרקעי.

אופי הבנייה כפוף לתב"ע מחמיר של שימור המושבה האמריקנית שנבנתה בשנת 1866 על- ידי אמריקנים נוצריים ממיין ומאוחר יותר אוכלסה על- ידי הטמפלרים. עד כה נמכרו 2 יחידות בפרויקט.

טווח המחירים בפרויקט כ-25,000- 30,000 שקלים למ"ר, עדיין נמוך משמעותית ממחירי דירות במגדלי היוקרה בתל- אביב שנעים סביב ה-35,000 שקלים וצפונה. האיכלוס צפוי בשמת 2011.

"מבחינת הדיירים והמשקיעים מדובר בהשקעה מצויינת לטווח ארוך. למרות שהמושבה רק בתחילת תהליך השיחזור, עדיין ניתן להתרשם מקסמה הרב. גם סיום העבודות על מתחם התחנה הסמוך למושבה ועבודות התשתית שלה יהפכו את המושבה לדבר החם הבא בתל- אביב, בדומה לשכונת נווה צדק בתחילת שנות ה-80." אומר מנכ"ל דרינל ומוסיף :" עד היום לא נחשפנו כדי שנצליח לרכוש עוד נדל"ן באזור בלי להקפיץ את המחירים".

פרויקט נוסף הוא בניין הכולל מרתף, 2 קומות ועליית גג ונבנה על- ידי קבוצת רכישה בצומת הרחובות בר הופמן פינת אורבך. שטח כל יחידה 160 מ"ר.

קבוצת הרכישה כוללת את בעליה של מסעדת קרן ההיסטורית-השף חיים כהן, ואירית שנקר, האדריכל מורן פלמוני שהוא גם המתכנן של הפרויקט והיזם זאב סוקולובסקי שהגה את תוכניות התב"ע של המושבה האמריקנית ומכר את מתחם מלון ירושלים ומסעדת קרן לבעלים לשעבר של רשת AM:PM.

ברחוב אוארבך עומדים להיבנות שני בניינים ובתוכם גם מלון ירושלים ומסעדת קרן ההיסטורית שישומרו. הפרויקט יכלול דופלקסים וטריפלקסים בשטח 70- 200 במחירים של כ- 2,000,000- 350,000 דולר המשקפים מחיר של כ-7000 - 15,000 דולר למ"ר. איכלוס הפרויקט צפוי בשנת 2011.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.