לא לבעלי לב חלש: הזדמנויות במדד הנדל"ן
מי שהשקיע במדד ת"א נדל"ן 15 בראשית שנת 2006 והיה מספיק חכם להבין שנה וחצי מאוחר יותר שהבועה תתפוצץ, בוודאי הכפיל את סכום השקעתו. שלא לדבר על אותו אחד שנכנס לאותה ההשקעה שנה קודם והשליש את כספו בשנתיים וחצי בלבד. מדד הנדל"ן, שהיה פופולארי כל כך עד לא מכבר, מעלה בנו היום אסוציאציות הקשורות לסיכון רב ותנודתיות יתר, הידרדרות ומפולת - שלא לומר התרסקות. אז מה קרה שהעדפנו לזנוח את אותן מניות אהובות שנתנו את הטון בשליש האחרון של תקופת הגאות? יכול להיות שהגזמנו קצת?
מדד הנדל"ן איבד כ-42% מערכו בשנת 2008 לבדה, יותר מפי 2 מהנפילה שאפיינה את מדדי מניות השורה הראשונה והשנייה ואפילו יותר מהצניחה שאפיינה את מדד מניות היתר, המגלמות סיכון רב ביותר. משבר האג"ח הקונצרניות שביקר במחוזותינו בחודש החולף פגע באופן מובהק בעיקר באג"ח של חברות הנדל"ן, קטנות כגדולות, מבלי להבדיל בין העוסקות בנדל"ן מניב לאלו העוסקות בנדל"ן יזמי, וללא ניתוח מעמיק של אזורי הפעילות העיקריים של כל אחת ואחת מהן.
השקעה בחברות אשר תחום עיסוקן העיקרי הוא נדל"ן נתפסת כבעלת סיכון רב ופגיעות רבה יותר במשברי נזילות, ובצדק. מינוף גבוה הוא אחד ממאפייני הענף, ומחנק האשראי הנוכחי בהחלט פוגע בפעילותן של החברות. תוסיפו למתכון אינפלציה החורגת הרבה מעל היעד, התייקרות אסטרונומית בתשומות הבניה וירידה בביקושים לרכישה ולשכירות נוכח מיתון עולמי צפוי ומשבר משכנתאות, ותקבלו תבשיל מר שאתם לא רוצים לטעום ממנו. חברות הנדל"ן ככלל נפגעות בעידן שכזה בכל אחד מסעיפי הדו"ח, לרבות סעיפי ההכנסות, עלויות המימון וההוצאות, כך שהשורה התחתונה לא יכולה שלא לאכזב.
אוהבי הסיכון מקבלים תיאבון
ובכל זאת, התעללות המשקיעים במניות הנדל"ן החבוטות מעוררת תיאבון בקרב אוהבי הסיכון. מנתחים טכניים בעלי שם החלו לצוץ בשבועות האחרונים עם המלצות קנייה למבינים בלבד. אחרי מהלך של כ-56% נפילה משיא שנקבע לפני יותר משנה וצניחה של כ-13% בחודש החולף לבדו, מתקשים תאבי הבצע לשבת בנחת בכיסאם ולהתעלם מההזמנה.
המגמה הכללית של מדד הנדל"ן היא למטה, ועד שלא יסתיים המשבר, עד שלא תירגע סערת מחירי הסחורות, חומרי הגלם והאנרגיה ועד שלא יוסרו החששות ממיתון עולמי, הרוח לא תשנה כיוונה. אבל עוצמת המדד המשתולל בצעדים של 5%, פותחת בפני עבי העור הזדמנות להרוויח כסף מהיר.
אז איפה הגזמנו בתמחור החסר של מניות הנדל"ן? עלייה בתשומות הבנייה פוגעת אמנם בעסקי הנדל"ן היזמי אך דווקא מיטיבה עם עסקי הנדל"ן המניב, כיוון שזו מהווה חסם כניסה קריטי לשחקנים חדשים בשטחי המחייה הפעילים, ומקטינה התחרות בענף. האינפלציה פוגעת בעלויות המימון והיא אמנם חורגת למעלה, אך מכאן לא ניתן להסיק לגבי העתיד. תמחור היתר של האינפלציה הגלומה למעל 3% בכל אחת מ-10 השנים הבאות ע"י הציבור הוכח כהשלכה מוגזמת של ההווה על העתיד ובחודש הקודם כבר תוקן באלימות לערכים שפויים יותר במרכז היעד.
הנחת עלייה בסביבת הריבית במדינות המערב כבר אינה נחלת הכלל, כיוון שסכנת המיתון הגלובאלי עודנה מרחפת מעל וירידה בביקושים תמתן עליות המחירים מעצמה. הנחת ריבית עולה פוגעת באופן ניכר בהיוון התזרים ומקטינה ציפיות הרווח של החברות באופן מופרז ולא מבוסס.
הרפתקה שאינה מומלצת לבעלי לב חלש
"כשכולם פחדנים אני חמדן וכשכולם חמדנים אני פחדן"; זו אחת המנטרות המוכרות ביותר מבית מדרשו של המשקיע האגדי וורן באפט. קשה מאוד להעריך נכונה רווחיות שתתקבל מפעילות נדל"נית יזמית ושווין של החברות בענף מושפע ממגוון רחב ביותר של משתנים, יותר מבכל ענף אחר. אולי זו הסיבה שנוצרה בועת הנדל"ן וזו גם הסיבה שהיא התפוצצה.
כשהמתמטיקה מסתבכת קל יותר להיסחף עם הזרם, ואם כולם קונים מניות נדל"ן אז כנראה שזה טוב. מי שהיה מקשיב לבאפט היה מבין שיצרי חמדנות הם שמנפחים את הבועה, ומי שיקשיב לו היום צריך להבין שיצרי הפחד הם אלה המוציאים ממנה את האוויר ויוצרים את הוואקום בבלון האומלל. כשיופץ לחלל נתון חיובי כלשהו שעשוי להשפיע על הענף, יפתח השסתום וההזדמנות תקרוץ לרבים. מי שיהיה שם לפני, גם במחיר תנודתיות רבה והפסדים לא מבוטלים, יבוא לבטח על שכרו.
החברות המשתתפות במדד ת"א נדל"ן 15 שונות בפעילותן זו מזו, ובכל זאת נראה כאילו יד נעלמה מכוונת את מניותיהן להלך כחיילים ממושמעים במצעד. חוסר השונות בהתנהגותן מקשה עלינו להתעלם מהעובדה שהשוק בת"א מושפע בקלות מפעילותם של גופים מוסדיים ובעלי עניין. בבוקר בו מנהלי קופת גמל גדולה ייקחו החלטה להגדיל החשיפה לענף החבוט, יפתח לו גל עליות מהיר שעשוי לשפות המשקיעים ברווחים של עשרות אחוזים. אך יש לזכור - בצד הסיכוי קיים סיכון לא מבוטל, ומי שיניח שהגענו לתחתית ומדובר בהשקעה בטוחה, עשוי לגלות בדרך הקשה שלא חייבים לעשות ספורט כדי להזיע. מדובר בהרפתקה שאינה מומלצת לבעלי לב חלש.
* הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי.
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישת או מכירת נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.