השר אטיאס עושה סדר במספרי 1-700; מפצל את עלות השיחה בין מתקשרים לבעלי עסקים

עוד מתכנן אטיאס לאפשר לכל בעלי רישיונות מפ"א לספק מספרי "1-700" לבעלי עסקים ולא רק לחברת "בזק" בלבד, כפי שנהוג היום
משה בנימין |

משרד התקשורת יוצא בשימוע לחברות הסלולאריות ולמפעילים פנים-ארציים נייחים בנושא שירות שיחה בחיוב מפוצל (שיחות למספרי 1-700) של בעלי עסקים.

השר אטיאס: "המתכונת החדשה תגביר את התחרות ותאפשר לבעלי עסקים נוספים להעניק שירות 1-700 ללקוחות. השינוי יוזיל את המחירים בשירות 1-700 ויחזק את החברות המתחרות במגזר הנייח"

ההסדרה הקיימת כיום בשירות "שיחה בחיוב מפוצל", באמצעות חיוג מספר עם קוד גישה 1-700 נקבעה בטרם נפתח שוק הטלפוניה הפנים-ארצית הנייחת לתחרות ומשכך, חלה רק על בזק ואינה מתייחסת להסדרת היחסים בין מפעילי טלפוניה פנים ארציים נייחים אחרים, לעניין שירות זה.

משרד התקשורת מודיע כי מדיניות ההסדרה של שירותי 1-700 נערכת בכדי להתאים את שוק התקשורת לעידן של ריבוי מפעילים נייחים, ובין היתר, בכדי לאפשר למפעילים נוספים להציע את השירות, תוך שמירה על המאפיינים הייחודיים של השירות.

מעיקרי התוכנית של משרד התקשורת

ככל שיהיה בכך צורך, תישקל בעתיד הסדרת מתן שירותי 1-700 גם על ידי בעלי רשיונות מסוגים נוספים, מעבר למפעילים פנים ארציים.

מנוי של מפעיל נייח שיתקשר לבעל מספר 1-700 ברשת של אותו מפעיל או ברשת מפעיל נייח אחר - יחויב בתעריף שיחה רגילה לרשת מפ"א בהתאם לתוכנית התעריפים אליה הוא משתייך (שיחה פנים רשתית או חוץ רשתית, בהתאם לעניין) עד 3.5 הדקות הראשונות. ככל שתארך השיחה מעל 3.5 דקות יחויב ביתרת עלות השיחה מקבל השיחה, כלומר, בעל עסק שהנו בעל מספר 1-700.

מנוי של חברה סלולרית שיתקשר לבעל מספר 1-700 ברשת של מפעיל נייח יחויב בתעריף שיחה לרשת נייחת עבור משך כל השיחה, בהתאם לתוכנית התעריפים אליה הוא משתייך, ללא כל תוספת. אין תכנון לשנות המתכונת הנוהגת אשר לפיה מי שהוקצה לו קוד גישה 1-700 אינו משתתף בעלויות השיחה כאשר מקור השיחה ברשת סלולארית.

התחשבנות בין מפעילים - המתכונת המוצעת לעניין הסדרי תשלומים בין המפעילים קובעת כי מפעיל יעביר תשלום בעד השלמת שיחה עבור מקטעי שיחה אשר הנושא בעלותם הוא מנוי ברשתו.

עוד נקבע כי התשלום בעד קישור גומלין לכל אורך השיחה, מבלי להתחשב בכיוון בו מועבר התשלום, יהיה על פי תעריף השלמת שיחה ברשת מפ"א (תעריף פ'). כלומר, במקטע השיחה הראשון אשר הנושא בעלותו הוא יוזם השיחה (3.5 דקות ראשונות) יעביר המפעיל אשר ברשתו נוצרה השיחה, תשלום בעד קישור גומלין למפעיל שאל מנוי ברשתו יועדה השיחה כשיחה רגילה לכל דבר ועניין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות