פיצול דירה – סוף מעשה במחשבה תחילה

חן דסטגור |

במי מאיתנו המשכירים דירה, לא חלפה המחשבה להכפיל או אף לשלש את הכנסותינו מהדירה שבבעלותנו, בדיוק כפי שעשו בעלי דירות רבים בנצלם את הביקוש הגואה לדיור בשכירות.

ובכן, מתברר שלא מעט מ"המפצלים" נהנו במשך תקופה מסוימת מגידול ההכנסות מה"עסק" שיצרו אך כיום ברור: "הכסף הקל" עלול לעלות לנו ביוקר.

חשוב לדעת כי דרך כלל פיצול דירה מצריך היתר בניה. בתי המשפט קבעו כי אף יצירת מבואה אחת וממנה כניסות נפרדות לשתי יחידות פנימיות או יותר אינו יכול לסייע כאשר לכל אחת מהיחידות הפנימיות קיום עצמאי (בדרך כלל מטבח, שירותים ומקלחת משל עצמה) וגם במקרה כזה נדרש היתר בניה.

כל ההשקעה בפיצול הדירה עשויה לרדת לטמיון נוכח הסיכון בקבלת צו המורה על הריסת העבודות שבוצעו ללא היתר והטלת קנסות על מבצע העבודה. אלא שלא תמיד ניתן לקבל היתר לפיצול דירה. הדבר כרוך בשיקולי מדיניות של ועדות התכנון והבניה בהתאם להגדרות הצפיפות באזורים השונים. לעתים ישנו צורך בתיקון התב"ע אשר הינו הליך יקר וממושך, כפוף להתנגדויות ומשכך לא בהכרח יצלח.

כמו כן, לפי תקנות התכנון והבניה, על בקשה להיתר בבית משותף יש להחתים את כל בעלי הדירות או נציגות הבית המשותף. בתקנות אף קבוע מנגנון המחייב מתן הודעה לבעל דירה שלא נתן הסכמתו לבקשה להיתר ואפשרות להשמיע את נימוקי התנגדותו לבקשה להיתר.

סוגיה חשובה נוספת מפיצול דירה נוגעת לרוב הנדרש לקבלת החלטות בבית המשותף. במקרה מסוים טענה דיירת בבניין כי הרוב הנדרש לצורך קבלת ההחלטות בבית המשותף הינו בהתאם לחלוקה הקיימת בפועל כך שעם הפיצול גדלו באופן ישיר גם זכויות הצבעתה. אלא שנפסק כי כל עוד לא באה החלוקה שנוצרה בפיצול הדירה לידי ביטוי בצו רישום הבית המשותף, לא נוצר שינוי במצב המשפטי לעניין זכויות ההצבעה היחסיות של הדיירים שכן רוב זה נגזר ממספר הדירות הרשום בצו רישום הבית המשותף ולא ממספר הדירות דה פקטו הקיים בבניין.

יתרה מכך, אף אם בפועל ניתן היתר בניה לפיצול הדירה, במקרים בהם רישום הפיצול עשוי לפגוע במידת ההשפעה של בעלי הדירות בבית המשותף ולשנות את מאזן הכוחות בבית, ייתכן כי הבקשה לתיקון צו הרישום תסורב.

השלכה אחרת בפיצול דירה נוגעת לנושא הדיירות המוגנת. במקרה מסוים, דייר מוגן שביצע פיצול בדירה ללא הסכמת בעליה, נתבע על ידי הבעלים בגין הפרת תנאי הדיירות המוגנת ואיבד את זכותו לדיירות מוגנת.

השלכה נוספת הינה במיסוי בעת מכירת הדירה. פיצול דירה לשתי יחידות נפרדות עצמאיות עשוי לגרום לכך שמכירת הדירה כולה תיחשב כמכירה של שתי דירות ורק לאחת היחידות יוענק הפטור. מפקחי משרד מיסוי מקרקעין עשויים לבחון את מצבה הפיסי של הדירה במועד המכירה לצורך קביעה לעניין עצמאותן של היחידות הנפרדות ואף לבחון אם הפיצול נעשה שלא על פי היתר הבניה. במקרה כזה הרווח מדמי השכירות עשוי ליפול מהחבות במס שלא נלקחה בחשבון ואם מוסיפים לכך גם את הכספים שהושקעו בפיצול הדירה אזי לא בהכרח שהעסק כל כך משתלם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.