ישראל במדרון כלכלי? שער החליפין הוא המפתח

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, מסתכל על מצב הכלכלה בישראל בהקשר לשער החליפין
מיכה צ'רניאק |

בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר על הערכות ששער החליפין ימשיך להידרדר אל הרמות של 3 שקל ואף מתחת לזה. למעשה, אין כיום איש (כמעט)שאופטימי ביחס לשער החליפין – במיוחד לגבי הדולר שעד לפני מספר שנים היה המטבע המוביל בעולם ובמיוחד בארץ.

לכאורה, מבחינה מעשית (בטווח הקצר) אין מניעה להידרדרות של הדולר אל 2.5 שקלים 2 שקלים ולמה לא? אולי גם ביחס של 1:1. במצב כזה, כל משפחה יהיו לה 5 מכוניות אמריקאיות, 2 מקררים ועוד שורה של מוצרים אחרים, שהרי הם עולים בגרושים, מה רע? אלא שכל מי שעיניו בראשו ובעל הבנה קטנה במאקרו כלכלה מבין שאם שער הדולר ימשיך להידרדר כלכלת ישראל תהיה בסכנה - פשוטו כמשמעו.

שכן היצוא ילך ויצטמק (כרגע התעשיינים לא רוצים לאבד את השווקים שלהם, הדגש הוא על כרגע) מנגד היבוא ילך ויתרחב ויצור אפקט "ואקום" שילך ויתרחב עד שיבוא לחץ גדול לפיחות השקל, לא יהיה מנוס מזה. אבל את הנעשה אין להשיב, בינתיים הנזקים יהיו גדולים מאוד, חלק מתעשיית היצוא תמחק, וגם התעשייה המקומית תסבול קשות מייבוא בתנאי היצף.

לפי מצב העניינים כרגע, הנזקים ניתנים לתיקון, ופיחות מבוקר (אך לא קטן) עשוי לתקן חלק מהנזקים, אולם אם הסטאטוס קוו ימשך, ושער הדולר ימשיך לרדת, הנזקים הגדולים שיהיו יגרמו ללחץ אדיר על פיחות לא מבוקר, שסופו מי יישורנו.

לפי התנהלות הדברים, עד לפני כשבועים, קיים היה הרושם שהאפשרות השנייה היא הריאלית יותר. אבל נראה שלנגיד סטנלי פישר, הנהנה ממוניטין עולמי והמחזיק במשנה כלכלית סדורה ולפיה יש להמעיט בהתערבות ממשלתית, נגמרה הסבלנות. אם בשל הלחצים העצומים המופעלים עליו מצד היצואנים והתעשינים ואם בגלל ההבנה שלו כי אי טיפול במשבר המט"ח יוביל למשבר חמור בכלכלה הריאלית בישראל ולאובדן הישגי הצמיחה של השנים האחרונות, זה לא משנה והעיקר שהוא פועל.

בניגוד לנגיד, הרושם הוא שאין כרגע מישהו בין מקבלי ההחלטות האחרים (קרי ממשלה או אוצר) שיעשה משהו בנדון ויתן כתף לצעדי הנגיד בכדי להסיט את המשק ממסלול הידרדרות במדרון הכלכלי.

לסיכום: כשמנסים להבין היכן טמון עתידו של המשק הישראלי בשנים הקרובות וכתוצאה מכך גם של שוק ההון בתקופה העתידית המסקנה היא ששער החליפין הוא המפתח, קודם הוא יעלה ועדיף מוקדם מאשר מאוחר ורק אח"כ תיוצר קרקע נוחה לאופטימיות בשוק ההון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.