בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר על הערכות ששער החליפין ימשיך להידרדר אל הרמות של 3 שקל ואף מתחת לזה. למעשה, אין כיום איש (כמעט)שאופטימי ביחס לשער החליפין – במיוחד לגבי הדולר שעד לפני מספר שנים היה המטבע המוביל בעולם ובמיוחד בארץ.

לכאורה, מבחינה מעשית (בטווח הקצר) אין מניעה להידרדרות של הדולר אל 2.5 שקלים 2 שקלים ולמה לא? אולי גם ביחס של 1:1. במצב כזה, כל משפחה יהיו לה 5 מכוניות אמריקאיות, 2 מקררים ועוד שורה של מוצרים אחרים, שהרי הם עולים בגרושים, מה רע? אלא שכל מי שעיניו בראשו ובעל הבנה קטנה במאקרו כלכלה מבין שאם שער הדולר ימשיך להידרדר כלכלת ישראל תהיה בסכנה - פשוטו כמשמעו.

שכן היצוא ילך ויצטמק (כרגע התעשיינים לא רוצים לאבד את השווקים שלהם, הדגש הוא על כרגע) מנגד היבוא ילך ויתרחב ויצור אפקט "ואקום" שילך ויתרחב עד שיבוא לחץ גדול לפיחות השקל, לא יהיה מנוס מזה. אבל את הנעשה אין להשיב, בינתיים הנזקים יהיו גדולים מאוד, חלק מתעשיית היצוא תמחק, וגם התעשייה המקומית תסבול קשות מייבוא בתנאי היצף.

לפי מצב העניינים כרגע, הנזקים ניתנים לתיקון, ופיחות מבוקר (אך לא קטן) עשוי לתקן חלק מהנזקים, אולם אם הסטאטוס קוו ימשך, ושער הדולר ימשיך לרדת, הנזקים הגדולים שיהיו יגרמו ללחץ אדיר על פיחות לא מבוקר, שסופו מי יישורנו.

לפי התנהלות הדברים, עד לפני כשבועים, קיים היה הרושם שהאפשרות השנייה היא הריאלית יותר. אבל נראה שלנגיד סטנלי פישר, הנהנה ממוניטין עולמי והמחזיק במשנה כלכלית סדורה ולפיה יש להמעיט בהתערבות ממשלתית, נגמרה הסבלנות. אם בשל הלחצים העצומים המופעלים עליו מצד היצואנים והתעשינים ואם בגלל ההבנה שלו כי אי טיפול במשבר המט"ח יוביל למשבר חמור בכלכלה הריאלית בישראל ולאובדן הישגי הצמיחה של השנים האחרונות, זה לא משנה והעיקר שהוא פועל.

בניגוד לנגיד, הרושם הוא שאין כרגע מישהו בין מקבלי ההחלטות האחרים (קרי ממשלה או אוצר) שיעשה משהו בנדון ויתן כתף לצעדי הנגיד בכדי להסיט את המשק ממסלול הידרדרות במדרון הכלכלי.

לסיכום: כשמנסים להבין היכן טמון עתידו של המשק הישראלי בשנים הקרובות וכתוצאה מכך גם של שוק ההון בתקופה העתידית המסקנה היא ששער החליפין הוא המפתח, קודם הוא יעלה ועדיף מוקדם מאשר מאוחר ורק אח"כ תיוצר קרקע נוחה לאופטימיות בשוק ההון.