עליית התשואות באג"ח הקונצרניות: חבל לפספס
משקיע "סולידי" שהגיע למסקנה שהשקעה באג"ח מדינה קצר לא מגרה לו את בלוטות הריגוש ובחר לרכז השקעה באג"ח קונצרניות, שילם מחיר כבד מאוד בשבועיים האחרונים. התשואות לפדיון זינקו בכל רמות הסיכון ואג"ח שנתפסו כ"השקעה בטוחה" השילו מעצמן שומן רב. האם יש בסיס לחששות המשקיעים או שמא מדובר בתופעה אנושית פסיכולוגית חסרת הגיון כלכלי, המלובה בשרשרת כשלים טכניים במערכת ניהול ההשקעות ותקשורת זמינה מדי?
הנחת היסוד שיש להתייחס אליה בפתח הדברים, וללא הציניות המתבקשת מהליך ביקורתי של תופעות עדר וכשלים אנושיים, היא שאין להתווכח עם קביעת השוק והמחיר נקבע במפגש בין ביקוש להיצע. לפיכך, אם המשקיעים חברו יחדיו להחלטה שהתשואה לפדיון צריכה לזנק ללא קבלתו של נתון מאקרו-כלכלי חדש ומפתיע, עלינו לפענח זאת כאמירה הטוענת שהסבירות לאי פירעון החוב עלתה משמעותית כתוצאה מנתון או אוסף נתונים שהתווספו לעניין הסיכון הגלום בהשקעה.
אם כך, מהו הנתון שהתווסף? הלאמת אנדי-מק ע"י הממשל האמריקני והחששות מקריסת בנקי משכנתאות נוספים הציפו ברגשות המשקיעים חזיונות אפוקליפטיים כדוגמת משבר שנות ה-30 של המאה הקודמת. הציבור נכנס לפאניקה ומכר האג"ח שברשותו בכל מחיר ועכשיו, בלי להעמיק ולבחון מהי באמת הסבירות שהחברות, להן בחר להלוות את מיטב כספו אך לפני זמן קצר, לא יפרעו את חובן ביום הפדיון. שלא תבינו אותי לא נכון, חשש מקריסת מערכת הבנקאות העולמית מצדיק מכירה גורפת של אג"ח. הייתי מרחיק לכת וממליץ להיצמד לחגורת מטבעות זהב על המותניים במצב שכזה, כיוון שגם הפיקדון בבנק לא יהיה זמין אם וכאשר. אלא שעפ"י האינדיקציות המוצגות בפנינו היום, תרחישים כאלה הם מנת חלקם של פסימיסטים כרוניים ורואי שחורות, ותו לא.
בהנחה שפסלנו את הסיבה הכלכלית והמוצדקת לנפילות באג"ח, עלינו לפנות לפרשנויות אחרות כדי לפתור התעלומה. אם נבחן את נפילות השערים במדד תל בונד 20, נראה כי מדד זה, המרכז אוסף של 20 אג"ח קונצרניות צמודות מדד, בעלות דירוג "AA-" ומעלה המגלמות סיכון נמוך יחסית לאפיק, החל בצניחה משיא שנקבע בראשית החודש, והשיל מערכו יותר מ-3% עד שנהדף בשפל המפולת במהלך השבוע החולף. ב-26 ביוני, מספר ימים לפני תחילת הנפילה באג"ח, החל גל הירידות במדדי המניות.
מאורעות דומים אירעו בעבר: באמצע חודש מארס השנה, החל מדד התל בונד 20 בצניחה חופשית של כ-2.3% ביומיים בלבד, שבוע לאחר שהתחילה המפולת בשוק המניות אז. מה שהתניע את גל הירידות היה החשש מקריסתו של בנק ההשקעות האמריקני בר סטרנס. חודש מאוחר יותר חזר מדד התל בונד 20 לשערים בהם שהה ביום שלפני נפילתו. מקרה אחר אירע עם פרוץ משבר משכנתאות הסאב-פריים ב-29 ביולי אשתקד, אז איבד מערכו מדד התל בונד 20 כ-3.4%, לאחר שביום ה-26 לאותו חודש החלה המפולת בשוק המניות. אז נדרשו יותר משלושה חודשים כדי להחזיר למחזיקי המדד את ערכו של הכסף ערב המפולת. באופן לא מקרי כנראה, מגיעה המפולת באג"ח ימים ספורים לאחר פרוץ המפולת במניות.
אז מה ניתן ללמוד ממאורעות קודמים? לא צריך להיות פסיכולוג מדופלם, כדי להסיק שביום בו מתחילה מפולת במניות, מתעוררים להם יצרים אפלים הדוחקים בנו לברוח ועכשיו. כשריח חריף של פחד נודף מעל זירות המסחר, נטיית ליבו של המשקיע היא להפסיק את הכאב אותו הוא חווה, למנוע נזקים נוספים ולמכור הכל בכל מחיר. הציבור מושקע בעיקר באמצעות תיקי השקעות, קופות גמל וקרנות נאמנות אג"חיות המשלבות השקעה מדודה במניות. כאשר נודע דבר המפולת במניות באמצעי התקשורת הזמינים כל כך, שולחים המשקיעים את ידם לחשבונות הבנק ופודים ההשקעה ללא רחם. הפדיונות מחייבים מנהלי ההשקעות להזין פקודות מכירה גם ובעיקר לאג"ח בסכומי עתק ובמחירים מגוחכים.
הגאות בשוק המניות ב-5 השנים האחרונות שטפה לקרבה משקיעים לא מעטים שבסך הכל רצו לשמר את ערכו של כספם ולא מוכנים לשמוע על הפסד. לך תאמין שאנשים כאלה מחזיקים בתיק בעל חשיפה של 30% מניות ויותר. "כשמגיע השפל ויורדים המים רואים מי לא לובש בגד ים", אמר פעם המשקיע האגדי וורן באפט. כשהמפולת מכה בחזם של משקיעים מבוהלים, לא מפתיע כלל שהם מגיבים בצורה לא רציונאלית, מרעידים את שוק האג"ח ועושים נזקים לעצמם.
בסוף השבוע כבר ראינו עליות הגונות באפיק, מנת חלקם של מי שלא מתרגש ממשברונים זמניים. אז מה יהיה בתקופה הקרובה? הנבואה לא ניתנה לי לדאבוני, אך מהסתכלות מפוכחת על אירועי העבר ובראיה ארוכת טווח אני אומר: חברים, בשוק האג"ח הקונצרניות היום קיימות הזדמנויות שחבל לפספס.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.
באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי.
להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״
